הבלוג של יעל ברזילי

יעל בפינה

צלמת, כותבת, תושבת חוזרת, נקלטת, מתחבטת, אם, דיסלקטית (סוג של), מעורבת, חוקרת, מחפשת, מתקשרת, אופטימית עד כדי הדחקה. וגם קצת, תסלחו לי על המילה פמיניסטית.

עדכונים:

פוסטים: 155

עוקבים: 52

החל ממאי 2011

על סטיגמות, חרדים, הומואים ומה שביניהם.

11/03/2013

לפעמים אנחנו מתווכחים עם מה שאנחנו חושבים שהוא האמת. אנחנו מניחים מה מריסה מיירס חושבת, למה מתכוון יאיר לפיד, או מה רוצים החרדים, ואז מתווכחים עם ההנחה שלנו, ולא עם העובדות. זו אחת מהסיבות שהצטרפתי לפני כשנה וחצי לקבוצה שמקיימת דיאלוג בין חרדים וחילונים – הרגשתי שאני לא באמת יודעת מה חרדים חושבים, מה חשוב להם, איך הם פועלים, אני יודעת רק מה חילונים חושבים שחרדים רוצים.

מטרת הקבוצה אליה הצטרפתי אינה להחזיר בתשובה או להוכיח שאין אלוהים, אלא לקדם היכרות אישית.
דרכנו לא קלה, ועוברת דרך וויכוחים על הדרה ושוויון בנטל, וויכוחים פוליטיים מגזריים ומגדריים, אבל גם דרך שיתוף מתכונים, צער גידול ילדים, שמחות, ושלל נושאים יומיומיים. לפעמים נשלפות חרבות ונראה שמגיעים לכביש ללא מוצא, אבל מי ששורד את המהמורות האלה הוא מי שיודע להקשיב גם בלי להסכים, לכבד את האחר, מבלי לוותר על עקרונותיו.

מקבוצה פתוחה בפייסבוק, עברנו לקבוצה סגורה מצומצמת, שרובה חרדים וחברים בה גם חוזרים בשאלה וחילוניים מלידה.
למפגשים הוירטואלים התווספו מפגשים אמיתיים, חגגנו ימי הולדת, מפגשים קולינרים (כשרים למהדרין), ואפילו מסיבת גירושין-חרדית-עליזה-במיוחד אחת.


ביום חמישי שעבר, ערב יום האישה הבנלאומי, נפגשנו לפגישה מסוג אחר שכותרתה “סיפורו של משה”. משה, חבר חילוני בקבוצה, סיפר בדף שלנו על פעילותו באירגון חוש”ן במסגרתו הוא מספר לבני נוער על תהליך יציאת הארון האישי שלו במטרה לעודד סובלנות בקרב בני נוער. העדפותיו של משה לא היו סוד בקבוצה, ממש להיפך, אבל חברי הפורום טענו שגם להם מגיע הסיפור המלא, ומשה לקח על עצמו את האתגר.

המפגש התקיים בחצר ביתה של אחת החברות החילוניות, היינו כשלושים איש (היענות שיא בפורום שלנו!), מיעוט חילוני ורוב גדול חרדי – גברים ונשים מזרמים שונים.
משה  דיבר באופן גלוי – על לבטים, רגשות בילבול, התאהבויות, התלהבות, היסוס, סיפור שנוגע בנקודות רגישות ואמביוולנטיות, ולא נרתע מלחשוף. הקהל הקשיב מרותק, ואולי אפילו מזדהה עם הרגשות הבסיסיים שכולנו מכירים.
שלב השאלות היה מרתק לא פחות.
“הייתי בטוח שהם יתקשו לשאול”, סיפר משה מאוחר יותר, “עד כדי כך שבדרך לשם ביקשתי בצחוק מחברים חילונים שישאלו הם כמה שאלות קשות ומביכות. אבל ממש לא היה צורך בכל זה”.
השאלות נגעו בכל התחומים, על ההדחקה בשלבים הראשונים (שנמשכה אצל משה זמן ארוך), על המעבר מנשים לגברים, על תגובות בני משפחה וחברים וגם על חלוקת תפקידים בזוגיות (רגשית, תפקודית – וכן, גם בסקס). שאלות שירדו לעומק, שאלות כנות וישירות שנענו באותה מגמה של יושר ופתיחות. חלק מהחברים סיפרו על חברים הומואים או לסביות בחברה שלהם, ואפילו על הטרדות מיניות.
המפגש היה מרגש ואנחנו המשכנו לדון בו בקבוצה שלנו, ומקווים למפגשי המשך, על חזרה בתשובה, על חזרה בשאלה, יש לנו ברוך השם(!) מגוון יפה בקבוצה.

מקצת מהתגובות שמשה קיבל לאחר המפגש בקבוצה שלנו:
“הסיפור שלך מיוחד ונגע לליבי מאד. הרבה דברים שאמרת אני שמה לי בסלסלה של הדברים הטובים ולוקחת איתי הלאה למסע”.
“משה, טרם הספקתי לומר, ולמרות שכבר נאמר לפני, רואה צורך לומר זאת שוב ובפה מלא. הפתיחות והכנות שלך היו מעוררים השראה. נשאלו שאלות לא פשוטות במהלך הערב, היתה הרבה סקרנות, וענית על הכל באומץ ובכנות בבהירות ובפשטות. כבוד! מאחלת לך המון מתוק בחיים”.

כשמשה חלק את סיפור המפגש עם חבריו בחוש”ן כתב לו מישהו “אני חושב ששינוי בחברה החרדית קשור גם ביכולת שלנו לראות אותם בצורה פחות סטיגמטית. פחות מאיימת, גם להם יש סיפורים אישיים, שהסיפורים שלנו מעוררים.”
התגובה הזאת ממצה את מה שמפגשים אמיתיים יכולים לעשות, לנתץ סטיגמות – והמפגש הזה עושה זאת באופן דו כיווני. רק כשנראה את הצד השני בצורה נטולת סטיגמות, נוכל לשחרר אותו מלראות אותנו באותה צורה.
גם לפני מפגש זה, מאז שנוסד הפורום, עברנו דרך לא פחות מרתקת. פגשתי בקבוצה הזו אנשים ששונים ממני בדברים מהותיים, ועדיין מצאתי בה יותר ממה שציפיתי. מצאתי אנשים שרב המשותף לנו מהמפריד, שאשמח לקרב אותם לליבי אף יותר ואיך אמרים, לבנות איתם מדינה.

לקריאה נוספת: מפגשים מסוג אחר, פוסט של חיה חיה סדן
שעודד אותי לכתוב את הפוסט הזה.

עוד מהבלוג של יעל ברזילי

תצוגה מקדימה

מאיפה יש לך את האומץ, גברת זליקובסקי?

‫יום אחד, לפני כ-4 שנים, כשהגברת אלה זליקבסקי, היתה בכיתה ב', הביא אחד הילדים לשעור את אוסף השטרות שלו.‬ אלה, התבוננה בשטרות ושאלה את הדבר הראשון שעלה בדעתה:  מדוע יש על השטרות רק גברים? זה היה בשעור ‫"חקר" - שיעור בו כל ילד...

תצוגה מקדימה

לא נבחרות, לא בוחרות - יש פמניזם חרדי.

על My stealthy freedom, נשים איראניות שמוחות בפומבי על חובת לבישת החיג׳אב כסמל לדיכוי נשי, דיווחתי כאן, מתוך סולידריות נשית. באותו זמן, ממש קרוב לבית, מתנהל אירגון נשים לא פחות מהפכני...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

מדוע הפסיקה המונה ליזה לחייך

באוקטובר 2013 הציב האמן בנקסי דוכן בסנטרל פארק, בו הוצעו למכירה תמונות מקוריות שלו עבור 60$ האחת (שווין הריאלי הוא עשרות אלפי דולרים). התמונה הראשונה נמכרה כעבור 4 שעות. במשך היום כולו...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה