הבלוג של יעלי כרמי

מכל האהבות

מרצה ומנחת סדנאות לכתיבה אישית, לכתיבה ברשת ובמדיה החברתית, סיפורים ממגירת הזיכרונות, ליצירת בלוג - 'בלוג משלך', ותוכן אישי- שיווקי באמצעות סיפור. יועצת ומלווה תהליכי כתיבה. בלוגרית וותיקה ואוהבת מילים. בעלת סדרת... +עוד

מרצה ומנחת סדנאות לכתיבה אישית, לכתיבה ברשת ובמדיה החברתית, סיפורים ממגירת הזיכרונות, ליצירת בלוג - 'בלוג משלך', ותוכן אישי- שיווקי באמצעות סיפור. יועצת ומלווה תהליכי כתיבה. בלוגרית וותיקה ואוהבת מילים. בעלת סדרת הרצאות 'מילים רבות יופי' בנושאי אהבה, טעמים וריחות, בתים וגעגועים. ילידת 1964, אמא למעין ונועה, גרה בקיבוץ הזורע, עם ע., בן זוגי האהוב. הבלוג שלי בסלונה נתן לי במה לכתיבה, להבעה וכך יצרתי לי מקום ומומחיות בעולם. אני מאמינה שכל אשה צריכה בלוג משלה. מקום בו היא תוכל לכתוב, להשפיע, לשתף, להשתייך לקהילה, ולהשמיע את קולה. אני אוהבת שירה וספרות, קולנוע וטלוויזיה, שירים עבריים, לחם עם חמאה, שוקולד בטעם תפוז, וקשה לי לעמוד בפני עוד זוג מגפיים או סנדלים בסוף עונה. אני מזמינה את כולן לסדנאות הכתיבה ומתרגשת עם כל בלוג חדש שפותחת אחת התלמידות שלי. הבלוג שלי שינה את חיי, ואני יודעת, שהוא ישנה גם את חייכן. בואי, וגם לך יהיה בלוג משלך.

עדכונים:

פוסטים: 162

החל ממאי 2010

מה הטריד אותי כל כך בספר הזה שלא יכולתי להניח מהיד?

מה גרם לי לדכדכת כזו ביומיים בהם קראתי את כל הספר?

מה עצבן אותי כל כך אצל רותי, גיבורת הספר שעוד רגע, עוד עמוד ,עוד פרק, הייתי מפליקה לה אחת כזאת שהייתה מאפסת אותה. אולי.

ואולי כל אלה, הטירדה, הדכדוך, ודמות הגיבורה ,או שתי הדמויות הראשיות, אם ובתה, על מלאותן, תאוריהן, אורח חייהן המשתנים עם עזיבת הבעל, האב את הבית, נסיונן להתחיל בחיים חדשים, הצלחה וכישלון, בצורה חיה כל כך עד שנדמה שמדובר בשכנות פה מהבית השכן, או מהבית שמאחוריו, או אלה שגרות בבנין ממול, הם אלה שגרמו לי להתעצבן.

פעם, לפני המון זמן, כשלמדתי כתיבה בחוג לכתיבה יוצרת בבית אריאלה, כתבתי סיפור ששמו היה ‘הביל במישור החוף’.  יוני, החתיך, המובטל, מסתובב בשיא החום של חודש אוגוסט ברחובות, מדליק אאת המזגן רק  מ- 12:00 בצהריים, על פי סיכום שעשה עם אשתו המפרנסת,  כי אחרת לא יהיה כסף לשלם את חשבון החשמל בנוסף לחובות, לחוגים של הילדות, ובכל מה שהוא עושה הוא מתאווה לקרירות. לחליפת קור שיוכל ללבוש, לשמיים שיהפכו לכיפה גדולה ומקררת , ולבריכה עמוקה וכחולה שיוכל לטבול בה את כפות רגליו הרותחות.

במהלך הסיפור, אמר אחד מהמשתתפים בסדנא, שקיבלו לקרוא את הסיפורים שהבאנו בבית ואחר כך לחוות עליהם דיעה, לא הפסקתי להזיע, ובסוף הסיפור שלך, קמתי, ונכנסתי להתקלח.

התעצבנתי, כי יכולתי להיות שם במקומה של רותי, בעוד מערכת יחסים ועוד אחת, ברצון לשמור על הבית ועל חוקיו גם אחרי שהוא מתפרק, ומה יותר סימלי מבית ואדמה מאשר עץ זית?

אבל כשהוא הופך לעץ מריבה ,חצי מצמרתו נגזזת, הוא גם שולח שורשים שיש להם נגיעה לכל ניואנס בחייהן המשותפים של האם  ובתה המתבגרת  ג’ולי,  לשתי מערכות היחסים שנידונו כמעט מראש לכישלון, ומעל הכל מרחף איזשהו סימן רע וריח מבאיש.

התאהבתי בג’ולי, המתבגרת. בגופה הגדול, בפיה הרחב, בשיערה המקורזל. בעמידה על שלה, בניסיון להציל במו ידיה את מה שניתן להציל, בתיאור האהבה בינה לבין אמה, בברית הזו הכרותה ביניהן.

שוטטתי איתן בחדרי ביתן וגם בבתים של אחרים, ובעיקר, קראתי את הספר בנשימה אחת. ביומיים.

בתים של אחרים דקלה קידר

זה הספר הראשון שאני קוראת של הסופרת דקלה קידר, והוא ספר מצויין. קריא מאד, סוחף, מטלטל וגם מכמיר לב.

‘בתים של אחרים’, דקלה קידר, הוצאת זמורה ביתן.

 

עוד מהבלוג של יעלי כרמי

תצוגה מקדימה

לחמניות גבינה של שבת

את לא ממש חייבת לציין את זה כל פעם, נכון? אומרת לי אחת מחברותיי כשאני מספרת שאני נורא אוהבת שע. חוזר מהרכיבה בשבת, ויש ריח של מאפה טרי בבית.  לא, כי את כבר עוברת כל גבול. גם הבעלים שלנו יתחילו לדרוש יחס כזה וזה קצת מעבר...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

לייק לחנות בפסג'

אז איפה החנות הזאת? שואל חדרתי אחד חדרתי אחר,  ליד הדואר הישן, בסמטה, נו, זאת שיורדת מיד לבנים, יש שם מין פסג' כזה, שמה. קיבלתי הבוקר הזמנה לעשות לייק לדף הפייסבוק של פוליצר. לא, לא זה מהפרס, אלה מהסופרמרקט. האחים פוליצר....

תגובות

פורסם לפני 7 years
תצוגה מקדימה

אהבה בת 90

בדרך הביתה שתקנו.  אביו של ע. ישב במושב לידו, באוטו הגדול והנוח שהזמנו מסידור הרכב בקיבוץ,  וע. הניח עליו מדי פעם את ידו.  כדי להימנע מפקק גדול שנקלענו אליו, נסע ע. בדרכים עוקפות, בין משתלות וכבישים, תל אביב הלכה והתרחקה...

תגובות

פורסם לפני 6 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה