הבלוג של יעל ששון גלאובר

yaelglauber

כותבת לכם, עליכם ובשבילכם.

עדכונים:

פוסטים: 59

עוקבים: 14

החל מספטמבר 2012

“מסייה שוקולד” – סרט צרפתי משובח

במסגרת “מועדון הצופות של סלונה” הוזמנו להקרנת סרט נפלא שבקרוב עולה לאקרנים: “מסייה שוקולד”.

*מארחת בבלוג שלי את בן זוגי, רונן אלגביש, שכתב את רשמיו הטובים מהסרט:

אז אתחיל מהסוף, סרט מצוין!

אתרי צילומים, צבעוניות של ביגוד, תסריט, מוזיקה ובעיקר משחק מדויק, מתוזמן ומצחיק.

רפאל פדייה, מסייה שוקולד, האדם השחור הראשון בצרפת שזכה להכרה וזכה להופיע בעסקי השואו דאז.

הסרט מציב בפנינו נקודת התבוננות על החברה שלנו משני צידי המתרס. שחור ולבן, מנהל ופועל, מצליח ונכשל, אבל הוא גם מראה לנו כי אם באמת רוצים, הכל אפשרי.

פוטיט, הליצן שעבר זמנו מבחינת מנהל הקרקס, מנסה למצוא את עצמו ולהמציא את עצמו מחדש. בתהליך החיפוש וההמצאה העצמית הוא מוצא את מיסיה שוקולד ומנסה לשכנע אותו כי הם צמד ויכולים לכבוש את העולם.

פוטיט לבד

“אתה מחפש כושי עוזר?” שואל מסייה שוקולד, “אני מחפש ליצן שיהיה העוזר שלי” עונה פוטיט.

פוטיט הוא זה שמלמד את מיסיה שוקולד לעבוד, להיות מרוכז, להיות מדויק ומסביר כי מקצוע הליצנות זה לא בדיחה וכי מדובר במקצוע רציני.

מיסיה שוקולד הוא אדם שחור, צבעוני, שנולד אי שם באפריקה, גדל במחוזות שבהם הלבנים הם האליטה בכל תחום והשחורים הם העבדים והמשרתים שמותר לעשות בהם הכל, כולל לבקש מאביו, המשרת, להתנהג כמו כלב ליד אורחים של בעל הבית הלבן.

האירוע המשפיל מהווה זיכרון חזק והוא חלק מהמנוע שמניע את מסיה שוקולד לעשות דברים ולסמוך רק על עצמו לכל אורך חייו. הוא זה שמביא אותו בתחילה לקרקס בתור הקניבל המפחיד.

כבר מהשלב הראשון, נראה כי המוביל הוא פוטיט, הלבן. הוא הקובע, הוא המקבל את השכר והוא זה שמשלם למיסיה שוקולד.

לאחר קבלת אהבת הקהל בקרקס דבלו, מקבלים השניים הזדמנות ומגיעים לעיר האורות הגדולה פריז, שם הזוג מתחיל לנסוק כלפי מעלה ומהווה אטרקציה הן ברמת ביצוע המופע והן בשילוב השחור לבן.

פוטיט ושוקולד 55

כבר בתחילת הדרך בעיר הגדולה, פוטיט הוא זה שמוביל את הניהול מול מיסיה אולר, מנהל הקרקס, לגבי תנאי השכר וכו’. הוא זה שגם מקבל את הכסף ומעביר למסייה שוקולד.

אבל מי באמת המוביל? האטרקציה האמיתית היא מיסיה שוקולד, הוא באמת זה שהחזיר לפוטיט הליצן את חיי הבמה ונראה כי באמת פוטיט הוא המובל בתהליך כי הקהל רוצה לראות את מיסיה שוקולד.

המתח בין השניים מתחיל לעלות כאשר מיסיה שוקולד מתחיל לגלות את החיים הטובים. מהר מאוד הוא קונה רכב, סטאטוס גבוה בעת ההיא, לבושו נעשה גנדרני ונוצץ כחלק מהרצון להראות בעיקר לעצמו כי הדבר מגיע לו בזכות עבודה קשה ולכן הוא נהנה מהחיים.

באחד השיחות שואל מיסיה שוקולד את פוטיט מה הוא אוהב בחיים ומה הוא עושה עם הכסף הרב שהוא מרוויח כי הוא לא נראה בפאבים, לא עם נשים וללא משפחה.

פוטיט ברוב הזמן נמצא בתהליך של עבודה על פיתוח המופע. הכל חייב להיות מדויק ומקצועי.

ההבדל בין חוכמת החיים והרחוב לחוכמת האקדמיה מתחיל לבלוט בנקודות הזמן הללו. מי יותר נכון? מי יותר צודק? קשה להגדיר כי השילוב והאיחוד של שניהם הוא חזק. זכות הקיום של כל אחד מהם כפרטים מגיעה רק מהיותם צמד.

כאשר אשת מנהל הקרקס דלבו מלשינה על מיסיה שוקולד שהוא נמצא ללא מסמכים, הוא נזרק לכלא. שם הוא נחשף לאדם ממוצא אפריקני נוסף שמאיר את עיניו ומצית אצלו את הבעירה הגזענית. השאלות שהוא מעלה בפניו אינן פשוטות: “למה תמיד אתה חוטף סטירה ולא פוטיט?” “הקהל אוהב אותך רק כשאתה חוטף מכות”, “אתה לעולם לא תצליח להיות שחקן אמיתי כי אתה לא באמת אמן, אתה כושי”.

במקביל, פוטיט באמת מנסה לעזור לו ומצליח לשחרר אותו בערבות, לאחר שבועיים, בסיועו של מיסיה אולר מנהל קרקס פריז. אך מיד עם שחרורו, בשיחה הקצרה ביניהם, מיסיה שוקולד מחליט שהוא הולך לבד.

הוא אינו מוכן להיות יותר חוטף המכות.

מיסיה שוקולד לבד

השיחות הללו מעלות לא מעט שאלות על מי אנחנו כבני אדם? ומי אנחנו כדמויות מול הקהל? עד כמה הדמות המוכרת ברחוב היא אכן אותה דמות במציאות היומיומית. מחלת ההימורים של מיסיה שוקולד לא הייתה ידועה לציבור, הנושא הופץ כרכילות בעיקר כאשר ניסה להיות שחקן ולשחק את אותלו, האיש השחור שהתאהב בלבנה. השמועות הרעות על חוסר יכולת הזיכרון של מיסיה שוקולד צעקו מכל כותרת בעיתון.

האם הדבר נבע מפחד שאיש שחור באמת מצליח? או שפשוט, כמו היום, חלק גדול מהדברים נובעים מקנאה?

בכניסה של מיסיה שוקולד לתיאטרון כמו גם לקרקס פריז, הכל נבע מאינטרסים אישיים של בעלי המקום. מיסיה אולר ומנהל התיאטרון ראו בעיני רוחם כיצד הם מושכים קהל רב למקומותיהם ובעיקר כיצד הכסף זורם אליהם.

הקהל, בהצגה אותלו, למרות יכולת המשחק הטובה שהוא שיחק, למרות שקאסט השחקנים לצידו קיבל אותו ללא הפליה, הקהל, הוא זה שצעק לו בוז אחד גדול. כי בסופו של יום, מה שהניע אותם זו הדעה הקדומה והתפיסה העתיקה כי אדם שחור הוא עבד ולא נחשב.

לאחר שחלה מיסיה שוקולד במחלת השחפת, היה זה פוטיט, החבר האמיתי (שלקח אותו בעבר מתוך אינטרס אישי), שדאג לאשתו לכסף לטיפולים. הכסף שלא בזבז כמו מיסיה שוקולד לאורך החיים.

maxresdefault

לסיכומו של עניין, דווקא כאן, בסצנה האחרונה שבה פוטיט דואג למיסיה שוקולד והוא זה שמזיל דמעה על מותו, נראה כי באמת החיבור בין השניים הוא הכי אמיתי.

פוטיט הוא זה שאכן דאג למיסיה שוקולד לכל אורך חייו. הלך עם האמת שלו והאמונה שלו בדרכו.

“מסייה שוקולד”, בקרוב בבתי הקולנוע, לכו לראות.

*קרדיט תמונות: פורטל הסרטים הישראלי – Seret.co.il

שחקנים: עומאר סיי, ג’יימס תיירי

במאי: רושדי זם

הפקה ותסריט: סיריל גלי, אוליביה גורס

זאנר: דרמה – זר

אורך: 110 דקות

שפה: צרפתית

מקום / שנה: צרפת / 2016

עוד מהבלוג של יעל ששון גלאובר

תצוגה מקדימה

המעצבת שעיצבה את חייה

כשנתבקשתי לחשוב על מישהי שעשתה את זה, מישהי שפרצה אל מחוץ לגבולות הקופסה, בנתה והקימה עסק מצליח, לבדה, בעשר אצבעותיה, ישר חשבתי על חברתי צביה וילציק. צביה ואני חברות מילדות, ואף שהיא טוענת שרבתי איתה בגן ולא רציתי לשחק...

תגובות

פורסם לפני 3 years
תצוגה מקדימה

"מת על החיים", תיאטרון הסימטה. "כל אדם מת, לא כל אדם באמת חי".

"מת על החיים". תיאטרון הסימטה. קומדיה שזכתה בפסטיבל "אביב היצירה" האחרון, מאת רוני נוימן, בבימויו של שלום שמואלוב. "כל אדם מת, לא כל אדם באמת חי". (וויליאם וולאס). חשבתי על משפט זה עם תחילתה של ההצגה, בזמן שצפיתי בגיבור המחזה,...

תגובות

פורסם לפני 2 years
תצוגה מקדימה

"חלום ליל קיץ" / אנסמבל אספמיה / דליה שימקו

חלום ליל קיץ בליל אפריל קריר יפו "היפה בלילות" יפה בכל מצב ובכל עונה, ובעיניי הייתה יפה מכל באחד מלילות חודש אפריל עת צפיתי במחזה הרומנטי והמופלא מאת וויליאם שייקספיר "חלום ליל קיץ", בבימויה המושלם והמצחיק של דליה שימקו....

תגובות

פורסם לפני 2 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה