הבלוג של יעל ששון גלאובר

yaelglauber

כותבת לכם, עליכם ובשבילכם.

עדכונים:

פוסטים: 58

עוקבים: 14

החל מספטמבר 2012

לעבור את הקיר

 הוזמנתי ע”י מועדון הצופות של סלונה לצפות בסרט “לעבור את הקיר” בבוקר שישי, במסגרת אירוע התרמה של מעגל נשים וקבוצת טנג’נט 16 הוד השרון והמושבים, בקולנוע יס פלאנט בקניון איילון ברמת גן. הקניון, בראשות המנכ”לית רינה טל, ארח את האירוע תחת חסותו כתרומה, והצלמת הנהדרת, חיה גולד, הנציחה את הרגעים המרגשים במצלמתה במתנה.

והרגעים אכן היו מרגשים: שולחנות ערוכים בכל טוב ציפו לבאים ומתנות ריחניות ניתנו במתנה לאורחים, תרומת ג’יימס ריצ’רדסון ואלין קוסמטיקס. בין נותני החסות לארוע היו גם לאומי קארד, מגי ותולי, הדר וכריסטינה וקונדיטוריית וילהיים.

האווירה הייתה רגישה ועדינה בקבלת הפנים. רוב קהל האורחים מנה נשים שנדמה שהכירו זו את זו ועמדו בקבלת הפנים, ניהלו שיחות במעגלים, מעגלים, וקולות של שמחה וחיוכים נשמעו ברקע.

 רוב הנשים שייכות לקבוצת מעגל נשים, ארגון התנדבותי שכל החברות הפועלות בו פועלות ללא שכר ובהתנדבות מלאה. העצמה נשית? בהחלט. נשים מעצימות ומועצמות בחזרה. “לעבור את הקיר”, הסרט הנבחר לצפייה בהחלט התאים לאווירת הבוקר שנוצרה. רוב הנשים שהיו שם בהחלט “עברו את הקיר” ויצאו משגרת יומם והוסיפו ערכים ומשמעות לחייהן בעבודת ההתנדבות.

הסרט מספר את סיפורה של מיכל, (נועה קולר במשחק מעולה), בחורה חוזרת בתשובה שעומדת להתחתן אך חתנה לעתיד מבטל את החתונה. במקום להתייאש ולהתאכזב ולשקוע במרה שחורה מיכל מחליטה להמשיך בהכנות לחתונה ולדבוק בתכנית המקורית, ובעיקר להיצמד למחשבה החיובית שתיצור את המציאות הרצויה, והיא, שהחתן המיועד יימצא במהרה.

LaavorEtHaKir3

אנו מלווים אותה בפגישות שהשדכניות מסדרות לה, צוחקים ובוכים עימה על ניסיונותיה שלא מניבים פירות, אולם קשה שלא לחשוב בנקודה זו על כך, שמצד אחד מוצגת אישה, עצמאית, שלא מרפה ולוקחת את גורלה בידיה וממשיכה בתוכניותיה, ומצד שני, היא כל כך תלויה בגבר שיימצא, גבר שהפך ויהפוך להיות כל משאת נפשה.

 kala

רמה בורשטיין, בימאית ותסריטאית הסרט, היא אישה חרדית שראויה בהחלט לפרסים שזכתה בהם על סרטה הקודם “למלא את החלל” ועל סרטה הנכחי. היא מביאה להכרה, ומחייה את הנפשות החרדיות ואת העולם החרדי שזוכה להכרה על מסך הקולנוע. קולנוע ששייך כביכול לחברה החופשית, החילונית, וצעד זה בהחלט מבורך ומקשר ומגשר בין תרבויות ועולמות שונים.

דוקא בשל כך, צורם במקצת המעבר מתמונה לתמונה בסרט, מסצנה לסצנה ללא הסברים מיותרים וללא כניסה לעומקים המסבירים כל מהלך. הסרט מלא בניגודים. מיכל כל כך רוצה להתחתן וכה דבקה בדרכה עד שאינה שמה לב להזדמנויות הצצות מימין ומשמאל. כמו למשל, המפגש עם יוס, בחור קסם, שמשחק אותו עוז זהבי, המלא בקסם בעצמו, זמר בלהקה וחילוני, שמתאהב בה ואף היא לא נשארת אדישה אליו, אך אבוי, הוא לא מהצד שלה ולכן מראש היא פוסלת ומחליטה בשבילו שהוא רואה בה רק ריגוש.

oz1

ישנם קונפליקטים רבים שלא שייכים רק לחברה החרדית, כמו הפחד לצאת ממסגרות או הפחד משינויים.

בסצנה בה מיכל מדובבת את ארוסה לספר לה מה קרה ומדוע הוא שותק, עובר הרבה זמן עד שהוא מעז להגיד לה שבעצם אינו אוהב אותה ואינו רוצה להתחתן. או הסצנה בה מיכל, בעבודתה עם חיות ליטוף, מראה לילדות חיות שמפחידות בדרך כלל ומרתיעות, כמו נחש, ומדרבנת אותן ללטף אותו ורק תלמידה אחת אמיצה מתנדבת לקום וללטף אך מורתה החרדית מגבילה ואוסרת עליה לעשות כך. המצלמה המתמקדת על פניה המאוכזבות של הילדה מלמדת אותנו כמה אנו, או בעצם הסביבה, עוצרת בעדנו מלעשות דברים יוצאי דופן ולא שגרתיים.

 haredit

הסרט נוגע ללב ומנגד מלא במצבים מצחיקים. הסצנה בה פוגש יוס את מיכל היא בהחלט סצנה מרוממת שנותנת תקווה דווקא לחיים טובים ושמחים, מלאים באהבה אמיתית וטהורה, שהיא מצרך נדיר כידוע. סצנה נוספת, שמעלה דמעות, היא זו בה יוס שר את “בואי אמא” בצורה מרגשת ונוגעת, הגורמת לצופה להבין שכולם כמהים לאמא או לאהובה שתבוא, תהיה איתם ותלטף אותם ברגעים קשים.

ישנו מתח בסרט. מתח בריא על גבול החולני. שוב ניגוד. מה יהיה, מי יגיע בסופו של דבר לגאול את מיכל והאם יגיע בכלל? אין ספק ש”מחשבה יוצרת מציאות”, ומי שמאמין בדרך זו ומיישם אותה בחיי היום יום בוודאי נושא הצלחה. אנרגיה חיובית אף פעם לא מזיקה.

בדרך אל החתונה בירושלים, כשהיא יושבת מאחור במכונית ואחותה וחברתה נוסעות איתה, אי אפשר שלא לחמול ולרצות לחבק את מיכל. היא במתח ומבטה מיוסר ודומה שעוד רגע תקבל התקף לב מהלא נודע, העתיד להתרחש בעוד כמה רגעים.

 badereh

סופו של הסרט מעט מאכזב. רוב הנשים היום לוקחות את גורלן בידיהן. הן עצמאיות, בטוחות, מובילות דרך ומגשימות לא מעט מטרות. דווקא בשל זה, היה יכול להיות סוף מעולה ורומנטי, כיאה לסרט שמנסה לגעת בחיים, או לפחות בקישקע שלהם, אם בימאית הסרט הייתה בוחרת, ולו קצת, ואני מעזה אף לומר, אילו הייתה מעזה לבחור בסוף הרומנטי והמתבקש, למרות שנוגד את אורח החיים החרדי, יכול להיות שהסרט היה מעלה תובנות אחרות ורבות ופותח פתח לדיונים נוספים.

אחת הנקודות החשובות שהסרט בהחלט מעלה היא, האם נשים חרדיות, ונשים בכלל, עדיין חסרות זהות וחסרות ערך אם אין להן בעל לצידן? האם עדיין בימינו חתונה רשמית היא פסגת השאיפות, ומי שלא צלחה להשיג חתן נותרת בעיני החברה כבררנית, עקשנית או לא עלינו, אשה קשה? והיכן המקום לחלומות, מטרות, לימודים ובניית מסלול קריירה מפואר?

נשים רבות נעות ומתפתלות במעגלי החיים, במעגלים שמצופה מהן ובמעגלים מפותלים שהן אולי מצפות מעצמן, פעם למעלה ופעם למטה, תמיד תמיד במעגלים, כמו המעגל שלשמו התכנסנו לצפות בסרט. מעגל נשים, נשים מרימות ומורמות, מעצימות ומועצמות.

לעבור את הקיר.

קרדיט תמונות מהסרט – יח”צ

בימאית ותסריטאית – רמה בורשטיין

מפיק – אסף אמיר

עורכת – יעל חרסונסקי

שחקנים:

נועה קולר

עמוס תמם

עוז זהבי

דפי אלפרן

רוני מרחבי

עירית שלג

עודד לאופולד

מוזיקה – רועי אדרי

צלם – עמית יסעור

עוד מהבלוג של יעל ששון גלאובר

תצוגה מקדימה

המעצבת שעיצבה את חייה

כשנתבקשתי לחשוב על מישהי שעשתה את זה, מישהי שפרצה אל מחוץ לגבולות הקופסה, בנתה והקימה עסק מצליח, לבדה, בעשר אצבעותיה, ישר חשבתי על חברתי צביה וילציק. צביה ואני חברות מילדות, ואף שהיא טוענת שרבתי איתה בגן ולא רציתי לשחק...

תגובות

פורסם לפני 2 years
תצוגה מקדימה

"מת על החיים", תיאטרון הסימטה. "כל אדם מת, לא כל אדם באמת חי".

"מת על החיים". תיאטרון הסימטה. קומדיה שזכתה בפסטיבל "אביב היצירה" האחרון, מאת רוני נוימן, בבימויו של שלום שמואלוב. "כל אדם מת, לא כל אדם באמת חי". (וויליאם וולאס). חשבתי על משפט זה עם תחילתה של ההצגה, בזמן שצפיתי בגיבור המחזה,...

תגובות

פורסם לפני 2 years
תצוגה מקדימה

"חלום ליל קיץ" / אנסמבל אספמיה / דליה שימקו

חלום ליל קיץ בליל אפריל קריר יפו "היפה בלילות" יפה בכל מצב ובכל עונה, ובעיניי הייתה יפה מכל באחד מלילות חודש אפריל עת צפיתי במחזה הרומנטי והמופלא מאת וויליאם שייקספיר "חלום ליל קיץ", בבימויה המושלם והמצחיק של דליה שימקו....

תגובות

פורסם לפני 1 year

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה