השטח האפור של הצ'אדור השחור וההוט קוטור

לקראת הבחירות המתקרבות, סדרת כתבות על חיי היומיום באירן, ללא נשורת רדיו-אקטיבית. הפעם בגדי נשים: נשים מתמרנות בשטח האפור בין מדים איסלמים לאופנה, ומחאת גברים בשמלות צבעוניות זוכה לתמיכה בפרלמנט.

הבחירות באירן ממְשָׁמֵּשׁוֹת ובאות וניתן לשמוע את פרשנינו לענייני האזור מסבירים בפנים חמורות-סבר כיצד מועמדיהם של המנהיגים הרוחניים מוצבים מול מועמדי מחנה אחמדינזא'ד. הם יסבירו כך וכך על מועמד זה או אחר, אורך זקנו והמרחק בין אצבעותיו והכפתור האדום, וידברו קצת פחות על גישת המועמדים לגבי זכויות אדם, כי מה כבר יש לבשר?

בזמן שאנחנו מחכים בזרועות פתוחות לתפוס את הפצצה המתקתקת,  ש' (אות בדויה) מובילה אותי לסיור ברחובות טאהרן. ש' ואני היכרנו בקורס בקולג' ומיד מצאנו שפה משותפת, שהרי לשתינו עניין אישי בעתיד של אותו אזור בעולם ושתינו לא יכולות לבקר אחת את השניה בארצה, ולכן המידע שלנו מתבסס על פרשנים חובבי פצצות אטום.
ככל שהעמקנו לדבר כך מצאנו שתפישת העולם שלנו דומה, והסקרנות שלנו אחת כלפי השניה וכלפי החיים בארצה של האחרת דומה אף היא. לפיכך, מדי פעם אנחנו מעדכנות אחת את השניה. כך השבוע, ש' מנסה להרחיב את ידיעתי על המגבלות האופנתיות בארצה והדרך להתמודד, ואני אוספת מידע נוסף ברחבי הרשת וחולקת את המידע אתכם.

בתקופתו, השאה הפרסי עודד נטיה כלפי המערב, וזה כלל גם אופנה. האירניות שיתפו פעולה בהתלהבות, והאופנה המערבית שלטה ברחובות הערים הגדולות:

Farah Pahlavi אשת השאה
Farah Pahlavi אשת השאה

ואז – מהפך. באחת, ב-1979,  הפכו חוקי האיסלם לחוקי מדינה והלבוש האיסלמי, שהיה עד אז אפשרות בחירה – לחוק, וכך המצב עד היום: רשמית כל אישה אירנית מעל גיל תשע, נדרשת לבגדים כהים ארוכים רחוקים מהגוף וכיסוי ראש (צ'אדור וחיג'אב).

נשים בצ'אדור וחיג'אב
נשים בצ'אדור וחיג'אב


שוטרים המסיירים ברחובות עשויים להעיר, ואפילו לעצור אישה אם מעילה פתוח, או כיסוי הראש שלה לא מסתיר מספיק.  ע"פ חוק, יכול שוטר להטיל קנס ששוויו כ-3 דולרים על כל ציפורן משוכה בלאק. (סה"כ 30 דולר על אצבעות  שתי ידיים, וכדי לסבר את האוזן, משכורת המינימום באירן היא כ-120$).
התגובה למראה אישה סוררת נתונה לשיקולו של השוטר או השוטרת, והם עשויים להסתפק באזהרה, דרישה לרכוס כפתורים או להסיר את הלאק, ובמקרה הטוב יסתפקו בהעלמת עין.

[youtube DuclPsnoTTc nolink]

משטרת הצניעות בפעולה.

אישה נשלחת למאסר באשמת חיג'אב לא תיקני, מתוך דף הפייסבוק International Campaign for Human Rights in Iran

למרות הפיקוח הזה ואולי בגללו, השפעת תקופת השאה לא התפוגגה, והתשוקה לאסטתיקה, סטייל וזכות הבחירה מפעפעת מתחת לפני השטח, וקצת גם מעליהם. בפועל לוקחות נשים סיכון מחושב, מורחות את ציפורניהן ומעגלות קצת את חוקי הלבוש. הדבר בולט בעיקר בערים הגדולות, שם ניתן "להעלם בהמון" והתושבים נוטים להכנס קצת פחות לורידים של שכניהם. בערים הקטנות ובכפרים נוטים להיות מסורתיים יותר.

פרשנויות שונות ללבוש צנוע
פרשנויות שונות ללבוש צנוע
נגיעות של צבע וג'ינס.
נגיעות של צבע וג'ינס.

הממשל מנסה לזרום עם אהבת האופנה של הצעירים ומטפח "מעצבי אופנה מטעם" המצייתים לחוקי הלבוש האיסלמים, ומנסה לשכנע את הצעירים שאפשר לשלב בין "אופנה" לצניעות נוסח האיסלם, בנסיון להשאר בשליטה על המצב.

תצוגת אופנה איסלמית כשרה
תצוגת אופנה איסלמית כשרה בחסות הממשל

הופעה חיצונית יכולה לרמוז על השתיכות מפלגתית. לפני הבחירות הקודמות, כדי להראות שקיימת תמיכה באחמדינזא'ד בכל שכבות העם, פורסמו בבלוגים של תומכיו תמונות של צעירות לבושות בצורה שנחשבת ליברלית, כלומר בגדים צבעוניים וכיסוי ראש עם דרגות חופש לקצוות שיער. כמה נוח שסוכנות הידיעות הממשלתית סיפקה תמונות כאלה.   העם נוהג לקרוא למצולמות "אחיות להשכרה" (Rental sisters), כרמז לכך שאלו מפגינות בתשלום. יש לשער שגם בבחירות המתקרבות תיושם טקטיקה דומה.

מפגינה להשכרה Rental sister
מפגינה להשכרה Rental sister

במקביל לאופנה הממשלתית קיימת סצנה ערה של מעצבי אופנה שאינם "מטעם" ואלו גמישים יותר בפרשנות שלהם לחוקים.  בגדים אלו מיועדים רשמית להילבש מאחורי דלתיים סגורות, או בציבור מתחת לצ'אדור. שימו לב לעליוניות הפתוחות, לבדים הצבעוניים ולעובדה שהדגמים מוצגים ע"י דוגמניות בשר ודם. למעצבת Farnaz Abdoli, יש דף פייסבוק עם עוקבים רבים, למרות שרישמית פייסבוק חסום בעיקרון באירן.

אופנה אירנית עדכנית שלא היתה עוברת בבני ברק
אופנה אירנית עדכנית שלא היתה עוברת בבני ברק. עיצוב: Farnaz Abdoli

תצוגות אופנה מתקימות בערים מרכזיות, לעיני נשים בלבד, וברצות השלטונות יקנס מארגן הארוע (משום שחוקיות התצוגה היא גבולית).  אין דוגמניות מקצועיות, המקצוע לא קיים, ובדרך כלל גם כאן מסתמכים על חברות, חברות של חברות. עובדים עם מה שיש.

לקראת הבחירות מגלה הממשלה גמישות יתר באזור האפור: מציקים פחות לאזרחים ומעלימים עין פה ושם, במטרה להעמיד חזות ליברלית יחסית. בהתאם לזה האזרחים מעזים קצת יותר. דוגמא לכך ניתן לראות במחאה שהתעוררה החודש ועוררה הדים בכל העולם:  צעיר בן 25 מהעיר מריואן שבמחוז כורדיסטאן, הובל ב-15 באפריל  (לפני כשבוע)  על-ידי שוטרים ברחובות העיר כשהוא לבוש בלבוש נשים כורדי מסורתי. כל זה בהתאם לפסיקת בית המשפט על עונש שנועד להרתיע עבריינים אחרים.
העונש המשפיל שהוטל על הצעיר הכורדי עורר ביקורת חריפה וגילויי מחאה הן ברחבי העיר (הפגנות גלויות) מריואן והן ברשתות החברתיות, כולל דף פייסבוק ובו מעלים גברים תמונות בהן הם מצולמים בבגדי נשים מסורתיים – כתגובת נגד להשפלה הכפולה. "החלטת השופט אלימה כלפי נשים וכלפי התרבות הכורדית" נטען בדף הפייסבוק "בתמונת אלו אנו מראים לנשים שלהיות אישה אינו דבר להתבייש בו".

כפריים בכורדיסטן חותמים על מכתב מחאה שישלח לממשל
כפריים בכורדיסטן חותמים על מכתב מחאה שישלח לממשל
הפגנת הזדהות עם הנשים הכורדיות
הפגנת הזדהות עם הנשים הכורדיות

הלוואי ויכולתי לשוטט ברחובות טהראן היפה ולהביא תמונות רחוב שצילמתי במו מצלמתי, את התכנית הזו אדחה לפעם אחרת. בנתיים אסתפק בפינה שלי במזרח התיכון בה ההגנה על גברים מפני פתיינות נשית אינה מעוגנת בחוק (עדיין) , והם צריכים להתאפק בכוחות עצמם.
בפוסט הבא – על שירת נשים, אני מקווה.

יעל ברזילי
צלמת, כותבת, תושבת חוזרת, נקלטת, מתחבטת, אם, דיסלקטית (סוג של), מעורבת, חוקרת, מחפשת, מתקשרת, אופטימית עד כדי הדחקה. וגם קצת, תסלחו לי על המילה פמיניסטית.