הבלוג של יעל ברזילי

יעל בפינה

צלמת, כותבת, תושבת חוזרת, נקלטת, מתחבטת, אם, דיסלקטית (סוג של), מעורבת, חוקרת, מחפשת, מתקשרת, אופטימית עד כדי הדחקה. וגם קצת, תסלחו לי על המילה פמיניסטית.

עדכונים:

פוסטים: 157

החל ממאי 2011

סיפור אמיתי, איך סימון השתלט על חיי

17/04/2014

 

ערב אחד, לפני חודשיים בערך, נתן בי הבנזוג את עיני הפודל מזן “אני עומד לבקש עכשיו משהו לא הגיוני בעליל” ואמר: אכפת לך שמנקה הרחובות יאפסן את הציוד שלו בחניה שלנו?”
“מה אנחנו מחסן של העיריה? לא משלמים ארנונה בשביל זה?” יריתי.
“המקלט של העיריה רחוק, הוא לא צעיר…”
“מאיפה זה הגיע בכלל?”
וכך נודע לי שהשניים מכרים וותקים. זה התחיל ב”שלום” בזמן ריצת הבוקר של האחד ותחילת יום העבודה של האחר. אחרי כמה “שלומות” החליט סימון-מנקה-הרחובות שהיחסים בשלים לעבור לשלב הבא וביקש לסדר עבודה לבת שלו שמבינה במחשבים. הבנזוג דיבר איתה וגילה שהיא בקיאה בתכנת וורד, וידו קצרה מלהושיע. זה היה כבר לפני שנתיים.
ובכן, ביום למחרת בקשת האיחסון המוזרה, יצא הבנזוג לסימון לבשר לו את ההחלטה של בעלת הבית המרשעת. כשהתמהמה יצאתי גם אני לוודא ביצוע, והספקתי לשמוע איך בקווקז המקומיים היו קוראים לו “יהודי! בוא הנה”, ואיך כשיצא סימון משם, בדרך לארץ “הם” מצאו את היהלומים בסוליות הנעליים, ואיך הוא נוסע שעה וחצי, יום יום, לנקות את רחוב גורדון. עבודה עיברית. אסור לו לעבוד שעות נוספות, והחזר נסיעות מחברת הקבלן שמעסיקה אותו – רק חלקי.

נו, כמובן שנשברתי.

סימון פתח משרד אצלנו בחניה, הביא את הפח והמטאטאים, תרמיל , מטריה, ז’קט פוטר שחור,  ואפודה צהובה זוהרת.
שבוע לאחר חנוכת המשרד נפגשו הגברים ברחוב ולשאלה לשלומו ענה סימון:  “יום ככה, יום ככה. נו מה זה, אין קפה?”

דמיינתי אותו מעביר את המשרד אט אט לתוך הבית, יושב על הספה שלנו עם בירה ושואל “למה אין כבלים? קמצנים!”

לפני כמה ימים נכנסתי להשקות את הגינה ומצאתי אותו עם מכנסיים מופשלים “מדשן את הגינה”. לא. זה לא היה נעים, לא לי ולא לו. ממש לא. הו לא.
ואני חושבת, האם זה מפונק מדי מצידי להעדיף שלא, ואיפה עושים מנקי הרחובות את צרכיהם, והאם אני אמורה לתת לו מתנה לחג?

דף הפייסבוק של הקואליציה להעסקה ישירה. זה כן נוגע אליכם.

embedded by Embedded Video

YouTube Direkt

סימון, עיריה, אשפה אצל יוסי בנאי.

 

להרשם לעידכונים ליחצו על הכפתור שנראה כך פה למעלה: Screen shot 2014-04-17 at 11.09.47 AM

עוד מהבלוג של יעל ברזילי

תצוגה מקדימה

מאיפה יש לך את האומץ, גברת זליקובסקי?

‫יום אחד, לפני כ-4 שנים, כשהגברת אלה זליקבסקי, היתה בכיתה ב', הביא אחד הילדים לשעור את אוסף השטרות שלו.‬ אלה, התבוננה בשטרות ושאלה את הדבר הראשון שעלה בדעתה:  מדוע יש על השטרות רק גברים? זה היה בשעור ‫"חקר" - שיעור בו כל ילד...

תצוגה מקדימה

לא נבחרות, לא בוחרות - יש פמניזם חרדי.

על My stealthy freedom, נשים איראניות שמוחות בפומבי על חובת לבישת החיג׳אב כסמל לדיכוי נשי, דיווחתי כאן, מתוך סולידריות נשית. באותו זמן, ממש קרוב לבית, מתנהל אירגון נשים לא פחות מהפכני...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

גאווה ודעות קדומות (כי אי אפשר לתת שם אחר לפוסט הזה)

לפעמים אנחנו מתווכחים עם מה שאנחנו חושבים שהוא האמת. אנחנו מניחים מה מריסה מיירס חושבת, למה מתכוון יאיר לפיד, או מה רוצים החרדים, ואז מתווכחים עם ההנחה שלנו, ולא עם העובדות. זו אחת מהסיבות שהצטרפתי לפני כשנה וחצי לקבוצה...

תגובות

פורסם לפני 7 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה