חדר משלה.

movies6_wa
לפתע פתאום מצאתי עצמי ללא מקום.  אין הכוונה למקום העבודה. אותו, עזבתי אחרי מחשבה עמוקה והחלטה נחושה. בזה אין שום "פתאום".
מצאתי עצמי פתאום ללא מקום ישיבה.
25 שנה יצאתי מדי בוקר למשרד ובו שולחן כתיבה ומחשב. לא למשרד אחד. עברתי כמה וכמה. עם חלון ובלי חלון. יותר או פחות מעוצב.
אך תמיד עם שולחן ומחשב.  זה מרכז השליטה . המפקדה.
המקום בו אני יוצרת, כותבת, מחפשת, חולמת, יורה, מחליטה,  מארגנת, כותבת, משווקת, מפרסמת.
ומה עכשו? ?..
האם אשב במטבח? ואז כל רגע אקום לאכול, אבשל משהו טעים לילדים, אכין קפה ועוד אחד ואולי גם עוד אחד?..
אולי אשב בחדר השינה?  אקרא ואתכוב במיטה. מדי פעם אתפוש תנומה, אפתח מגזין, אצפה בטלויזיה ואחזור לקרוא את הרומן  בין העשיר ליפהפיה?
ואלי בכלל אכתוב בים, אתפוש תנומה, אצפה בשקיעה..
אישה בשביל לכתוב צריכה שיהיו לה שני דברים: הכנסה קבועה וחדר משלה. מרחב פעולה אישי שבו ניתן ליצור. פיסי  ורוחני

כך (לא במילים האלה בדיוק) כתבה בשנת 1929 ויריג'יניה וולף במסה "חדר משלך".

הספר התבסס על שתי הרצאות שהעבירה באוניברסיטת קיימברידג’ שבאנגליה, מול קהל של נשים, שרק בסוף אותה שנה קיבל את זכות ההצבעה בבחירות.

תפישתה היתה שבכדי שאישה תוכל לכתוב רומנים, או לכתוב בכלל, היא צריכה שיהיה לה חדר משלה. מרחב פרטי בו היא מגדירה את הגבולות שלו – מתי מותר להפריע ומתי לא, מתי המרחב הוא שלה לחלוטין ומתי היא נותנת לאחרים “לפלוש”.

הגיע הרגע לארגן מרכז יצירה חדש בו שאוכל לתפוש שליטה על חיי.  לכתוב, לחשוב, ליצור, ליזום וכן… שוב לחלום..

כידוע, כל חדר שלא גרים בו , הופך בסופו של דבר למחסן. אף לי יש ספריה עם אלפי ספרים אותם אספנו בן זוגי ואני במשך חיים שלמים.
אט, אט, נוספו בה אביזרים  ומזכרות מכל העולם, אחר כך פרוייקטים של בית ספר, בגדים מאוד חשובים נתלו על האצטבעות והספריה הפכה  כאמור, מחסן.
הפרויקט: להפוך את הספריה/ מוזיאון/ חדר הלבשה לחדר עבודה.
שולחן כתיבה, וילון, מחשב /טאבלט, כסא, שטיחון …תוך זמן קצר יקום לו "החדר משלי".
כאן אחזיר לעצמי את השליטה. מכאן תנבוט ותצמח היצירה. הנפש תמצא שוב את מקומה.
באהבה,
רוית
 
 
 
 
 
 

רוית ליפשיץ ציון- בלוג בסגנון והשראה
רומנטיקנית חסרת תקנה בעלת תשוקה ואהבה לעולמות העיצוב, הספרות, אמנות, אופנה, טרנדים ומגמות, תערוכות בעולם. בלוגרית רב- תחומית, יוצרת וכותבת תוכן, עיתונאית עיצוב, סופרת, מוזיקאית. רומן הביכורים שלי: "אהבותיה של אמה" יצא לאור בהוצאה עצמית בשנת 2018 והפך לרב מכר. נשואה ואם לחייל ולחיילת הממשיכים את דרכי האמנותית.