הבלוג של יעלי כרמי

מכל האהבות

מרצה ומנחת סדנאות לכתיבה אישית, לכתיבה ברשת ובמדיה החברתית, סיפורים ממגירת הזיכרונות, ליצירת בלוג - 'בלוג משלך', ותוכן אישי- שיווקי באמצעות סיפור. יועצת ומלווה תהליכי כתיבה. בלוגרית וותיקה ואוהבת מילים. בעלת סדרת... +עוד

מרצה ומנחת סדנאות לכתיבה אישית, לכתיבה ברשת ובמדיה החברתית, סיפורים ממגירת הזיכרונות, ליצירת בלוג - 'בלוג משלך', ותוכן אישי- שיווקי באמצעות סיפור. יועצת ומלווה תהליכי כתיבה. בלוגרית וותיקה ואוהבת מילים. בעלת סדרת הרצאות 'מילים רבות יופי' בנושאי אהבה, טעמים וריחות, בתים וגעגועים. ילידת 1964, אמא למעין ונועה, גרה בקיבוץ הזורע, עם ע., בן זוגי האהוב. הבלוג שלי בסלונה נתן לי במה לכתיבה, להבעה וכך יצרתי לי מקום ומומחיות בעולם. אני מאמינה שכל אשה צריכה בלוג משלה. מקום בו היא תוכל לכתוב, להשפיע, לשתף, להשתייך לקהילה, ולהשמיע את קולה. אני אוהבת שירה וספרות, קולנוע וטלוויזיה, שירים עבריים, לחם עם חמאה, שוקולד בטעם תפוז, וקשה לי לעמוד בפני עוד זוג מגפיים או סנדלים בסוף עונה. אני מזמינה את כולן לסדנאות הכתיבה ומתרגשת עם כל בלוג חדש שפותחת אחת התלמידות שלי. הבלוג שלי שינה את חיי, ואני יודעת, שהוא ישנה גם את חייכן. בואי, וגם לך יהיה בלוג משלך.

עדכונים:

פוסטים: 162

החל ממאי 2010

מה עושים כשחיילת בחופשה סובלת מבעיה רפואית, ביקור רופא נפתח רק אחה”צ, ומרפ”א צפון בהדממה? פונים לרמטכ”ל. אמי הגנרלית, גרסת אביב 2019.

23/04/2019

הייתי בת 19. חיילת צעירה, רזה, עם דלקות חוזרות ונשנות בדרכי השתן שהגיעו בסופו של סיפור ארוך, מתיש וכואב, דרך מפקדים אטומים שהאשימו אותי בזה שאני ‘מתחמקת משמירות’, רופאים צבאיים חסרי אמפטיה- לניתוח.

אמא שלי התרוצצה איתי במוניות בין בסיסים ומרפאות צבאיות והתדפקה על כל שער אפשרי, וגם עמדה מחוצה לו, כדי שיאמינו לי ויגישו עזרה.

36 שנה עברו מאז, וכאילו לא השתנה כלום במערכת הבריאות הצה”לית, למרות האתר, האפליקציה ואפשרויות המענה המותאמות למדיה החברתית כיום.

‘בוקר טוב, הרמטכ”ל אביב כוכבי’ – כתבתי אתמול בפוסט על הקיר שלי בפייסבוק.
שמי יעל, אם לחיילת בצה”ל, מש”קית חינוך שנמצאת בישורת האחרונה לפני קורס קצינים.
אני רותחת הבוקר, המפקד.
רותחת, וכועסת וזועמת ומאוכזבת.
עקב בעייה רפואית נשית, לא ניכנס לפרטים, נזקקה בתי הבוקר באופן דחוף לרופא/ת נשים.
אינני יודעת אם ניסית בפעם האחרונה בה היית בחופש או סופ”ש או רגילה להשיג תור לרופא מקצועי באחת המרפאות הצבאיות.
אבל מה עושים כשביקור רופא נפתח רק בשעה 17:00 אחר הצהריים והבעיה דחופה וצריכה מענה ב – 07:00 בבוקר?
האם ביקור רופא או מרפאות הנותנות מענה לחיילים לא צריכות להיות פתוחות 24 שעות ביממה או לפחות מ – 07:00 בבוקר עד 24:00 בלילה?
ומה עושים כשמרפ”א צפון – בית חולים 10, בחיפה, בהדממה!!’

דומה שבמדינה שלנו, מספיק שנאמר שאנו הורים לחיילים וחיילות והלב נפתח.

מסתבר שאלפי הורים לחיילים וחיילות עומדים חסרי אונים בפני המערכת הגדולה ביותר שלנו, עתירת התקציבים והצוללות ואין מענה לבת או סובלים מבעיות בריאות.

כבר שנים מדובר על חתימת הסכם בין הצבא עם קופות החולים, במסגרתו יוכלו חיילים להמשיך לקבל טיפול בקופות החולים האזרחיות אליהן השתייכו טרם גיוסם.

הרבה חיילים, חיילות, כומתות, נעליים, דרגות, חופשות ורגילות זרמו במהלך השנים, ועדיין, כשחיילת סובלת מכאבים וזקוקה לרופא, אין כזה בנמצא

אלא אם כן מטורטרים לרופא היחידה וביקור רופא נפתח רק ב – 17:00, ואם נגיע אליו יתנו לנו הפנייה לבית חולים 10 אבל הם בהדממה!!!

נשמע קצת כמו מערכון, נכון? חבל שזה לא מצחיק.

חבל שהפתרון היחיד הוא להגיע לרופא פרטי ולשלם לו מאות שקלים. ומה עושה חייל או חיילת שיד הוריהם אינה משגת? איפה צבא העם?

עמוק בלב, קיוויתי שהפוסט הזה יגיע לשולחנו של הרמטכ”ל. ובינתיים, התחילו מאות תגובות לזרום. סיפורים על חיילים וחיילות שעוברים דרך ייסורים כדי להרגיש טוב, להיות בריאים ולהמשיך ולשרת.

zero on realationsheep

*התמונה מתוך הסרט ‘אפס ביחסי אנוש’.

אלה הבנים והבנות שלנו.
אלה החיילים והחיילות שאנו מגדלים ושולחים לצבא, מתבגרים באחת לנשים וגברים, אוחזים נשק, יוצאים לקורס קצינים ומפקדים, נדרשים לקבל החלטות הרות גורל וחיים והם הופכים לרכוש צה”ל, שלא מספק להם מענה רפואי בעת הצורך.

כבלוגרית ומנחת סדנאות כתיבה, אני יודעת עד כמה למילים הכתובות יש כוח.

בזכות הכתיבה  קיבלתי הצעות עבודה כשכתבתי אי אז, לפני כ-6 שנים שאני מובטלת.

בזכות הכתיבה, ניצחתי את בנק לאומי שגרם עוול גדול לאבי במשך שנתיים.

ובזכות הפוסט אתמול, חברות פייסבוק מקושרות למקומות הנכונים, צלצל אתמול אחר הצהריים הנייד שלי:

‘גברת כרמי? שלום לך, מדבר גיא, העוזר של הרמטכ”ל, כן, אני יודע שבעידן הפייק ניוז את חושבת שעובדים עלייך אבל אני נשבע לך שאני העוזר של הרמטכ”ל, קצין בדרגת אל”מ, ואני פונה אלייך בעקבות הפוסט שפרסמת הבוקר.
רציתי לשאול קודם כל מה שלום בתך, וליידע אותך שהרמטכ”ל קרא את הפוסט שלך כמה פעמים, ושהוא חותם על כל מילה’.
עברתי לדום, בחיי.

ועוד הוא סיפר לי שהוא מקווה שבחודשים הקרובים תצא לפועל רפורמה שהרמטכ”ל עובד עליה יחד עם צוות גדול שייתן מענה לחיילים בקופות החולים אליהם היו שייכים כשהיו אזרחים.
‘אני מקווה שאכן כך יהיה’, אמרתי, וסיפרתי לו על עשרות תגובות שקיבלתי בפומבי ובפרטי מהורים מודאגים ועברתי לנוח,  ‘אני מודה לך מאד על תשומת הלב ועל הרצון והכוונה לשנות דברים ומחזקת את ידיך שהדברים יקרו עוד במשמרת שלך’.

פייר? התרגשתי. הנה מצא לו אדם בכיר בלשכת הרמטכ”ל כמה דקות כדי לדבר עם אם מודאגת. כדי לשאול איפה משרתת בתי, והסתבר שהוא היה בעבר מפקד הבסיס בו היא משרתת היום, סיפר שהרמטכ”ל קרא את הפוסט וביקש מייד ליצור איתי קשר.

יפה ומכובד ומעיד על האדם.

אני רוצה לומר תודה על כל מאות התגובות והשיתופים שעזרו לקדם ולהבהיר דברים.

תודה לכל מי שהגיב, כתב, שיתף וגם גרם לשיחת הטלפון הזו ולעוד שיחה מלשכת הקרפ”ר שגם היא הייתה אמיתית, אנושית ובכלל לא פייק.

תודה לכל ההורים שתרמו סיפורים לא פשוטים מחיי החיילים והחיילות שלהן.

בתי קיבלה טיפול לימים הבאים, ואני מודה מאד ומכל הלב למפקדות הישירות שלה שהיו מקסימות, קשובות, והגישו מרחוק את כל העזרה הנדרשת.

טוב לדעת שאנחנו לא לבד, ואולי, יחד, עוד שיתוף, ועוד חוויה ועוד סיפור ונצליח להזיז משהו. אין דרך אחרת.

למדתי שיש עוד הרבה לתקן בכל הקשור לרפואה, בריאות וחיילים.

למדתי מאנה מלשכתו הקרפ”ר, שחבל שלא הפנו אותנו במוקד הצה”לי ‘מקול הלב’ לשיחה עם אחות, שיש אפשרות כזו וייתכן שאם היו מיידעים אותנו, היינו מופנות למיון.

למדתי שיש קבוצות פייסבוק שבהם רק מדברים ומפעילים איסורים,  חרמות וחסימות על הורים לחיילים, ויש קבוצות פייסבוק בהם עושים. בשקט ובצניעות כמו  ‘קבוצת הנשים הארצית של מאמאקבע- נשות משרתי הקבע’ וקבוצת ‘יומן משפחה במדים’ והתוצאה מגיעה ומרחיבה את הלב.

ובעיקר, נוכחתי שוב, כמו שנוכחתי בעבר, כמה כוח יש לרשת החברתית ולחברים כאן, ושיש להתריע, ולומר בקול ברור מה מציק ומה מצפים שיתוקן.

שרק נהיה אנחנו והקרובים לנו בריאים ומאושרים, ושתמיד יהיה לנו רופא/ה זמינים מעבר לקו.

♥  ♥  ♥  ♥  ♥  ♥  ♥  ♥  ♥  ♥  ♥  ♥  ♥  ♥  ♥  ♥  ♥  ♥  ♥  ♥  ♥  ♥  ♥  ♥  ♥  ♥  ♥  ♥

לכתיבה במדיה החברתית יש כוח, ומלאכת הכתיבה היא מהמלאכות היפות בעולם. אני מזמינה אתכם לסדנאות הבאות שלי:

‘סיפור אישי- סיפור עסקי’  – בספריית כפר וורדים

ארבעה מפגשים בני שעתיים בימי שני, מפגש ראשון צפוי ביום ב’ 6.5 בשעה 18:30.

להרשמה פנו לספריה בטל’: 04-9972662
או במייל: [email protected]

סיפורים ממגירת הזיכרונות -  בספריית מגדל העמק

7 מפגשים בני שעתיים בימי רביעי,  לכל מפגש נושא מעורר השראה הגורם לנו לפתוח את מגירות הזיכרונות ולכתוב.

מפגש ראשון צפוי ביום ד’ , 15.5. בשעה 18:00

להרשמה פנו לספרייה בטל: 04-641-7018

 

 

עוד מהבלוג של יעלי כרמי

תצוגה מקדימה

לחמניות גבינה של שבת

את לא ממש חייבת לציין את זה כל פעם, נכון? אומרת לי אחת מחברותיי כשאני מספרת שאני נורא אוהבת שע. חוזר מהרכיבה בשבת, ויש ריח של מאפה טרי בבית.  לא, כי את כבר עוברת כל גבול. גם הבעלים שלנו יתחילו לדרוש יחס כזה וזה קצת מעבר...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

לייק לחנות בפסג'

אז איפה החנות הזאת? שואל חדרתי אחד חדרתי אחר,  ליד הדואר הישן, בסמטה, נו, זאת שיורדת מיד לבנים, יש שם מין פסג' כזה, שמה. קיבלתי הבוקר הזמנה לעשות לייק לדף הפייסבוק של פוליצר. לא, לא זה מהפרס, אלה מהסופרמרקט. האחים פוליצר....

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

אהבה בת 90

בדרך הביתה שתקנו.  אביו של ע. ישב במושב לידו, באוטו הגדול והנוח שהזמנו מסידור הרכב בקיבוץ,  וע. הניח עליו מדי פעם את ידו.  כדי להימנע מפקק גדול שנקלענו אליו, נסע ע. בדרכים עוקפות, בין משתלות וכבישים, תל אביב הלכה והתרחקה...

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה