הבלוג של yaar2311

yaar2311

מעולם לא פגשתי אדם שלא היה נעלה מעליי, לפחות בדבר אחד"

עדכונים:

פוסטים: 18

עוקבים: 1

החל מיולי 2015

הפוסט הזה יהיה שונה מכל קודמיו. לא תמצאו בו שורות קצרות או חריזה ולמען האמת, אם בא לכם לקרוא משהו “קליל” אז תעשו לעצמכם טובה ותעצרו כאן.

ממש בימים אלו אני נמצאת בעיצומה של אותה חופשה ידועה לשמצה המכונה בפי רבים “החופש הגדול”. בלי להכנס להסברים או תיאורים אחרים על איך אני מבלה אותה ראוי לציין שיותר מהכל, היא מאפשרת לי לעצור לרגע ולחשוב., ולמרות שאחת מהסוגיות שמעסיקות אותי עכשיו היא איזה יין לבן יילך הכי טוב עם האבטיח והבולגרית שחתכתי לעצמי הרגע דווקא המחשבה על מהות המקצוע שלי היא זאת שמטרידה את מנוחתי.

אז בוא נדבר על זה. כל חופשה ארוכה מזמנת עשרות פוסטים ברשת בהם מתנהלות מלחמות חסרות טעם בין הורים למורים, והזירה? ידועה מראש!

מימין אימא מתוסכלת שמוציאה מאות שקלים בחיפוש מסגרת לילד שהיא הביאה לעולם (תוך שהיא מזיעה, בקטע טוב) בניסיון לשמור על מקום העבודה (שגם בו היא מזיעה, רק בקטע רע, או טוב פחות). משמאל, מורה מותשת, שעם הלשון בחוץ מחכה לרגע בו היא תוכל להשאיר מאחוריה שלושים ילדים שהיא כל כך אוהבת, בשביל לבלות עם ילדים שהיא אוהבת, טיפה יותר. לקט מהתגובות של המורה המיואשת יכלול אמירות שינועו על הספקטרום שבין “בוא נראה אותך מתמודד עם 30 ילדים בכיתה אחת” דרך “העבודה לא נגמרת לעולם” ועד “אני לא בייביסטר, תשכח מזה”, האימא מצידה (כי אבא הרי בעבודה) תנשום עמוק, תסנן קללה ושנייה אחרי שהיא תרים מהרצפה את קוביית הלגו שהיא בדיוק דרכה עליה בגלל הארורה ההיא שהחליטה שוב לצאת לחופשה תגיע אל המקלדת שהיא חדורת מוטיבציה (ולא ממש רגועה) ותסנן אמירות קשות אל עבר המורה החבולה. וכמו כל פוסט מוצלח בפייסבוק הכולל מאות לייקים, אימוג’יס כועסים ו-400 תגובות (שבכל אחת מהן יכתבו אנשים שונים מילים זהות), הדיון לא יילך לשום מקום ויעלם בתוך ים התמונות של המורים שזה עתה יצאו לחופשי, מחזיקים ביד ימין את מגדל פיזה או רוקדים אגאגדו (למה לא עושים את זה יותר???!!!) בבריכה של הקלאב ביוון.

 

למי ששואל את עצמו אם אני, בתור מורה מן המניין, מבינה את ההורים המתוסכלים, אני אגיד שלא ואז שכן. או בעצם, אני אציין שהשאלה הזאת היא מקרה בוחן קלאסי של ביצה ותרנגולת ואני אנסה לתת הסבר: תרשו לי להיות לא אובייקטיבית ולספר או להבהיר לכם כמה דברים שאולי לא ידעתם לגבי התפקיד הזה שנקרא “אלה שכל יומיים וחצי בחופש” או בשמו הרשמי: מורה.

1. אנחנו לא מורים. מזמן לא. נעים להכיר: אנשי חינוך.  ולפני שתגחכו לעצמכם ותגידו… אז עוד לא פגשת את המורה של הבן שלי, אשת חינוך היא לא, אני אציין ואומר שמערכת החינוך מפגישה אתכם עם מורים פחות טובים בדיוק כמו היצור הזה מהמשרד שלכם שמרוויח הרבה יותר מכם וממש ברגע זה עבר עוד שלב ב-coin master שלו.,  אבל בגדול, רובנו, כבר לפני שנים רבות “לא מורים” לאף אחד מה לעשות, לא נותנים הוראות (או לפחות לא רק) ומשתדלים, באמת, להיות מודל עבור הילדים הנפלאים והחכמים שלכם (שאם תניחו לרגע את הסלפ-ונים  תוכלו להבחין בכך הרבה יותר). אנחנו מעבירים את הזמן בחשיבה מתמדת איך לחדש להם, איך לסקרן אותם בתוך ים הידע העשיר שבו הם שוחים בסגנון חופשי ומקדישים דקות ארוכות להקשיב להם כשהם מספרים לנו בעיניים בורקות על העולם המטורף הזה שאנחנו חיים בו ושהם – חווים בטבעיות מעוררת הערצה באחת מהתקופות המתאגרות של החיים.

2. “יש מלא מורים” – וואלה? אז תנו לי לספר לכם שעל-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עד שנת 2018 צפוי מחסור של כ-7711 מורים בכל מערכת החינוך. תשאלו למה? כנראה שהחופשה הגדולה לא מספיקה. את מקצוע ההוראה לא תמצאו בעשירייה הפותחת של עשרת המקצועות הנחשקים בישראל, גם לא בעשירייה הבוחנת את המקצועות הרווחיים בישראל וגם ברשימת החלומות של ילדי ישראל “מה אתה רוצה להיות כשתהיה גדול”? לא תמצאו אותו. (תבדקו אותי, בדקתי)

3. “הרפורמות שיפרו משמעותית את שכרם של המורים” – רגע. תנו לי דקה…………………………………………………………………………………………………………………………………………………………………………………………….

עכשיו שכנרגעתי מפרץ הצחוק הבלתי נשלט, בואו נשים את הדברים על השולחן ולא, לא את השטרות. מורים ותיקים שנמצאים במערכת החינוך עוד מהתקופה שהגיר לא התגלה כמסוכן כל כך, אכן מרוויחים משכורת ראויה וגם היא בטח לא מתקרבת לשכרם ההתחלתי של אנשי הייטק, מהנדסים (וזה בלי שהזכרתי את תחום הרפואה, בכל זאת פרה קדושה). אבל מורים חדשים, שמתבקשים להדפיס כרטיס כמו אחרון עובדי הקבלן, מרוויחים את השכר המטורף, כן כן תחזיקו חזק, העומד על 5800 ש”ח לחודש ושוב, זה מבלי להכנס לדיון על מהות העבודה, הזמן וההקרבה.

4. סיפוק. באמת חשבתם שלא אשחט פרה קדושה? בתור חובבת בשר מושבעת, אני אעשה את זה ובאהבה גדולה. כל אימא חולמת שהבן שלה יהיה רופא. אין ספק…מקצוע חשוב ומאתגר ואם זה בא עם הלוק של ד”ר שפרד אז בכלל אין על מה לדבר. אבל בואו נסכים על שני דברים: הראשון, אין לי כמורה איך להתחרות עם הסקס אפיל של להיות “מציל חיים” בחלוק לבן יפה ככל שאהיה… השני, אל תגידו שאני אמרתי אבל וואלה…לא כל רופא מציל חיים (ואם הצלחתי לעצבן אתכם עד כדי קוצר נשימה, זה הזמן לשאול אם יש רופא באולם). אנחנו, אנשי החינוך, האמיתיים, אלו שבאים בכל בוקר עם ברק בעיניים לעבודה , אנחנו….          פאוזה דרמטית.

 

 

 

 

לא…אנחנו לא מצילים חיים בעבודה, אבל אנחנו בהחלט: מעצבים, משפיעים, (לפעמים בלי כוונה גם פוגעים), מנתבים, מעורבים, דואגים, ערבים, מסורים – לחייהם של ילדי ישראל ותנו לי להיות יומרנית ולומר בביטחון שבאוהל הטירונות שמתמלא ממש עכשיו בבוגרים שלי, שזה עתה פרשו כנף יש הרבה יותר נערים ונערות שהטבעתי בהם חותם (וכמוני עוד מאות מורים טובים מכל רחבי הארץ והעולם) כאלו שהשפיעו עליהם הרבה יותר מזה שנתן להם את המרשם ההוא לדקסמול שטיפל בשפעת הארורה של החורף שעבר, שאגב אני זאת שביקרתי אותו כשהוא חלה בה ולא ההוא עם החלוק הלבן (רק רופא המשפחה שלי לא לובש כזה???)

ולא! אני לא מזלזלת ברופאים, אני רק חושבת, באמת ובתמים שמקומו של המקצוע שלי שהחברה ברובה טורחת כל כך להשמיץ ולזלזל בו נמצא במקום חשוב לפחות, כמו מקומו של הרופא ובטח לפני כל מי שמתעסק עם שבבים וחלקים קטנטנים גאוניים ככל שיהיו, כי אם לא… עוד מעט לא יישארו כאן המוחות שיפתחו את הטוב הדומם הזה.

מכאן אני קוראת קריאה נרגשת לכל הורי ישראל לפתוח במאבק לקידום מעמדם ושכרם של המורים בישראל!!! סתם…לא באמת…

ההחלטה להירשם למסלול הסבת האקדמאים להוראה התקבלה אצלי בארבע לפנות בוקר בדיוק, הייתי אז הבעלים הגאה של “יער משרד פרסום” שמיתג עסקים קטנים בדרום ובשפלה, אהבתי כל כך את מה שעשיתי אבל העייפות של האמהות החדשה שנכנסה לחיי הכניעה אפילו פייטרית כמוני. המציאות נקשה על הדלת והגישה לי טוש לוח מחיק. חמש שנים אני במערכת, מתוכם חמש שנים מחנכת כיתה. כמעט בכל חופשה (צחוק הגורל, הא?) עולות בי מחשבות חרטה שאולי, רק אולי, אני לא עושה את מה שאני באמת אוהבת והמבטים התמוהים של כאלו שלא פגשתי מזמן שלא האמינו שמכל התלתלים האלה בסוף תצא “רק” מורה גם לא מסייעים לטובת העניין. אבל כשהתלמידים שלי מסמתמסים איתי בשתיים לפנות בוקר כי הם צריכים עצה טובה אני יודעת שאני במקום הנכון. לפחות לעת עתה. ויאללה…שתהיה לי חופשה נעימה.

לסקרנים:עם האבטיח, בלו נאן. גוורצטרמינר.

 

 

 

 

 

עוד מהבלוג של yaar2311

תצוגה מקדימה

קולעת בול!

הסיפור של דנה צמות התחיל ממשחק ילדות. שלוש נערות מתבגרות משתעשעות בחופשה הגדולה, האחת מאפרת, השנייה מלבישה והשלישית - משחקת בשיער. השתיים הראשונות, הבינו עוד אז שמשהו גדול לא יצא מכאן אבל השלישית, דנה אלמועלם בנתה מזה...

תגובות

פורסם לפני 2 years

אימא של שבת

  בואו נדבר רגע על אימא של שבת. לכאורה תפקיד תמים שדורש מהילדה שלך לשבת על כסא בגן, לא יותר משלושים שניות ולבהות בגננת מדליקה נרות ומכבה אותם אחרי דקה. איכשהו, אימהות (השנה) הצליחו להפוך את זה למפגן יכולות מרשים...

תגובות

פורסם לפני 2 years
תצוגה מקדימה

קול ששון וקול שמחה, כל רווק ורווקה.

את הכתבה הבאה אני אנסה להסתיר מכלל ההורים שילדיהם מופיעים בה בעיקר כיוון שהסיכוי שאקבל טלפון זועם במקרה הטוב או ארגם באבנים (ולא אני לא תושבת ירושלים) במקרה הטוב פחות גבוה כמו שחקן כדורסל מיוזע על רצפת פרקט מבריקה. ובכל...

תגובות

פורסם לפני 2 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה