הבלוג של יעלי כרמי

מכל האהבות

מרצה ומנחת סדנאות לכתיבה אישית, לכתיבה ברשת ובמדיה החברתית, סיפורים ממגירת הזיכרונות, ליצירת בלוג - 'בלוג משלך', ותוכן אישי- שיווקי באמצעות סיפור. יועצת ומלווה תהליכי כתיבה. בלוגרית וותיקה ואוהבת מילים. בעלת סדרת... +עוד

מרצה ומנחת סדנאות לכתיבה אישית, לכתיבה ברשת ובמדיה החברתית, סיפורים ממגירת הזיכרונות, ליצירת בלוג - 'בלוג משלך', ותוכן אישי- שיווקי באמצעות סיפור. יועצת ומלווה תהליכי כתיבה. בלוגרית וותיקה ואוהבת מילים. בעלת סדרת הרצאות 'מילים רבות יופי' בנושאי אהבה, טעמים וריחות, בתים וגעגועים. ילידת 1964, אמא למעין ונועה, גרה בקיבוץ הזורע, עם ע., בן זוגי האהוב. הבלוג שלי בסלונה נתן לי במה לכתיבה, להבעה וכך יצרתי לי מקום ומומחיות בעולם. אני מאמינה שכל אשה צריכה בלוג משלה. מקום בו היא תוכל לכתוב, להשפיע, לשתף, להשתייך לקהילה, ולהשמיע את קולה. אני אוהבת שירה וספרות, קולנוע וטלוויזיה, שירים עבריים, לחם עם חמאה, שוקולד בטעם תפוז, וקשה לי לעמוד בפני עוד זוג מגפיים או סנדלים בסוף עונה. אני מזמינה את כולן לסדנאות הכתיבה ומתרגשת עם כל בלוג חדש שפותחת אחת התלמידות שלי. הבלוג שלי שינה את חיי, ואני יודעת, שהוא ישנה גם את חייכן. בואי, וגם לך יהיה בלוג משלך.

עדכונים:

פוסטים: 161

החל ממאי 2010

לפני כך וכך שנים וקילוגרמים ישבתי ליד שולחן הפורמייקה במטבח ילדותי ואכלתי 6 פרוסות לחם שחור מרוחות בחמאה וריבת תות בזו אחר זו, ונשארתי הכי רזה והכי גבוהה בכיתה בלי להתאמץ

28/01/2017

‘אוי, זה טוב,’ אנחנו נאנחים וטובלים עוד פרוסה של ג’בטה במחבת.

אך לפני כמה דקות נחה לה שם שקשוקה שחוסלה באיבה בעודה חמה.

אבל התירוץ לשקשוקה, יודע כל אוהב פחמימות הוא הלחם.

זה שאיתו טובלים ומטבילין והוא נספג בנוזל האדום וכשמגישים אותו לפה, נוזלים על הסנטר גרעיני העגבנייה וקצה חלמון צהוב.

לפני כך וכך שנים, קילוגרמים וקלוריות, כשהייתי תלמידה בתיכון חדרה, נהגתי לחזור הביתה לארוחת הצהריים.

אבא שלי היה מגיע להפסקה מבנק לאומי בו עבד, ואכלתי איתו ארוחת צהריים שנייה.

על צלחת קטנה הונח סלט חצילים, עליו סלט ירקות, פרוסות לחם שחור בצד וככה פתחנו כל ארוחה.

אחר כך הלכתי לנוח קצת בצהריים, כן, אני שייכת לעדה שבה ישנים בצהריים מינקות ועד הזקנה ומקפידה לשמור על המסורת המשפחתית הזו.

אבל מה שאני בעיקר זוכרת הוא כשקמתי מהשנ”צ, הלומה והפוכה, ישבתי ליד שולחן הפורמייקה במטבח ואכלתי, קחו נשימה ארוכה, 6 פרוסות של לחם שחור מרוחות בחמאה ועליה ריבה.

6 פרוסות.

אני זוכרת את זה כאירוע מכונן כי תודו, שלאכול 6 פרוסות של לחם שחור פרוס בסכין פריסה ביתית, שאף פרוסה לא זהה לחברתה, זו שמנה וזו רזה, זו עם קשה עבה וזו עם רך, שנשמרות בארגז הלחם במטבח, ולא להעלות אפילו גרם אחד לאחר מכן, ולהישאר הכי רזה והכי גבוהה בכיתה, הוא מאורע שיש להתגעגע אליו.

יעל כרמי@ (7)_800x670

אם הייתי היום למשל, בגילי 50+, קמה מהשנ”צ ומרשה לעצמי לאכול כמות כזו של לחם הייתי צריכה אחר כך לרוץ, ללכת, להתעמל, להזיע ולשחות, ולדעת שאולי חצי פרוסה תתאדה לה תוך כדי הפעולות האלה והשאר ימצאו את מקומן סביב המותניים.

מה גם שמתוך כל ההתעמלות הזו שהזכרתי כאן למעלה אני דבקה רק בשנ”צ, כל השאר סתם מגרד לי.

אני מוצאת את עצמי עומדת מול דוכני לחם מכל הסוגים ומתגעגעת.

למכולת עם דלת הרשת בגבעתיים אליה ירד סבא בחופשים לקנות לנו לחמניות שמונה, שאחר כך נמרחו בריבת פובידל שהיא הריבה הטעימה בעולם.

לסנדביץ’ שהכינה לי אמא משתי פרוסות לא שוות ובהן חרדל וגבינה צהובה, שהוא אחד השילובים הטעימים ביותר שיש, וגם עטפה בנייר פרגמנט וסגרה בתוך שקית שעברה כבר כמה שימושים.

לכריך שהייתי לוקחת לעבודה תמיד עם אותם מרכיבים: מיונז עם ירקות שקראנו לו בבית מיונז קוצקצים, גבינה וטונה.

למגדל פרוסות הלחם המטוגן שטוגנו בשבתות בבוקר כשהילדות שלי היו קטנות ואיך טבלנו את פרוסות החלה בחלב וביצה, השטנו אותן על פני החמאה הנמסה על המחבת עד שהשחימו מצד אחד וגם מצד שני, ואיך ילדה אחת אהבה אותן מתוק והשנייה מלוח, ואני סתם אהבתי פרוסה אחת ישר מהמחבת ככה, בלי כלום.

‘בוא נקנה לחם’, אני אומרת לאישי. אנחנו מסתובבים בשוק מחניודה, שלו היו מציעים לי לגור בו לכמה ימים, הייתי אומרת כן.

@יעל כרמי (2)_800x567

בדירה קטנה שאליה היו פולשים ריחות של ירקות טריים, צרורות כוסברה ונענע, גבינות קימל, ריבועי תמרים ואגוזים, חבושים מסוכרים וזרויים בקוקוס, וריח לחם חם בפרג, בשומשום, בקצח, וכשהשיניים פוגשות פתאום באמצע הפרוסה באגוז וצימוק- הלשון מתענגת.

בבית אנחנו פורסים את לחם הכוסמין שקנינו בבית הקפה ביום שישי בבוקר, מורחים אותו בשכבה נאה של חמאה, נוגסים, עוצמים עיניים ומהנהנים.

אין צורך לדבר עכשיו. קסם קטן מתרחש כשהטעם נספג והריח עולה והחמאה- חמאה. והלחם- לחם.

ומכל הטעמים- הוא הטוב ביותר בעולם.

***********************************************************************************************************************************

כמה טוב שיש בלוג ואפשר לכתוב בו פוסט שיש לו טעם וריח.

אני מזמינה אותך לסדנה מרוכזת, בת 4 שעות ‘על אהבה, אוכל ובלוג משלך’.

ב- 14.2.17, בין השעות 10:00- 14:00, בקמפוס חושבים מחוץ לכיתה, רח. לח”י 31, בני ברק.  ממש מול קניון איילון.

בסדנה נדבר על עולם הבלוגים והכתיבה ברשת, איך הופכים פוסט טוב למצוין, איך משחררים את ‘שריר הכתיבה’ באמצעות משפטי פתיחה, ועד כמה הבלוג משנה חיים.

פרטים אצלי וגם כאן, להקליק על הלינק  https://secure.cardcom.co.il/u/2RB

בואי, וגם לך יהיה בלוג משלך.

עוד מהבלוג של יעלי כרמי

תצוגה מקדימה

לחמניות גבינה של שבת

את לא ממש חייבת לציין את זה כל פעם, נכון? אומרת לי אחת מחברותיי כשאני מספרת שאני נורא אוהבת שע. חוזר מהרכיבה בשבת, ויש ריח של מאפה טרי בבית.  לא, כי את כבר עוברת כל גבול. גם הבעלים שלנו יתחילו לדרוש יחס כזה וזה קצת מעבר...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

לייק לחנות בפסג'

אז איפה החנות הזאת? שואל חדרתי אחד חדרתי אחר,  ליד הדואר הישן, בסמטה, נו, זאת שיורדת מיד לבנים, יש שם מין פסג' כזה, שמה. קיבלתי הבוקר הזמנה לעשות לייק לדף הפייסבוק של פוליצר. לא, לא זה מהפרס, אלה מהסופרמרקט. האחים פוליצר....

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

אהבה בת 90

בדרך הביתה שתקנו.  אביו של ע. ישב במושב לידו, באוטו הגדול והנוח שהזמנו מסידור הרכב בקיבוץ,  וע. הניח עליו מדי פעם את ידו.  כדי להימנע מפקק גדול שנקלענו אליו, נסע ע. בדרכים עוקפות, בין משתלות וכבישים, תל אביב הלכה והתרחקה...

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה