הבלוג של יעל ששון גלאובר

yaelglauber

כותבת לכם, עליכם ובשבילכם.

עדכונים:

פוסטים: 58

עוקבים: 14

החל מספטמבר 2012

כי פרידות לא קורות סתם כך. קדם להן תהליך ארוך ומייגע של צער וכאב, אהבה שהלכה לאיבוד, זוגיות שגוועה ונפשות תועות שמחפשות דרך חדשה ביחד או לחוד.

20/11/2016

בעלים ונשים.

הצגת דרמה עפ”י סרטו של וודי אלן – סרט שהוא ביוגרפיה אישית על תהליך פרידתו מאשתו דאז, מיה פארו.

במאי: משה נאור.

על הבמה סחרחרה מחולקת לפינות. פינות מהחיים: פינת סלון, פינת בית קפה, פינת ספסל בגן, פינת כיתה באוניברסיטה.

ההגדרה במילון לסחרחרה, הלא היא קרוסלה, היא מתקן שעשועים המסתובב סביב צירו וגורם לתחושת עונג בייחוד אצל ילדים. ישנן קרוסלות בהן המושבים עולים ויורדים. כמו בקרוסלה מלאה בסוסים צבעוניים, מחייכים ועליזים שבלוריתם מתבדרת ברוח בכל סיבוב.

הסחרחרה בה הסוסים עולים ויורדים מזכירה חיי נישואים וזוגיות ארוכת שנים, בהם עליות ומורדות, ימים טובים יותר ופחות, מריבות לצד שמחות, חיוכים לצד בכי. ישנם זוגות שעם השנים קופאים ומקבלים ארשת אטומה של חיוך אין סופי כמו אותם סוסים מחייכים, או שהם מתקבעים על חיוך קבוע וריק כמו מושב סתמי הנמצא בקרוסלה, בין סוסי הפלסטיק הנוצצים ולנו נותר רק לנחש, מה בעצם מסתתר מאחורי המבע? זוגיות מאושרת וטובה? או חיי אומללות וסבל שכבר אין כח וחשק אפילו לשנות אותם?

צלילים של תיבת נגינה עולים מהסחרחרה ומשמיעים מוזיקה קלילה וענוגה הצורמת מרוב מתיקות, מכניסים את הצופה המקשיב להם לזכרונות מימי טרום נישואיו או לפחות לשנים הראשונות, המתוקות, של חיי הנישואים.

בפינת הבמה, פסנתר, עליו פורט הפסנתרן שאול בסר ברגשות עוצמתיים ולעיתים קלילים, במהלך כל ההצגה, בהתאם לסיטואציה.

הסחרחרה מסתובבת וההצגה מתחילה בפינת סלון ביתם של גייב וג’ודי, אותם משחקים דורית לב ארי, הג’ינג’ית הכריזמתית, ודביר בנדק המוכשר.

גייב וג’ודי הם זוג ניו יורקי משכיל ואינטלקטואל. הם נשואים כבר עשר שנים ולה יש ילדה מנישואים קודמים ואלו הם נישואיה השניים. גייב הוא סופר, פרופסור לספרות, ובזמן שהם ממתינים לזוג חברים טובים שאמורים להגיע אליהם, מתנהלת ביניהם שיחה סתמית על היום שעבר.

סאלי ודייב, זוג החברים הטובים, אותם מגלמים שרון אלכסנדר האותנטי וקרן צור המשכנעת, אכן מגיעים באותו הערב, אלא שאחרי שיחת שלום קצרה ונימוסית הם מטילים פצצה ומותירים את גייב וג’ודי בהלם.

הם מספרים שהחליטו להתגרש מכיוון שנכנסו לשגרה ומשעמם להם האחד עם השניה.

ג’ודי לוקחת את הבשורה בצורה קשה, פורצת בבכי ומסתגרת בחדר האמבטיה. גייב לעומתה נראה שמקבל את הדברים בטבעיות ובהבנה קלה יותר.

bealim3

תפאורת הסחרחרה והמוזיקה המלווה אותה, מלווה אותנו לפינות הבאות, מקפיצה אותנו מפינה לפינה, מסיטואציה אחת אל השניה. ובימים שעוברים אנו מבינים שלדייב יש כבר חברה חדשה, רוני גולדפיין העדינה והקלילה, בתפקיד בחורה צעירה, חתיכה וחטובה שמעודדת אותו לרזות ולהכנס לכושר, להקפיד על תזונה ולבלות איתה יום ולילה במיטה.

שרון אלכסנדר, המשחק את דייב, עבר גם בחייו הפרטיים שינויים אישיים רבים והוא מביא לתפקיד רגישות רבה, אמת רגשית וכוח אותנטי שלא משאירים את הקהל אדיש.

הקהל צופה בסאלי שנזנחה, כשהיא נפגשת עם מחזר חדש, מייקל העדין והרומנטי, אותו משחק ישי גולן במשחק רגיש ומצויין, בבית הקפה, ולא מפסיקה לבכות ולהתייפח על מר גורלה ועל כמה הגברים הם נצלנים ודוחים.

bealim4

במקביל אנו עדים למתרחש אצל ג’ודי וגייב. קורה להם מה שקורה להרבה זוגות ששומעים על פרידות של אנשים הקרובים אליהם. הם לוקחים את זה אישית ומתחילים לחשוב לעומק על חייהם שלהם.

היציבות שלהם מתערערת.

ג’ודי, שחשבה כל השנים שאינה רוצה עוד ילדים, מתחילה להאשים את גייב בחוסר הזה שלהם, ואף בכך שאינם עושים יותר דברים חווייתיים יחד. גייב לעומתה, מנסה לשכנע את עצמו ואותה שטוב לו בנוחות של חייהם ובשגרה הזוגית.

במקביל אנו מבינים שהוא מאוהב קלות בסטודנטית שלו, לירון בן שלוש המצויינת, ומנסה בעזרתה לצאת קצת מחיי הנוחות שלו אך הכבלים החזקים של פחד, נאמנות, ופחות מידי שאיפות ורצון לשנות, מונעות ממנו באמת לעוף ולצמוח.

bealim6

עניין זה עוצמתי במיוחד לנוכח העובדה שבחייו הפרטיים, מחוץ לבמה, השחקן דביר בנדק עשה שינוי גדול מאוד באורח חייו ובתזונתו, הוריד קילוגרמים רבים ממשקלו והפך עצמו חיצונית לבן אדם אחר, מה שלבטח גם השפיע על תכונות שונות ששכנו בתוכו, וגרמו להן להתעצם או לגווע.

אנו עוברים מסיטואציה לסיטואציה בקרוסלת החיים שעל הבמה, או יותר נכון בסחרחרת חיי הנישואים. דוהרים על סוסים דמיוניים, עולים ויורדים, חשים אושר מדומה או צרוף, עונג ושמחה או עצב וכאב. זוג זוג וחייו שלו, שמחתו או כאבו, ובעיקר, האמת שלו.

עובדות חיי הנישואים המוצגות לצופים על הבמה הן קלישאתיות מן החיים, עד כאב, ולא מדומות.

מצד אחד, זוג הטוען שהשגרה נגסה בו ואין להם עניין אחד בשני, קם ועושה מעשה, נפרד, ומחליט לחיות ולפרוח לחוד. ומנגד, זוג שלכאורה הכל יציב ביניהם ומסתבר שמבפנים יש לשני בני הזוג רצון להשתנות ולפרוח ולא בטוח שירצו לעשות זאת יחד.

דייב פרח עם חברתו הצעירה החדשה והיה מאוד רומנטי איתה אך עם הזמן הבין שהיא משעממת אותו אינטלקטואלית והוא מתגעגע לסאלי. יועצים ופסיכולוגים של זמננו טוענים שכשהשגרה נוגסת יש לעשות מעשה ביחד ולהתחיל להכניס דברים חדשים ועניין למערכת הזוגית ולחוות חוויות חדשות כזוג. אך מה עושים כשמאוחר מידי והזוגיות כבר מתה ואין אפשרות להפריח בה טיפת חיים?

ההצגה גורמת לנו להתבונן עמוק אל תוך תוכנו, לגלות תובנות חדשות על שגרת הנישואים והחיים הלא פשוטים לעיתים כזוג ולתת דרור למחשבות.

בעיקר גורמת ההצגה להבין שאם יש עוד פתח לתקווה, להפחת חיים והפרחת השממה, שממת הזוגיות, אז ללכת על זה במלא העצמה, לאהוב, לחזר, להשקיע ולפרוח. ביחד.

כי פרידות לא קורות סתם כך. קדם להן תהליך ארוך ומייגע של צער וכאב, אהבה שהלכה לאיבוד, זוגיות שגוועה ונפשות תועות שמחפשות דרך חדשה ביחד או לחוד.

ג’ודי וגייב. סאלי ודייב. הם אנחנו, כל אחד מאיתנו. לטוב ולרע.

*****

בעלים ונשים – תיאטרון חיפה, ומינואר גם בבית ציוני אמריקה בתל אביב.

תיאטרון במיטבו. בימוי נהדר, שחקנים נפלאים. רוצו לראות.

*צילומים – יח”צ.

תרגום ועיבוד: עמיר קליגר ומשה נאור

בימוי: משה נאור

עיצוב תפאורה: סשה ליסיאנסקי

עיצוב תלבושות: דורון אשכנזי

עיצוב תאורה: אלי אשכנזי

מלחין ונגן: שאול בסר

תנועה: טל קון

משך ההצגה כשעה וחצי.

בעלים ונשים 1

עוד מהבלוג של יעל ששון גלאובר

תצוגה מקדימה

המעצבת שעיצבה את חייה

כשנתבקשתי לחשוב על מישהי שעשתה את זה, מישהי שפרצה אל מחוץ לגבולות הקופסה, בנתה והקימה עסק מצליח, לבדה, בעשר אצבעותיה, ישר חשבתי על חברתי צביה וילציק. צביה ואני חברות מילדות, ואף שהיא טוענת שרבתי איתה בגן ולא רציתי לשחק...

תגובות

פורסם לפני 2 years
תצוגה מקדימה

"מת על החיים", תיאטרון הסימטה. "כל אדם מת, לא כל אדם באמת חי".

"מת על החיים". תיאטרון הסימטה. קומדיה שזכתה בפסטיבל "אביב היצירה" האחרון, מאת רוני נוימן, בבימויו של שלום שמואלוב. "כל אדם מת, לא כל אדם באמת חי". (וויליאם וולאס). חשבתי על משפט זה עם תחילתה של ההצגה, בזמן שצפיתי בגיבור המחזה,...

תגובות

פורסם לפני 1 year
תצוגה מקדימה

"חלום ליל קיץ" / אנסמבל אספמיה / דליה שימקו

חלום ליל קיץ בליל אפריל קריר יפו "היפה בלילות" יפה בכל מצב ובכל עונה, ובעיניי הייתה יפה מכל באחד מלילות חודש אפריל עת צפיתי במחזה הרומנטי והמופלא מאת וויליאם שייקספיר "חלום ליל קיץ", בבימויה המושלם והמצחיק של דליה שימקו....

תגובות

פורסם לפני 1 year

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר