ארכיון "הארץ" 12.9.2002: "חילוני אבל מאמין"

חילוני, אבל מאמין

חילוני, אבל מאמין
מאת דליה שחורי

במחקר שנערך בקרב סטודנטים חילונים התברר, שרובם רוצים לראות רב
כלשהו בחתונה יהודית, אבל %70 לא רוצים רב אורתודוקסי ו-%60 מוכנים
שזאת תהיה רבה. הם בעד הכבישים הריקים ביום כיפור וליל הסדר
המסורתי, ובלבד שלא יכפו עליהם לצום ולאכול כשר. החוקרים סבורים,
שיש מקום להגדיר קטיגוריה חדשה: חילוני שרואה את עצמו יהודי מאמין,
אבל ממש לא מחויב לתפישה הדתית

חילוני מאמין – זהו מושג חדש
שהציעו סטודנטים ממכללת רופין
להגדרת עצמם במחקר שהשתתפו בו
על הזהות היהודית. רוב
הסטודנטים, %91, הגדירו עצמם
חילונים ו-%10 מהחילונים אף
רואים עצמם חילונים אנטי
דתיים. רק %7 מהמשתתפים במחקר
הגדירו את עצמם כמסורתיים,
ומיעוט מבוטל, %2, כדתיים
לאומיים.

ואולם על פי תוצאות המחקר מתברר
שמתחת לציפוי החילוני, מסתתרת  כמיהה למסורת ולדת, אם כי לאו דווקא כפי שהדתיים מבינים אותן, אלא
בדרך פתוחה וליברלית, נוסח "חיה ותן לחיות", או בגישה פוסט-מודרנית
שמקבלת כל ביטוי של זהות יהודית. כפי שמתארים החוקרים: "אם אדם חש
צורך לצום ביום כיפור, זה מקובל בדיוק כמו אדם שבוחר לא לצום ביום
כיפור; עצם קיום מצוות הצום לא הופך את האדם ליותר יהודי".

המחקר נעשה בנובמבר 2001. השתתפו בו 278 תלמידים לתואר ראשון במינהל
עסקים ומדעי ההתנהגות, רובם תלמידי שנה א' בני 26-21. כשני שלישים
מהם נשים ורובם המכריע, כ-%88, היו רווקים בעת מילוי השאלון. רוב
מוחלט של הסטודנטים, %94, נולדו בארץ ורבים מהוריהם, %58, אף הם
ילידי הארץ. עם 13 מהם נעשו ראיונות עומק, שמהם עלה באופן ברור,
לפעמים להפתעת הסטודנטים עצמם, שהם מאמינים בדת ובמסורת ורוצים
להנחיל ערכים אלה לילדיהם.

המושג "חילוני מאמין" נראה לכאורה כאוקסימורון, דבר והיפוכו. מצד אחד
חילוני, מצד שני מאמין באל, בדת, במסורת. עורכי המחקר – ד"ר עזרא
קופלוביץ והדר פרנקו – מודעים לסתירה הפנימית, ואומרים שהמושג החדש
הוצע על ידי המשתתפים עצמם, והוא טעון מחקרים נוספים שבוודאי יבואו.
עם זאת הם עומדים על כך שמדובר בקטגוריה אמיתית, נכונה, שהיתה חסרה
עד היום בדיון הציבורי, קטגוריה שעונה על הצורך של אוכלוסייה גדולה
מאוד של צעירים משכילים חילונים להגדיר עצמם כיהודים שלמים, בעלי
אמונה ותפישת עולם משלהם, שאינה נגזרת מהיהדות הדתית או החרדית ואינה
תלויה בה. המסורת, לפי תפישה זו, צריכה לשמש כמקור כוח, לא מטרד או
כפייה.

חילוני המאמין במסורת, אינו "חילוני מסורתי", אלא חילוני הבוחר לפי 
רצונו מה לקיים מן המסורת ואיך לקיים זאת, כאשר אין עדיפות לקיום 
המסורת על פי המצוות, לעומת קיומה בכל דרך אחרת שיבחר. "כשמוצאים 
דפוס חשיבתי כל כך חזק בתוך אוכלוסייה מסוימת, אפשר לטעון שמצאנו את 
'האני מאמין' שלה", אומר קופלוביץ. "ה'אני מאמין' שמצאנו הוא ליברלי 
עם שילוב אינטגרלי של מסורת יהודית – תוצר החוויה היהודית 
הישראלית". 

המחקר על החילוני הישראלי הוא חלק ממחקר על הזהות היהודית שעורך,
בתמיכת הסוכנות היהודית, ד"ר קופלוביץ, מרצה במחלקה למדעי ההתנהגות
במכללת רופין ומנהל יחידת מחקר בסוכנות. המחקר בוצע בהדרכתו על ידי
הדר פרנקו, סטודנטית שנה ג' במדעי ההתנהגות במכללה.

קופלוביץ מודה שהמחקר נועד מלכתחילה לבדוק איך מתבטאת הזהות היהודית
אצל הישראלי החילוני, בהנחה שלישראלי החילוני אכן יש זהות יהודית.
הוא מודה שזו נקודת חולשה במחקרו, שאותה הוא מסביר בכך ש"מעניין אותי
הצד היהודי ולכן אני מתחיל משם".

אוכל כשר – רק בקפיטריה 
המחקר בדק את יחסם של הסטודנטים לסוגיות עקרוניות כלליות ואת
עמדותיהם בשאלות ספציפיות, כמו מטבח כשר, חתונה יהודית, יום כיפור
וליל הסדר. %67 אמרו שהאוכל בביתם לא צריך להיות כשר ו-%73.5 אמרו
שאינם מקפידים לאכול כשר במסעדות. עם זאת, %70.5 תומכים בשמירה על
כשרות בקפיטריות באוניברסיטאות, וכ-%85 אמרו שהאוכל בצה"ל צריך להיות
כשר. ניכרת כאן גישה ליברלית המבחינה בין רשות היחיד, שם יכול הפרט
לנהוג כאוות נפשו, לבין רשות הרבים, שם מגלים המשתתפים התחשבות
בדתיים ובמסורתיים.

כמעט %95 היו רוצים לראות חופה בחתונה יהודית, %92.5 היו רוצים לראות
בה טקס החלפת טבעות ו-%81 מעוניינים בכתובה. אבל %55 לא רוצים אוכל
כשר בחתונה יהודית וכמעט %70 לא היו רוצים לשמוע מוסיקה או שירה
יהודית. מחצית מהנשאלים היו רוצים שהחתן והכלה בחתונה יהודית יהיו
שניהם יהודים, אך למחציתם זה לא משנה. עם זאת, בתשובה על שאלה מפורשת
אם היו רוצים לראות בחתונה יהודית חתן או כלה לא יהודים, %80 השיבו
בשלילה.

רוב הנשאלים, %78, היו רוצים לראות בחתונה יהודית רב כלשהו, אולם רק
%28 היו רוצים ברב אורתודוקסי, לעומת כ-%70 שלא היו רוצים בו. %60.3
אף היו מוכנים שזו תהיה רבה. ככלל, רוב הסטודנטים, %90.5, סברו
שלתנועות האורתודוקסיות בארץ לא מגיעות זכויות יתר לעומת שאר הזרמים;
%56.5 ענו בחיוב על השאלה "האם אתה מוכן להתפלל בבית כנסת רפורמי או
קונסרווטיווי בארץ".

על השאלה "האם אנו צריכים את החרדים מכיוון שהם שומרים על הגחלת",
השיבו כ-%75 בשלילה. כ-%63 סבורים אמנם שכדי להיות יהודי צריך אדם
לעבור תהליך גיור, אך %52 סבורים שמעמדו של גיור רפורמי שווה לזה של
גיור אורתודוקסי, ורוב בולט, %94, אמרו שהמושג "גיור חילוני" מקובל
עליהם.

יום כיפור, כ-%54 אמרו שיהודי צריך לתת דין וחשבון על מעשיובנוגע ל
בפני אלוהים, לעומת כ-%39 שאמרו שיהודי אינו צריך לעשות זאת. האם
יהודי צריך לצום ביום כיפור? כ-%56 השיבו בחיוב, %36 השיבו בשלילה
ולכ-%8 אין דעה. רק כ-%7 סברו שביום כיפור צריך לטייל בחו"ל, לעומת
%72 שסברו שאין לעשות זאת. כ-%80 רוצים בהמשך המצב שבו אין נוסעים
ביום כיפור, לעומת כ-%19 בלבד התומכים בנסיעה ביום כיפור. אפשר לראות
כאן אי עקביות הנובעת ממחשבה פתוחה: מחלוקת בשאלה אם צריך להתפלל
ולצום, לצד הסכמה רחבה לגבי שמירת ייחודו של החג. בעיה מסוימת עולה
מהעדר השאלה האם היהודי-ישראלי צריך בכלל לחגוג את יום כיפור, שלא
נכללה בשאלון.

בנוגע לליל הסדר, רוב מוחץ של הנשאלים, %80, אמרו שהיו רוצים שבסדר
פסח תיקרא ההגדה על ידי כל המשתתפים, ורק %3 סבורים שהקראת ההגדה היא
מלאכה לגברים בלבד. הרוב היו רוצים בקיום מנהגים נוספים, כמו שתיית
ארבע כוסיות, אפיקומן, שירת "מה נשתנה" ואכילת מצות.

רק %16 אמרו שהיו רוצים לראות לחם על שולחן הסדר, לעומת כ-%83 שהתנגדו
לרעיון. אף על פי כן, %60 לא הסכימו עם החוק האוסר על מסעדות ובתי
עסק למכור חמץ בפסח. כ-%56 לא היו רוצים לטייל בחו"ל בליל הסדר,
לעומת %43 שכן. על השאלה אם אפשר לשנות את המסורת להנאת כל המשתתפים
בסדר פסח השיבו בחיוב %53, לעומת %42, היותר מסורתיים, שהשיבו
בשלילה. גם בשאלון על ליל הסדר לא מופיעה שאלה האם צריך בכלל לערוך
את סדר הפסח.

ערכים מבית סבא 

עורכי המחקר סבורים שהממצאים על סדר הפסח מדגימים את גישת המרואיינים
למסורת: יש להם רצון עז לחגוג את הסדר כאירוע משפחתי בעל משמעות
מיוחדת, הנובע מתחושות רגשיות חיוביות כלפי קיום הטקס ושימור המסורת
יותר מאשר מתוך אמונה בקדושת הטקס. בראיונות העומק מפתיע היה לשמוע,
הם כותבים, "שכאשר דנים בסוגיות של מסורת, חגים, דת ואמונה, מרבית החוויות הזכורות למרואיינים זכורות להם כערכים שהתקבלו
לא בבית ההורים, שם התנהלו בפועל חיים חילוניים, אלא בבית סבא
וסבתא".

החוקרים כינו זאת "דפוס ההתכנסות הרוחנית", שאותו שואפים הצעירים
החילונים להעביר לדור הבא. הם מבחינים בין זה לבין התכנסות המשפחתית
גרידא, ומטעימים ש"לא ההתכנסות בפועל חשובה לקבוצה זו, אלא התחושות
והאנרגיות החיוביות שמלוות את המתבגר מילדות ועד זיקנה; הזיכרונות
החיוביים מילדותם, מעלים בהם רצון להעניק לילדיהם את תחושת השייכות
למסורת ארוכת שנים ולאו דווקא רצון להעביר אליהם את הדרך המסורתית
המקובלת של ביצוע מצוות".

"נראה כי תפישתם של היהודים החילונים את הדת מאופיינת ברמה גבוהה של
סובלנות", כותבים עורכי המחקר. אולם לשאלה במה בדיוק מאמין "החילוני
המאמין" – באלוהים? בדת? במסורת? או אולי בליברליות ובסובלנות? הם
ה דתית. "אנו מנסים לתת שם לשני דפוסי עונים שלדעתם מדובר באמו
תשובות, שעלו בצורה עקבית מאוד בראיונות העומק וקיבלו גיבוי בתוצאות
השאלון", אומר קופלוביץ. "הדפוס האחד הוא 'אמונה ליברלית', שאותו
ביטאו המרואיינים בתפישתם שאין אמת אחת ואין דרך אחת טובה מהשנייה
בכל מה שקשור למסורת היהודית. הדפוס השני הוא טענת הרוב המוחלט של
המרואיינים, שהם מאמינים במה שהמסורת מסמלת ולא בגרסה מסוימת של
המסורת היהודית; שהם מייחסים חשיבות רבה לשימוש במסורת כדי ליצור
אווירה רוחנית ויהודית בביתם ובמשפחתם. השילוב של השניים יוצר את
התופעה שאנו קוראים לה 'החילוני המאמין'".

פרנקו אומרת, שאת ההגדרה "חילוני מאמין" היא שמעה בפעם הראשונה
בראיונות. "אני הזהיתי עם ההגדרה הזאת, כי אני חושבת שהיא יותר
מתאימה מ'חילוני ששומר מצוות באופן חלקי' או 'חלקי-חלקי'", היא
אומרת. "לי היתה חסרה הגדרה כזאת". לדבריה היא הסטודנטים שהגדירו את
עצמם כך, "לא שמעו על ההגדרות האלה אחד מהשני. הם לא מכירים אחד את
השני". אשר לטיב אמונתם, לדבריה "חלק מהם מאמין בקיום האל וחלק מאמין
במסורת, ביהדות, בהמשכיות, בזה שחשוב לשמור עליהם. הם אומרים: 'זה
שאנחנו לא מקיימים בפועל את המצוות, או נוסעים בשבת או עובדים ביום
שישי, זה לא נוגד את האמונה שלנו בדת ובמסורת וברצון להמשכיות'".

נקו סבורה שהמושג החדש "מעלה את הבעייתיות שיש היום לחבר'ה הצעירים,פ
שצריכים הגדרות שיותר מתאימות להם. כשדיברתי אתם הם אמרו לי: 'אנחנו
לא חושבים שאי פעם ישבנו עם מישהו ודיברנו על הזהות היהודית שלנו. אף
אחד לא שאל אותנו שאלות על זה בכלל'".

בהקשר זה היא מציינת את אחת המרואיינות, שהגדירה את עצמה כאנטי-דתית
ואמרה שהיא לא צמה ביום כיפור "כי הדתיים עושים את זה", אבל באותה
נשימה אמרה שלדעתה "יהודי צריך לצום". חוץ מזה היא חוגגת סדר פסח,
סבורה ש"זה לא בסדר" שחנויות מוכרות חמץ בפסח כי "זה פוגע בדתיים",
וכשיהיו לה ילדים, היא תרצה לחגוג את הפסח באופן מסורתי, כדי שילדיה
"יראו קודם את הדבר האמיתי וכשיגדלו יבחרו".

מותר לעבוד בשבת 
-%97 תומכים%85 מהמשתתפים במחקר סברו שזה בסדר שיהודי יעבוד בשבת,
בפתיחת מקומות בילוי בערב שבת ו-%81 תומכים בקיום מסחר בשבת. %63
אמרו שהעובדה שהם יהודים אינה גורם מכריע בבחירת אורח חייהם, אך
כ-%85 אמרו שלו היתה להם אפשרות להיוולד מחדש, הם היו רוצים להיוולד
יהודים.

%90 אמרו שהם גאים להיות יהודים ו-%72.5 אמרו שהם מחשיבים עצמם
ציונים. %79.5 אמרו, שעובדת היותם ישראלים ממלאת תפקיד חשוב בחייהם.
כ-%76 לא הביעו התנגדות לכך שאחד מבני משפחתם יתחתן עם "מתנדב
משוודיה", אך ביחס לנישואי תערובת עם ערבים-ישראלים, הם גילו פחות
סובלנות: רק %47 אמרו שאינם מתנגדים לכך, לעומת %53 שמתנגדים.