הבלוג של יעלי כרמי

מכל האהבות

מרצה ומנחת סדנאות לכתיבה אישית, לכתיבה ברשת ובמדיה החברתית, סיפורים ממגירת הזיכרונות, ליצירת בלוג - 'בלוג משלך', ותוכן אישי- שיווקי באמצעות סיפור. יועצת ומלווה תהליכי כתיבה. בלוגרית וותיקה ואוהבת מילים. בעלת סדרת... +עוד

מרצה ומנחת סדנאות לכתיבה אישית, לכתיבה ברשת ובמדיה החברתית, סיפורים ממגירת הזיכרונות, ליצירת בלוג - 'בלוג משלך', ותוכן אישי- שיווקי באמצעות סיפור. יועצת ומלווה תהליכי כתיבה. בלוגרית וותיקה ואוהבת מילים. בעלת סדרת הרצאות 'מילים רבות יופי' בנושאי אהבה, טעמים וריחות, בתים וגעגועים. ילידת 1964, אמא למעין ונועה, גרה בקיבוץ הזורע, עם ע., בן זוגי האהוב. הבלוג שלי בסלונה נתן לי במה לכתיבה, להבעה וכך יצרתי לי מקום ומומחיות בעולם. אני מאמינה שכל אשה צריכה בלוג משלה. מקום בו היא תוכל לכתוב, להשפיע, לשתף, להשתייך לקהילה, ולהשמיע את קולה. אני אוהבת שירה וספרות, קולנוע וטלוויזיה, שירים עבריים, לחם עם חמאה, שוקולד בטעם תפוז, וקשה לי לעמוד בפני עוד זוג מגפיים או סנדלים בסוף עונה. אני מזמינה את כולן לסדנאות הכתיבה ומתרגשת עם כל בלוג חדש שפותחת אחת התלמידות שלי. הבלוג שלי שינה את חיי, ואני יודעת, שהוא ישנה גם את חייכן. בואי, וגם לך יהיה בלוג משלך.

עדכונים:

פוסטים: 159

החל ממאי 2010

רונית אלקבץ לא היתה רק אישה יפה, חכמה, פמיניסטית, יוצרת, שחקנית ובמאית מוכשרת. היא כתבה את ההיסטוריה, כיהנה כנשיאת ארגון ‘אחותי – למען נשים בישראל’ וסייעה לנשים רבות להעביר את המסר שהן אינן חפץ או רכוש של איש ושיש לנו הנשים זכויות שעלינו למנף ולהשביח. בלי פחד ובלי חרטה.

20/04/2016

‘יש לך כינוי, או שם חיבה?’ שאל אותי אחד מהדיינים בבית הדין הרבני.

‘יעלי’, אמרתי לו ‘וגם יעלינ’קה, ככה אמא שלי קוראת לי, וגם יולקה’לה”.

החדרים בבית הדין הרבני בחיפה מכוערים וריקים. מסדרונות, חדרים וספסלים.

פחדתי מהיום הזה, יום הגירושים עצמו. פחדתי מהמילה הזו ‘מגורשת’.

למזלי, הדיינים היו אדיבים, אף אחד לא קרא לי מגורשת, ורק הטקס המוזר בו צריך לקבל את הגט בשתי ידיים פתוחות ולהיזהר שלא ייפול, ואחר כך לשים אותו מתחת לבית השחי ללכת לדלת ולחזור, היה מוזר בעיניי ולא עסקתי בו יותר.

עשר שנים חלפו מאז שהתגרשתי, וחיי הנישואים שלי, שהיו טובים ברובם, נראים כאילו הם שייכים למישהי אחרת, בזמן אחר.

בסרט הנפלא, קורע הלב של רונית ושלומי אלקבץ, עומדת ויויאן אמסלם בבית הדין הרבני בפנים מיוסרות. חיוורות.

היא מותשת ממאבק ארוך שנים כדי לקבל את הגט מבעלה.

מי שראתה את רונית באחד מתפקידיה הגדולים ביותר, לא תשכח את פניה. את ידיה המושטות בתחינה. את שפת הגוף שלה המבקשת חופש.

אני מביאה כאן את הטקסט שכתבה  אפרת קהן, מתמחה בעריכת דין במשרד ממשלתי. אפרת היא אחת מתלמידותיי בסדנה שלי ‘בלוג משלך’.

רונית אלקבץ היוותה עבורה השראה ומודל לחיקוי בעבודת המחקר שלה  העוסקת בחוסר שוויון מגדרי בסוגיית הבגידה כעילה לגירושין בבית הדין הרבני בפרט.

בשיעור האחרון בסדנה הנקרא ‘בחלומי אני’, סיפרה אפרת על חלומה להקים משרד עורכות דין, שיטפל בין השאר בתופעת העגינות, ויורכב מעורכות דין, שעברו על בשרן עינוי דין כזה.

ואלה דבריה של אפרת קהן:

אקט הגירושין, “הגט” על פי הדין העברי החל במדינת ישראל, נמצא בידיו של הבעל. במקרים בהם אישה אינה מעוניינת עוד לחיות עם בעלה אך אין בידיה עילת גירושין הנמנית עם העילות הנדרשות לקיומו של גט והבעל מסרב לגרש את אשתו, נשארת האישה שבויה בידיו של בעלה.

אף שבית הדין הרבני מטיל סנקציות כספיות על גבר סרבן, קיים פער בין נורמות חברתיות משתנות לדין תורה, ולראיה מספר הנשים העגונות במדינת ישראל ההולך וגדל.

מאז שאני זוכרת את עצמי, ולאורך כתיבת עבודת המחקר העוסק בחוסר שוויון מגדרי בסוגיית הבגידה כעילה לגירושין בבית הדין הרבני בפרט, רונית אלקבץ היתה עבורי השראה ומודל לחיקוי. התגייסותה לתפקידים בעלי מסר פמיניסטי, אשר השמיעו את קולן של נשים רבות, הבוחרות לעתים בלית ברירה להמשיך ולחיות את הדיכוי אשר נכפה עליהן, העיר בי את הרצון לחקור את הנושא לעומקו.

רונית אלקבץ

אני זוכרת את הערב ההוא, בו סיימתי לכתוב ופניתי אל אלקבץ. בקול מתרגש שיתפתי ברצון שלי לצרף אל עבודת המחקר עותק מהסרט “גט” ולהשמיע את קולה של ויויאן אמסלם, שנקלעת למאבק מתיש לקבלת הגט מבעלה אלישע בבית הדין הרבני. ואף שהמליצו לי לא לקחת סיכון ולכתוב כתיבה נטולת ביקורת על התנהלות בתי הדין, היה לי ברור שאם אבחר שלא להשמיע את קולה לא אהיה נאמנה לעצמי.

אלקבץ נתנה את ברכת הדרך.

רונית אלקבץ לא היתה רק אישה יפה, חכמה, פמיניסטית, יוצרת, שחקנית ובמאית מוכשרת, היא כתבה את ההיסטוריה.

כיהנה כנשיאת ארגון ‘אחותי – למען נשים בישראל’ וסייעה לנשים רבות להעביר את המסר שהן אינן חפץ או רכוש של איש ושיש לנו הנשים זכויות שעלינו למנף ולהשביח. בלי פחד ובלי חרטה.

קול שופר נדם היום ותחושת אבל תרבות עטפה אותי. אשא איתי את הנשים מ’קח לך אישה’, ‘גט’ ו’לא רואים עלייך’, בו גילמה את לילי, אם לשני ילדים, שחיה 20 שנה בהדחקה את האונס שעברה.

 אקח איתי אל אולמות בתי הדין את שתיקותיה מלאות העוצמה ואעשה כל שביכולתי להגשים חזון, ובבוא היום אקים משרד המעסיק נשים משכבות מוחלשות, אשר יצאו ממעגל האפליה והדיכוי, רכשו השכלה והן, הן תהיינה קול שופר ויד מושטת לנשים.

תודה לך רונית אלקבץ על שהיית לי דוגמה ומופת לאישה המכירה בכוחן של נשים.

גם את רוצה בלוג משלך? מקום בו תוכלי להשמיע את קולך, לכתוב, לשתף ולהיות חלק מקהילת בלוגריות משפיעה?

אני מזמינה אותך לסדנה שלי ‘בלוג משלך‘. בשבעה שיעורים, בשיח נשי, נלמד איך כותבים בלוג.

פרטים אצלי: 052-3716176

עוד מהבלוג של יעלי כרמי

תצוגה מקדימה

לחמניות גבינה של שבת

את לא ממש חייבת לציין את זה כל פעם, נכון? אומרת לי אחת מחברותיי כשאני מספרת שאני נורא אוהבת שע. חוזר מהרכיבה בשבת, ויש ריח של מאפה טרי בבית.  לא, כי את כבר עוברת כל גבול. גם הבעלים שלנו יתחילו לדרוש יחס כזה וזה קצת מעבר...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

לייק לחנות בפסג'

אז איפה החנות הזאת? שואל חדרתי אחד חדרתי אחר,  ליד הדואר הישן, בסמטה, נו, זאת שיורדת מיד לבנים, יש שם מין פסג' כזה, שמה. קיבלתי הבוקר הזמנה לעשות לייק לדף הפייסבוק של פוליצר. לא, לא זה מהפרס, אלה מהסופרמרקט. האחים פוליצר....

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

אהבה בת 90

בדרך הביתה שתקנו.  אביו של ע. ישב במושב לידו, באוטו הגדול והנוח שהזמנו מסידור הרכב בקיבוץ,  וע. הניח עליו מדי פעם את ידו.  כדי להימנע מפקק גדול שנקלענו אליו, נסע ע. בדרכים עוקפות, בין משתלות וכבישים, תל אביב הלכה והתרחקה...

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה