הבלוג של יעל ברזילי

יעל בפינה

צלמת, כותבת, תושבת חוזרת, נקלטת, מתחבטת, אם, דיסלקטית (סוג של), מעורבת, חוקרת, מחפשת, מתקשרת, אופטימית עד כדי הדחקה. וגם קצת, תסלחו לי על המילה פמיניסטית.

עדכונים:

פוסטים: 157

החל ממאי 2011

פסטיבל דוקאביב 19-28.5.2016. מכירת הכרטיסים החלה.

26/04/2016

מתוך הסידרה "טוב שהזמנו כרטיסים"/ יעל ברזילי

עמותת דוקאביב נוסדה בשנת 1998 ובין מטרותיה קידום הסרט הדוקומנטרי הישראלי בארץ ושיווקו בארץ ובעולם. העמותה מקיימת אחת לשנה את פסטיבל דוקאביב הבינלאומי בתל אביב (השנה 19-28.5), ואת הפסטיבלים דוקאביב גליל במעלות תרשיחא ודוקאביב נגב בירוחם (מי אמר פריפריה ולא קיבל).

ג’אנר הסרטים הדוקמנטרים זוכה לפריחה וניתן לראות יותר ויותר סרטים דוקמנטרים הזוכים להצלחה בהקרנות מסחריות. גבולות הג’אנר נפרצים ע”י שיחזורים, המחזות, קצוות פרומים וחריגות מהדיווח הישיר עד שקשה להגדיר במדויק את גבולות הג’אנר.

כך למשל הסרט הפחד מ-13 שהוצג בהקרנה מוקדמת לעיתונאים. הסרט נראה כהמחזה של ראיון שנערך עם אסיר נידון למוות כשדמות המראיין לא נוכחת, כך שנותר מונולוג מתוסרט. הטקסטים והג’סטות מדויקים ומהוקצעים, העלילה מתגלגלת בתחושה של יד מכוונת, תחושה שנמצאת על השולחן, כך שחשבתי ששחקן תאטרון מקצועי משחק את הנידון למוות (דמות מרשימה למדי) עד שהוצגו הכותרות. צפיה לסרט דוקמנטרי עשויה לאכזב (כשהאמינות נפגמת כתוצאה ממהוקצעות יתר) וכמחזה מוסרט זה סרט … מעניין. לסיכום, מבחינתי פיספוס כלשהו, בסדר אבל לא מרחיב את הלב.  פיספוסים הם חלק מהחוויה הפסטיבלית ושווים את רגעי האושר של גילוי סרטים מעולים.

בפסטיבל שכותרתו השנה “אי-סדר עולמי חדש” (שזה כולל כמעט הכל, לא?) משתתפים עשרות סרטים ישראלים ובנלאומיים, של יוצרים וותיקים וצעירים, סרטים קצרים וסרטים באורך מלא. הסרטים יוקרנו בלוקיישונים שונים ברחבי העיר וניכר שנעשתה מחשבה כיצד להנגיש את הפסטיבל מעבר לגרעין המצומצם של חובבי הג’אנר.

ממליצה ללכת לאיבוד בתוכניה ופשוט להמר.

 

 

עוד מהבלוג של יעל ברזילי

תצוגה מקדימה

מאיפה יש לך את האומץ, גברת זליקובסקי?

‫יום אחד, לפני כ-4 שנים, כשהגברת אלה זליקבסקי, היתה בכיתה ב', הביא אחד הילדים לשעור את אוסף השטרות שלו.‬ אלה, התבוננה בשטרות ושאלה את הדבר הראשון שעלה בדעתה:  מדוע יש על השטרות רק גברים? זה היה בשעור ‫"חקר" - שיעור בו כל ילד...

תצוגה מקדימה

לא נבחרות, לא בוחרות - יש פמניזם חרדי.

על My stealthy freedom, נשים איראניות שמוחות בפומבי על חובת לבישת החיג׳אב כסמל לדיכוי נשי, דיווחתי כאן, מתוך סולידריות נשית. באותו זמן, ממש קרוב לבית, מתנהל אירגון נשים לא פחות מהפכני...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

גאווה ודעות קדומות (כי אי אפשר לתת שם אחר לפוסט הזה)

לפעמים אנחנו מתווכחים עם מה שאנחנו חושבים שהוא האמת. אנחנו מניחים מה מריסה מיירס חושבת, למה מתכוון יאיר לפיד, או מה רוצים החרדים, ואז מתווכחים עם ההנחה שלנו, ולא עם העובדות. זו אחת מהסיבות שהצטרפתי לפני כשנה וחצי לקבוצה...

תגובות

פורסם לפני 7 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה