הבלוג של יעל ברזילי

יעל בפינה

צלמת, כותבת, תושבת חוזרת, נקלטת, מתחבטת, אם, דיסלקטית (סוג של), מעורבת, חוקרת, מחפשת, מתקשרת, אופטימית עד כדי הדחקה. וגם קצת, תסלחו לי על המילה פמיניסטית.

עדכונים:

פוסטים: 157

החל ממאי 2011

איך אפשר לסרב להצעה לבחור את בית הספר של ילדינו? איך אפשר להגיד לא לחינוך טוב יותר? אבל האם זה מה ששיטת השוברים מבטיחה?

31/03/2019

איך אפשר לסרב לאפשרות לבחור במערכת חינוך טובה יותר, או לאופציה לבחור את מסגרת החינוך של ילדינו בין אפשרויות שונות? כאם לילדים שלמדו בחינוך הדמוקרטי, אני תומכת ביצירת אלטרנטיבות ואפשרויות בחירה. זה יכול לקרות עם שיטת השוברים, כך מבטיחים לנו. יצאתי לבדוק וצמצמתי ממצאים ל-5 נקודות. הנושא מורכב ולבטח כדאי לדון בו ברצינות.

PHOTO:  Shutterstock / maroke

PHOTO: Shutterstock / maroke

.
.1. מטרת שיטת השוברים לתת להורים ולתלמידים אפשרות לבחור את מוסד הלימודים:
הרעיון הוא שכל תלמיד יכול לבחור מוסד הלימודים כרצונו ובית הספר מקבל סכום כסף, מתוך תקציב החינוך, על סמך מספר הנרשמים. כלומר הרישום אינו נוקשה (למשל על סמך כתובת מגורים כמו אצלנו) ובית ספר שמצליח למשוך יותר נרשמים זוכה לתקציב גדול יותר. השיטה מופעלת באופן נרחב בשוודיה החל מ-1992, לגילאי 7-15.
אפשר להרהר:
- האם אפשר לאפשר גמישות באזורי הרישום גם בלי שוברים?
- מה עושים כשיש רישום יתר? כל הקודם זוכה? הגרלה?
- השיטה יעילה רק אם התפוסה בבתי הספר נמוכה דיה. אם קיים מחסור בכיתות לימוד, בתי הספר יתמלאו ויקבלו תקציב כך או כך.
.
2. השיטה לא משפיעה ישירות על המרכזיות של החינוך או הדרך בה נקבעות תכניות הלימוד:
זוהי שיטת מימון, היא לא קשורה ישירות לתכניות לימוד. בשוודיה (דוגמא פופלרית של מצדדי השיטה), כל בתי הספר מחויבים לאותה תכנית לימודים (למעט אופציה בבחירת שפה זרה). אפשר כמובן להוסיף רפורמות אחרות שמאפשרות תכניות לימודים שונות, אבל את זה אפשר לעשות בלי קשר לשיטת המימון  (שוברים).
מצדדי השיטה טוענים שבעקיפין קיימת השפעה על תכנית הלימודים: בתי ספר מעוניינים בתפוסה מלאה, כדי לקבל תקציב גדול ככל האפשר, לכן עליהם למשוך לקוחות, כלומר להצטיין, אבל כאמור בשוודיה מדובר בהצטיינות בביצוע תכנית לימודים ממשלתית אחידה. שיטת השוברים עצמה לא יוצרת מגוון.
אגב, חינוך חובה בשוודיה הוא עד גיל 15. רוב התלמידים ממשיכים ויכולים לבחור אחת מ-16 תכניות לימוד ממשלתיות.
.
3. השיטה לא הצליחה בשוודיה.
זו כותרת קצת פרובוקטיבית, מכיוון שקיים ויכוח ער על “הצלחה” או “כישלון”.  בשני העשורים האחרונים החינוך השוודי התדרדר משמעותית בדירוג המדינות במבחני פיזה (האם זה מדד טוב? אם לא יש לחפש מדד אלטרנטיבי כדי להוכיח את יעילות השיטה).
אפשר  לטעון שלא הוכח שדווקא שיטת השוברים אשמה בהתדרדרות ואכן כך טוענים מצדדי השיטה. חלקם טוענים  שהבעיה נעוצה בחוסר פיקוח על ההתנהלות הפדגוגוית בבית הספר ולכן דורשים הידוק הפיקוח על בתי הספר. אחרים מצביעים על העובדה ששתי רשתות מובילות המנהלות בתי ספר נסחרות בבורסה, מכאן שהדיווח שהן נותנות הוא לגבי רווחים: ככל שיצמצמו בתי הספר הוצאות כך יגדלו הרווחים  (הכנסותיהם מתקציב ממשלתי בלבד. ברגע שקיבעו את מספר הסטודנטים – התקציב קבוע). בתי הספר מחוייבים למשקיעים ולאו דווקא לחינוך. ברגע ששולם התקציב, הקהל הוא קהל שבוי. מצש שני – כל שנה נעשית בחירה לכן עדיין בתי הספר מעוניינים להיות אטרקטיביים ולמשוך קהל ( אפשר להעלות שאלות על הקשר בין משיכת קהל לאיכות פדגוגית).
.
4. בהונג קונג השיטה מיושמת אך ורק בגני ילדים
כך באינפורמציה שמצאתי. ולכן מוזר שהיא כלולה בדוגמאות שמצדדי השיטה בישראל מעלים, כשהם מדברים על בתי הספר. שיטת החינוך החדשה בפינלנד מאוד מצליחה, אבל אי אפשר לזקוף זאת לשיטת השוברים שלא נהוגה שם. אולי הקושי בלמצוא דוגמאות להצלחה מביא גם לשימוש בדוגמה התמוהה של “חדרי הלידה”. האם יש טעם להכנס להבדלים בין לידה לחינוך?
.
5. אחוז נמוך מהתלמידים בארה”ב מהתלמידים משתמש בשיטת השוברים.
 השיטה מיושמת ב-15 ממדינות ארה”ב וגם באלה באופן חלקי בלבד. ע”פ הגרף הבא מדובר בשבריר האחוז (כ-55 מליון תלמידים סך הכל).
2019-ABCs-of-School-Choice-figures-04

גם מהנתונים האמריקאים אי אפשר להראות הצלחה. אפשר לנמק זאת ביישום החלקי של שיטת השוברים או על ידי העובדה שניסו את השיטה במקרים רבים באזורים נכשלים.

שרת החינוך הנוכחית, בטסי דהווס, תומכת בשיטה. בזמן השימוע שלה בסנט, תשובתה לגבי רמת הפיקוח שהיא תומכת בה הייתה מגומגמת, דבר שגרם גם לסנטורים רפובלקאים להסס אם לתמוך במינוי.

היישום האמריקאי של שיטת השוברים הוא לכיוון בו השוברים יכולים לשמש גם בבתי ספר פרטיים (בניגוד לישומים אפשריים במדינות אחרות  הדורשים מבתי הספר המשתתפים להיות ללא כוונות רווח או ללא תוספת תשלום). הקו האמריקאי תואם את תורתו של הכלכלן מילטון פרידמן, הגורו של השיטה (וזוכה פרס נובל), הוא טען שהתחרות חייבת להיות מלאה. לעומתו טוענים אחרים, שהשימוש בתלושים בבתי ספר פרטיים  מאפשרת להעביר תקציבים לבתי ספר אלה ותורמת להגברת פערים.

.המודל המוצע בארץ (ישום כלכלי נטו, ישום הדרגתי בדרך לישום מלא, ללא תכניות לימודים ממשלתיות, מינימום סטנדרטים פדגוגים וללא פיקוח  ממשלתי על התכנים) שונה משמעותית מהישום בשוודיה, הונג קונג או ארה”ב.  באף אחד מהמקומות האלה לא מניחים שתוכניות חינוך מעולות יצוצו “באופן טיבעי” מהשטח, רק בשל כוחות כלכליים של משיכת לקוחות. זהו מודל מהפכני, על קצה הסכלה של אי-מעורבות ממשלתית, לא נוסה  עדיין (למייטב ידיעתי)  בעולם ובודאי שלא הוכיח את עצמו.
 
.מוזמנים לתקן עובדות אם לא דייקות ולהתווכח עם הדיעה שייצגתי (ורצוי להבחין בין עובדות ודיעות…)

עוד מהבלוג של יעל ברזילי

תצוגה מקדימה

מאיפה יש לך את האומץ, גברת זליקובסקי?

‫יום אחד, לפני כ-4 שנים, כשהגברת אלה זליקבסקי, היתה בכיתה ב', הביא אחד הילדים לשעור את אוסף השטרות שלו.‬ אלה, התבוננה בשטרות ושאלה את הדבר הראשון שעלה בדעתה:  מדוע יש על השטרות רק גברים? זה היה בשעור ‫"חקר" - שיעור בו כל ילד...

תצוגה מקדימה

לא נבחרות, לא בוחרות - יש פמניזם חרדי.

על My stealthy freedom, נשים איראניות שמוחות בפומבי על חובת לבישת החיג׳אב כסמל לדיכוי נשי, דיווחתי כאן, מתוך סולידריות נשית. באותו זמן, ממש קרוב לבית, מתנהל אירגון נשים לא פחות מהפכני...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

גאווה ודעות קדומות (כי אי אפשר לתת שם אחר לפוסט הזה)

לפעמים אנחנו מתווכחים עם מה שאנחנו חושבים שהוא האמת. אנחנו מניחים מה מריסה מיירס חושבת, למה מתכוון יאיר לפיד, או מה רוצים החרדים, ואז מתווכחים עם ההנחה שלנו, ולא עם העובדות. זו אחת מהסיבות שהצטרפתי לפני כשנה וחצי לקבוצה...

תגובות

פורסם לפני 7 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה