מתיחות של נדיבות

בחורה עם מחשב נייד

יצירתיות אוהבת נדיבות, כמו מרק טוב, היא אוהבת שאתה נדיב בירקות, הציור אוהב ספקטרום של צבעים, הוא אוהב מכחולים טובים, ספר טוב אוהב מילים טובות, מדוייקות, חדות, משפטי מעבר מצויינים ומשפטי מחץ מטורפים, נדיבות היא החלק השמח בחיים האלו, והיא חלק בלתי נפרד מיצירתיות.

מארס ובל:

החתולה שלי בל, מאחורי המקרר כבר 12 שעות, אח שלה מארס כבר יצא החוצה, הוא מגשש את עצמו עם חוש הריח בבית הזה שהוא מכיר מפעם, אחרי שנה וחצי של העדרות מהבית, עקב תאונת האופנוע שני החתולים שלי מארס ובל, שבו הביתה, ולמען האמת לא כזה בא לי עליהם, בזמן האחרון אני די נהנה בלבד שלי, אני משתקם לאיתי, התזונה שלי השתנתה, וכך גם הרגלי השינה והערות, אני מנדב לא מעט זמן בשבילי, הרבה זמן, ואני אוהב את זה, זה מרפא אותי מהשנתיים האינטנסיביים, מה גם שכל הטיפול בחתולים מוציא אותי מפוקוס, על עצמי, וזאת הוצאה כספית לא קטנה להחזיק שני חתולים, זה חול, משלמים על חול שיש לך חתולים, בכלבים הפורמט לא עובד ככה, אז זה ארגז חול חדש שרכשתי להם, וזה אוכל, שעולה יפה מאוד, וזה הזמן הזה של פעם ביום, של ניקיון הארגז הזה, כל כדורי השוקולד שלהם, אני דואג לאסוף, החתולים הגיעו ונכנס לי עוד מסך למולטיטסקינג שבתודעה שלי, עכשיו הם בתוכו, וכמו כל דבר במרחב הם דורשים תשומת לב, אם אני יורד לסיני או טס לחו"ל, מי יאכיל אותם? מי יאסוף את כדורי השוקולד הריחניים?

עוד הסחת דעת שממש לא בא לי עליה, אבל הם פה, ואם יש משהו שבזכותם הם חיים כבר 15 שנה, זה כי התחייבתי שאדאג להם, שאעשה כמיטב יכולתי להעניק להם חיים טובים ככל האפשר, אני ממשיך גם כשלא בא לי, כי זאת האחריות שלי זאת המלאכה שלי כעת, והנה בל מאחורי המקרר, ופתחתי לה קופסת טונה, הריח אני יודע יגרה לה את תנועת הרגליים החוצה, אבל זיכרון החושים לא משחרר אותה עדיין, כמו היצירתיות גם בל חוששת להיחשף אל העולם החדש והזר, אב אני ממשיך להיות עקבי, אפתח טונה עכשיו ואפתח פינוקי חתולים גם בהמשך היום, בנתיים זה אח שלה מארס שחוגג על הטעמים ומשמין.

ואני מאמין, קצת זמן הסתגלות בתמהיל של סבלנות, והיא תצא החוצה.

התחייבות ועקביות:

אני רוצה לחלוק אתכם שני עקרונות שאני לומד על יצירתיות:  האחד התחייבות, והשני עקביות. כדי לתת ליצירתיות מרחב בחיים שלנו, נצטרך להתחייב בפנייה, להתחייב בפני היצירתיות, זה אומר לכבד ולהעניק לה את מיטב תשומת הלב האפשרית, את ההכנה המוקדמת ההכרחית, את הלך הרוח ואת הזמן שלנו לקראת בואה.

בריקודי הגאגא בסוזן דלל לא מעט מצטרפים לשיעור גם רקדני בת שבע, וזה מעורר השתאות, לצפות ברקדנים האדירים האלה, מזיזים את הגוף, כמו מזיזים לי את שרירי הנשמה בגופי, מה שהכי מעורר את ההשראה בעיניי זה ההתחייבות של הרקדנים לגופם, כל בוקר הם עושים מתיחות, הם מפנים זמן ראוי למתיחות, זה הכרחי עבורם, וזה לא משנה שערב קודם הם הזיעו על הבמה ועשו פירואטים עם הצלעות שלא יאמנו איך לעזאזל הם עושים את זה, ועדיין הם קמים כל בוקר ועושים מתיחות, כמו מתחילים מחדש, גם אם אין להם הופעה באותו הערב, כל בוקר הם דואגים להיות נדיבית לכלי העבודה שלהם, לגוף, ולא רק הם, גם ספורטאים, גם האדם שרץ אתמול יעשה היו חימום, למה זה כל כך ברור לספורטאי ולרקדן אבל לא ברור ליוצר שבנו.

מה המתיחות של יוצר? עם קצת מודעות, כל אחד ועולמו היצירתי שלו יגלה תוך כדי תנועה את מתיחותיו שלו.

אני חושב שיוצר, כל יוצר, חייב לכתוב, לא פשוט לי לכתוב את המילה חייב, אבל אני מדבר על התחייבות והיא חודרת לי לשפה, שפה היא חלק הכרחי בתקשורת שלנו עם העולם עם החיים, וכתיבה היא הכלי שלנו, להוריד מהאתר הגדול של המעבר אל הממשות של הכאן ועכשיו, של המציאות, כמובן שכתיבה הכרחית לאדם שעוסק בכתיבה, אבל גם לקבלן, ולקוסמטיקאית, ולצייר, ולרצף, כדי לממש רעיון עלינו לכתוב אותו קודם, נצטרך לתקשר אותו במילים לעצמנו, לכתוב את המראות, לארגן את הריחות במילים, לעצמנו בהתחלה ואז לאחרים, אח"כ נעצב אותו בגוף, בפלסטיק, במכחול, באפליקציה בטלפון במטר על מטר של שטיח..

היצירתיו מבקשת שנכתוב, את רעיונות הלילה שלנו, את הבחנות היום, את הריחות והצבעים, נכתוב את השקיעה, נכתוב גם את סדר היום שלנו, את הלוז היומי והשבועי מכתב פיטורין ומכתב המלצה, נכתוב גם כאב, ואת הרגש, שאם נתאמץ עוד קצת נוכל למלל אוו במילים ונכתוב גם את המצוקה, את השאלות ואת הפתרונות, הכתיבה היא הכרחית, והיא שריר שעלינו למתוח כל בוקר, כמו רקדן טוב.

תוצאת תמונה עבור מתיחות"

מתיחה לגלגלי המוח:

אחד הכלים שכתבתי עליו לא מעט כאן זה הכלי של דפי הבוקר, שלושה עמודים של רצף תודעה, וזהו, זאת המתיחה שלכם אין צורך להגיע עם רעיונות על, כלום, אין במתיחה הזו שום ציפייה להפוך לפירואט או לסלטה באוויר, דפי הבוקר הן מתיחה לגלגלי המוח והחשיבה, הרעיונות כמו קרום הבוקר שבעיניים משתחררים, ואפשר לראות בבהירות, דמו לעצמכם כוס מים עכורה, שאחרי שכתבתם דפי בוקר, המשקעים כמו המילים שנצרבו על דפדפת השורות, שקעו, ובהירות חודרת לכם אל היום, אל העשייה אל היצירה.

התחייבות ליצירתיות זה התחייבות לעצמנו לקום כל בוקר ולעשות את המתיחה הזו, ולהיות עקבי, כמו הרקדן, כמו הרץ הזה שפגשתי בסיני שכל בוקר עשה את ריצת הבוקר שלו, בזמן שאני עפתי עם ג'ויינט על הערסל, ואם זה קשה לנו להתחייב כל בוקר, אז בבקשה להתגבר, כארי, היצירתיות מבקשת אותנו פתוחים, חמים, ומשוחררים.

תהיו נדיבים:

זה הקורבן שאנחנו מעניקים ליציריתיות, הזמן שלנו ותשומת הלב שלנו, כמה שעות ביום, באופן עקבי, זאת המנחה שלנו, לשד הגדול הזה, שהוא עצמנו.

התחייבהו בפניכם שאתם יוצרים התחייבו בפניכם גם על מה שזה דורש מכם להיות יוצרים. התחייבו לעצמכם להיות עקביים, ובמיוחד נדיבים.

תהיו נדיבים, לגוף, למוח שלכם, לילדים שלכם, ליצירה שלכם, לחיות המחמד שלכם, להיות נדיבים זה לאפשר זמן ומקום לדברים גם להתפתח, לשמור על עקביות, התחייבות ותו לו, נדיבות זה אומר לפנק את עצמנו בזמן להתאושש, נדיבות במנוחה בשינה טובה ועמוקה, בתזונה שאנחנו מאכילים את המוח הגמיש שלנו, את הגוף שלנו, נדיבות זה כלי עבודה טובים לצייר, כלי נגינה טובים למוזיקאי חללים טובים לשחקני תיאטרון, שאפשר לאלתר בהם מחזה לצעוק ולבכות ולא לפחד מהשכנים, נדיבות במפגשים מעוררים עם חברים, נדיבות לעולם הדממה שלכם, במדיטציה, בטיול בטבע, תהיו נדיבים לעיניים שלכם וצאו למרחב הפתוח, תראו שקיעה, הרחיבו את החושים בעולם החושים.

בל עדיין מאחורי המקרר, ומארס כבר משמין בשעות האחרונות הוא טרף 2 קופסאות טונה, בעוד כמה רגעים אפתח לה עוד פינוק ואמשיך להיות עקבי. כבר 15 שנה.