הבלוג של יעלי כרמי

מכל האהבות

מרצה ומנחת סדנאות לכתיבה אישית, לכתיבה ברשת ובמדיה החברתית, סיפורים ממגירת הזיכרונות, ליצירת בלוג - 'בלוג משלך', ותוכן אישי- שיווקי באמצעות סיפור. יועצת ומלווה תהליכי כתיבה. בלוגרית וותיקה ואוהבת מילים. בעלת סדרת... +עוד

מרצה ומנחת סדנאות לכתיבה אישית, לכתיבה ברשת ובמדיה החברתית, סיפורים ממגירת הזיכרונות, ליצירת בלוג - 'בלוג משלך', ותוכן אישי- שיווקי באמצעות סיפור. יועצת ומלווה תהליכי כתיבה. בלוגרית וותיקה ואוהבת מילים. בעלת סדרת הרצאות 'מילים רבות יופי' בנושאי אהבה, טעמים וריחות, בתים וגעגועים. ילידת 1964, אמא למעין ונועה, גרה בקיבוץ הזורע, עם ע., בן זוגי האהוב. הבלוג שלי בסלונה נתן לי במה לכתיבה, להבעה וכך יצרתי לי מקום ומומחיות בעולם. אני מאמינה שכל אשה צריכה בלוג משלה. מקום בו היא תוכל לכתוב, להשפיע, לשתף, להשתייך לקהילה, ולהשמיע את קולה. אני אוהבת שירה וספרות, קולנוע וטלוויזיה, שירים עבריים, לחם עם חמאה, שוקולד בטעם תפוז, וקשה לי לעמוד בפני עוד זוג מגפיים או סנדלים בסוף עונה. אני מזמינה את כולן לסדנאות הכתיבה ומתרגשת עם כל בלוג חדש שפותחת אחת התלמידות שלי. הבלוג שלי שינה את חיי, ואני יודעת, שהוא ישנה גם את חייכן. בואי, וגם לך יהיה בלוג משלך.

עדכונים:

פוסטים: 156

החל ממאי 2010

ההגדרה: נסדר אונס קבוצתי התשובה: נערים עליה בתשבץ ההיגיון של עיתון ‘הארץ’ הופיעה ביום שישי האחרון ההגדרה הזו, והתשובה הזו, גם עכשיו, אחרי שקראתי את גועל הנפש הזה כמה פעמים, אני עדיין לא מעכלת

21/02/2016

‘אחח, מה שאני הייתי עושה לה, לא כמו היום שאי אפשר להגיד מילה, פעם, היו מתיישבות עלי עם החזה שלהן, ככה’.

ביום שישי נסענו למשתלה לקנות קצת עציצים חדשים למרפסת, בכניסה למשתלה, סביב שולחן, ישבו שישה גברים עם בקבוקי בירה, ואחד מהם, התגאה במילים המכוערות האלה של ‘מה הייתי עושה לה’ מול חבריו, והדגים בידיו גם מה היה עושה ואת גודל החזה.

נשבעת לכם שהתאפקתי. התאפקתי מלגשת אליו ולהגיד לו: ‘מי אתה? מי נותן לך את הזכות לדבר כך? מה זו השפה הזו? עושה לה, לא עושה לה, אני מקווה שאף אחד בשום מקום לא מדבר ממש עכשיו במילים המכוערות האלה על הבת שלך, אם יש לך, על אחותך, על אשתך, על אמא שלך’.

לא אמרתי, כי פחדתי. פחדתי שאותו איש מכוער, ירים עלי את קולו, ויותר מזה אולי גם את ידו, ושתקתי, מה גם שאלה היו דברים ששמעתי ‘על הדרך’ ולא נאמרו בפניי.

אבל בפנים, וגם בחוץ, זעמתי.

ביום שישי, התפרסמה ההגדרה הבאה בתשבץ ההיגיון של עיתון ‘הארץ’:

ההגדרה: נסדר אונס קבוצתי.

התשובה: נערים עליה.

רגע, אני אגיד את זה שוב, כי גם עכשיו, אחרי שקראתי את גועל הנפש הזה פעמיים, אני עדיין לא מעכלת.

פעם ראשונה כדי להבין את השאלה והתשובה, ופעם שנייה כדי להאמין שאני אכן קוראת נכון.

מישהו, שמחבר את התשבצים האלה, כתב הגדרה שיש בה אונס קבוצתי, והתשובה היתה: נערים עליה.

איזה יופי. איזה חידוד. איזה כפל לשון. איזו הברקה. יאללה, בוא נלך להערים עליה ונראה לה מה זה.

נסדר אונס קבוצתי, נערים עליה

נו, ומה הפלא? אם בעיתון לאנשים חושבים, המתגאה בקוראיו האינטליגנטיים, משחררים לאוויר העולם, בלי לבדוק, נפיחה כזו בסגנון הגדרה בתשבץ היגיון, מה לי כי אלין על איזה בלעגולה, שמתגאה מול חבריו בפרלמנט של יום שישי על בקבוקי בירה?

האווירה הזו, שבה כל אחד יכול להגיד וחלילה גם לעשות ‘לה’ מה שהוא רוצה, מוציאה אותי מן הדעת.

מה מרגישות קורבנות אונס או הטרדה מינית כשהן נחשפות לאלימות מילולית כזו במסווה של תשבץ היגיון, והאונס שהן עברו הופך להגדרה 2 מאונך?

מה חושבות נערות צעירות כשהן רואות שאחד הדברים המזוויעים היכולים לקרות לאשה, אונס קבוצתי, הופך לחידודי לשון?

לפני שבוע פרסמה חברתי רונית יובל פוסט מרתיח ‘למי קראת מיידלע’, על איזה גבר, מנהל רשת, שתוך כדי פגישה עסקית, אמר לה: ‘תקשיבי מיידלע’. נו נו, מזל שאני לא ישבתי מולו, מזל שרונית ישבה מולו ואמרה לו בדיוק מה היא חושבת עליו ועל שכמותו.

יש לי שתי בנות. בנות 23 ו-16, ואת שתיהן לימדתי לצעוק בכל הגרון, אם מישהו ינסה לעשות להן משהו, ואני מדגישה בפניהן שהזמנים האלה, בהן גברים יכולים להפליק ככה על הטוסיק כשמישהי עוברת במסדרון, או לעשות תנועות מכוערות עם הידיים כשמסתכלים על החזה, או להשמיע הערות סקסיסטיות, או לקרוא להן ‘מיידלע’ – הזמנים האלה, יעברו מהעולם רק אם הן וחברותיהן ידברו, ויצעקו ויתריעו, עד שאף גבר לא יעיז אפילו לחשוב לעצמו להגיד את המילים האלה בקול רם.

הבנתי שאמנון בירמן, האחראי על תשבצי ההיגיון בעיתון ‘הארץ’ כבר התנצל.
נכנסתי לקרוא את התנצלותו, נו, היינע התנצלות, כמו שסבתי הייתה אומרת.
החוצפה, היהירות, הגסות, השוביניזם, אווירת ה’הכל מותר בחסות מלים מכובסות’, הגועל ושאט הנפש שמעורר מקרה כזה, שלא התכוונו אליו, ולא בדקו אותו קודם,  ואולי מעביר מישהי, שישבה ופתרה את התשבץ הזה, לחוות שוב את החוויה הנוראית שעברה מוציאים ממני כעס עצום.

אבל לא נורא, נתנצל ונמשיך הלאה.
עד האונס הקבוצתי הבא.

*התמונה נלקחה מתוך דף הפייסבוק אחת מתוך אחת.

 

עוד מהבלוג של יעלי כרמי

תצוגה מקדימה

לחמניות גבינה של שבת

את לא ממש חייבת לציין את זה כל פעם, נכון? אומרת לי אחת מחברותיי כשאני מספרת שאני נורא אוהבת שע. חוזר מהרכיבה בשבת, ויש ריח של מאפה טרי בבית.  לא, כי את כבר עוברת כל גבול. גם הבעלים שלנו יתחילו לדרוש יחס כזה וזה קצת מעבר...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

לייק לחנות בפסג'

אז איפה החנות הזאת? שואל חדרתי אחד חדרתי אחר,  ליד הדואר הישן, בסמטה, נו, זאת שיורדת מיד לבנים, יש שם מין פסג' כזה, שמה. קיבלתי הבוקר הזמנה לעשות לייק לדף הפייסבוק של פוליצר. לא, לא זה מהפרס, אלה מהסופרמרקט. האחים פוליצר....

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

אהבה בת 90

בדרך הביתה שתקנו.  אביו של ע. ישב במושב לידו, באוטו הגדול והנוח שהזמנו מסידור הרכב בקיבוץ,  וע. הניח עליו מדי פעם את ידו.  כדי להימנע מפקק גדול שנקלענו אליו, נסע ע. בדרכים עוקפות, בין משתלות וכבישים, תל אביב הלכה והתרחקה...

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה