הבלוג של יעל ברזילי

יעל בפינה

צלמת, כותבת, תושבת חוזרת, נקלטת, מתחבטת, אם, דיסלקטית (סוג של), מעורבת, חוקרת, מחפשת, מתקשרת, אופטימית עד כדי הדחקה. וגם קצת, תסלחו לי על המילה פמיניסטית.

עדכונים:

פוסטים: 155

עוקבים: 52

החל ממאי 2011

כשבן שלי הלך לים. על חיכוך גזעני אחד, בימים שאחרי חוק הלאום.

25/08/2018

סתם יום של חול, חופש.

ביום חמישי הלך המתבגר עם חברים לחוף תל אביבי. בשלב מסוים עמד עם שני חברים במים, נהנה מהגלים כשאדם עם משרוקית סימן להם להתקדם לעברו (לכיוון החוף). כשהתקרבו אמר להם: “אה, אתם מדברים עיברית? הייתי בטוח שאתם ערבים. סליחה, טעות”.

IMG_1969

היו הרבה ערבים באותו יום בחוף, אולי בשל חג הקורבן. לא ברור למתבגר וחבריו אם בעל המשרוקית היה בתפקיד ומה בדיוק התכוון לעשות אם היו “כאלה”, כלומר דוברי ערבית. בתחילה חשבו שהוא מסמן להם לצאת מהמים (היה דגל שחור “אבל אמא, לא אמרת לי שזה אסור…”) והם ילדים קצת חננות, אם היה מבקש – היו יוצאים (אני חושבת…). אבל בעל המשרוקית הסתחבק והורה להם להתעלם ולהמשיך כרגיל, להנות.

רק למחרת, כבדרך אגב, סיפר לי המתבגר על האפיזודה הזו. זה נשמע מאוד מוזר. ניסינו למצוא לזה הסבר חיובי וזה לא היה פשוט.

באותו יום פורסם המקרה בקרית ים, בו הוכו שלושה צעירים ערבים, אחרי שלדבריהם המכים בררו שהם אכן כאלה – ערבים.

המראה של הגולגולת הפצועה העביר בי צמרמורת. זה יכול היה להיות בני (אם היה ערבי “חלילה”, או לא מצליח לשכנע שהוא לא כזה).

ואם לא בני, זה יכול להיות הרופא הנפלא מפנימית א’ בבית לחולים כרמל, זה שטיפל באבא שלי. אחד מאותם בני אדם נדירים, שלא צריך מראה ממשי כדי לדעת שהילה יוצאת דופן של אנושיות עוטפת אותו. רק שזה לא הוא, רק שזה לא הוא.

ואם לא הרופא המלאך מפנימית ב’, הרי זה רופא אחר.

יום אחד אמו או אביו של המכה תאושפז ויטפל בו רופא (או רופאה) ערבי ואח ערבי יקח ממנו דגימת דם. אולי הוא בעצמו יאושפז, הרי אינו נמנע מאלימות. מה אז?

יום אחד הוא עצמו (או שכמותו), במסגרת שירות צבאי, נשק בידיו ומולו עומד דובר ערבית. האם באורח פלאי יעלמו האיסטינקטים האלה?

שבת עכשיו, כשאני כותבת שורות אלה. אני מחכה לתגובה הנחרצת של חברי הממשלה ובפרט ראש הממשלה. לא נסכים לדברים כאלה, הוא יגיד. אני מקווה שלא יאזן את הפצע הזה מול “מקרים אחרים”. אחרי שבועות רגישים, חוק הלאום, הפגנות מתוקשרות, אחרי ששרת המשפטים מברכת רק את הדרוזים על חג הקורבן, לא יתכן שראש הממשלה יתעלם מארוע בו אזרחים שלו נפגעים על רקע גזעני, על רקע הלאום, דווקא בתקופה בה חוק שנוי במחלוקת עורר רגשות חזקים.

אוסיף את דבריו כאן, כשיתפרסמו.

embedded by Embedded Video

YouTube Direkt

אין פנאי, אין פנאי ואין עוד תקווה
הכל מתמוטט, נשאר רק חלום
כשהפטרייה הופיעה, פתאום בחלון
אין ספק ש… אין ספק ש…
זוהי שקיעתה של הזריחה

 

עוד מהבלוג של יעל ברזילי

תצוגה מקדימה

מאיפה יש לך את האומץ, גברת זליקובסקי?

‫יום אחד, לפני כ-4 שנים, כשהגברת אלה זליקבסקי, היתה בכיתה ב', הביא אחד הילדים לשעור את אוסף השטרות שלו.‬ אלה, התבוננה בשטרות ושאלה את הדבר הראשון שעלה בדעתה:  מדוע יש על השטרות רק גברים? זה היה בשעור ‫"חקר" - שיעור בו כל ילד...

תצוגה מקדימה

לא נבחרות, לא בוחרות - יש פמניזם חרדי.

על My stealthy freedom, נשים איראניות שמוחות בפומבי על חובת לבישת החיג׳אב כסמל לדיכוי נשי, דיווחתי כאן, מתוך סולידריות נשית. באותו זמן, ממש קרוב לבית, מתנהל אירגון נשים לא פחות מהפכני...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

גאווה ודעות קדומות (כי אי אפשר לתת שם אחר לפוסט הזה)

לפעמים אנחנו מתווכחים עם מה שאנחנו חושבים שהוא האמת. אנחנו מניחים מה מריסה מיירס חושבת, למה מתכוון יאיר לפיד, או מה רוצים החרדים, ואז מתווכחים עם ההנחה שלנו, ולא עם העובדות. זו אחת מהסיבות שהצטרפתי לפני כשנה וחצי לקבוצה...

תגובות

פורסם לפני 6 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה