15 דקות ביום

זו לא שיטת אימון חדשה, זה משימה שקיבלנו מהפסיכולוגית שמלווה אותנו בחודשים האחרונים. 15 דקות ביום של זמן איכות עם הילד שלנו, נשמע פשוט לא? גם אנחנו חשבנו כך.

בחורה עם מחשב נייד

15 דקות ביום וזהו.

לא, זה לא דיאטה חדשה, או איזה שיטת אימון מתקדמת המבטיחה למתמידה בה להשיל קילוגרמים, כשכל מה שצריך זה רק 15 דקות ביום מזמנה. לא, זה משימה שקיבלנו מהפסיכולוגית שמלווה אותנו בחודשים האחרונים.

15 דקות ביום ויפתרו כל הבעיות שלנו, כמעט. 15 דקות ביום של זמן איכות, הורה וילד. לבד, בלי אחים, בלי עוד הורה. לא עושים שעורי בית, לא מסדרים את החדר, לא קופצים לסידורים במרכז המסחרי. 15 דקות ביום שעושים מה שהוא רוצה, מה שהוא מחליט. גם אם זה אומר לשחק בפארק כשמתחיל לטפטף או טאקי או יצירות. כמה בסיסי! כמה פשוט! הבאנו ילדים לעולם שצריכים אותנו, צריכים את הנוכחות שלנו, בלי זה הם מתפרקים.

לא הצלחנו. איפה שהוא בין הילדים, המשפחה המורחבת, הזוגיות, העבודה והפרנסה, אנחנו לא מצליחים למצוא 15 דקות ביום, שאחד מאתנו יהיה איתו לבד. אני שואלת את עצמי איך החיים שלנו הגיעו למצב כזה. יש ימים שהוא חוזר מהעבודה ב15:40 ואני יוצאת לעבודה שלי ב15:50, משמרת ערב פעם בשבוע בעבודה שלו, פעמיים בשבוע יש חוג (ובמקרה שלנו רק אחד), איזה אחה"צ להיפגש עם חבר גם צריך לא? והנה נגמר השבוע, נגמרו לנו הדקות, נכנסו לשגרה ונכשלנו. נכשלנו במטלה כל כך בסיסית, כל כך קטנה. 15 דק ביום של זמן איכות אחד על אחד. אני תוהה בלב, אם זו באמת הייתה הצעה לדיאטה חדשנית מלאת הבטחות, האם אז הייתי מוצאת את הזמן לזה?

אני מבטיחה לכם ולעצמי שאנחנו עוד נמצא את הזמן הזה: נפתח יומנים, נעשה תיאומים, נוותר על דברים והוא יקבל את ה15 דקות ביום שהוא צריך, שמגיעות לו!  אני מקווה שדי מהר אוכל לשתף אתכם בתוצאות של מה שינוי כזה קטן עשה למשפחה שלנו.

ואני שולחת אתכם, הורים יקרים לפקוח את העיניים, להתבונן על הימים שחולפים כל כך מהר ולעשות בדק בית. האם אתם מצליחים לעשות את זה? לפנות 15 דקות ביום לזמן איכות עם הילד/ה היקר/ה והאהוב/ה שלכם? הרי כל ילד צריך את זה.

לקוח מאתר:https://pixabay.com/
לקוח מאתר:https://pixabay.com/