טיפולי פריון בישראל – האם סיפור הצלחה

בחורה עם מחשב נייד

נכחתי אתמול (27.11.14) בכנס רווי יצרים בנושא  "מחלוקות מדעיות וכלכליות בטיפולי פריון" שנערך על ידי המרכז הארצי לפריון בשיתוף פרופ' שלמה משיח ובהשתתפות יעל גרמן -שרת הבריאות, פרופ' ארנון אופק -מנכ"ל משרד הבריאות, עו"ד מירה היבנר – היועצת המשפטית של משרד הבריאות וקהל גדול של רופאי פוריות.  לא הכרתי מתח כזה בכנסים קודמים של המרכז לפריון ואני מניחה שהוא נבע מכתבתה של שרית רוזנבלום, שמתפרסמת היום במוסף "שבעה ימים" של ידיעות אחרונות, בה מרואיין פרופ' שלמה משיח מציג את הצעותיו לשיפור שיעור הצלחת טיפולי הפוריות בישראל. הצעותיו הקונטרוברסליות של פרופ' משיח מתייחסות ל"הצערת" הגיל המירבי שבו זכאית האישה ליהנות ממימון ממשלתי של טיפולי פוריות. רבים מהרופאים שנכחו בכנס ראו בדבריו של פרופ' משיח הטלת דופי במוניטין המקצועי של רפואת הפריון הישראלית, הנחשבת כמובילה בקני מידה בינלאומיים.

מצאתי עניין רב בהרצאתו, שהיתה ההרצאה הראשונה בכנס ואני מביאה כאן את תמציתה. לדבריו, על פי התוצאות  כפי שהתפרסמו על ידי משרד הבריאות  ב- 2012 , שיעור ההצלחות של טיפולי פוריות  בישראל – "תינוק חי הביתה"- נמוך, ועומד על 17%-18% בלבד. בהשוואת אחוז ההריונות (מטיפולים) אצלנו לעומת מדינות מערביות אחרות, אנחנו כמעט אחרונים. חשוב לציין שחלק מהמתח ששרר בכנס נבע מהישענותו של פרופ' משיח על תוצאות משנת 2012 ולא על תוצאות מעודכנות יותר (2014) שנאספו על ידי פרופ' ליאת גבע לרנר במרשם שהיא מנהלת על מצב הטיפולים בכל יחידות הפוריות בארץ. התוצאות האחרונות מציגות שיעורי הצלחה מעט גבוהים יותר.

פרופ' משיח, הנחשב כאחד מחלוצי ההפריה החוץ גופית בישראל,  מיצר על כך שישראל כבר אינה מובילה בתחום טיפולי הפוריות. לדבריו,  המצב הירוד הזה נובע מכך שנהוגה אצלנו מדיניות טיפולים של "כמות במקום איכות". מדיניות זו מאפשרת ,לדבריו, לזוג לעבור הרבה טיפולי פוריות ללא הקפדה על איכות הטיפול:  מגבלת הגיל לאשה היא 45, גיל שלדברי משיח סיכויי האשה להרות נמוכים מאחוז אחד;  אין מגבלה על פי רזרבה שחלתית; אין מגבלה על מספר הטיפולים;  מוחזרים בממוצע 2.3 עוברים בכל טיפול דבר המעלה סיכון להריונות מרובי עוברים .

פרופ' משיח הציג את ההשלכות הכלכליות של מדיניות הכמות במקום איכות: בנוסף לשיעור ההצלחות הנמוך  נגרמות עלויות  גבוהות הנובעות מגידול בשעורי הפגות וסיבוכי הריון.

הצעותיו של פרופ' משיח למיקסום תוצאות טיפולי הפוריות מתמקדות, כאמור, ב"הצערת" גיל המטופלות,  בהחזרת עובר בודד, בהגבלת מספר הטיפולים על פי טיב העוברים ובשימור פוריות (הקפאת ביציות)  על ידי נשים החל מגיל 25 – 28.

פרופ' משיח תומך בפניה מוקדמת מהמקובל היום לתרומת ביצית במקרים שבהם סיכויי ההתעברות ללא תרומה נראים נמוכים. כדי לענות לביקוש המוגדל לביציות, הוא מציע שנשים שמקפיאות את  ביציותיהן תתרומנה חלק מהן.

עם העניין שמצאתי בהרצאתו של פרופ' משיח ובהצעותיו לשינויים במדיניות הממשלה כלפי מטופלי הפריון,  היה לדעתי מקום להתייחסותו גם למסע הנפשי הקשה שעוברים מטופלי הפריון, לחשיבות התמיכה הנפשית ככל שמסע זה מתארך, ולדרישה כלפי משרד הבריאות להקצות את המשאבים הנדרשים למתן תשובה הולמת לאספקטים הנפשיים של טיפולי הפריון.

באותה רוח, הפליא אותי שבכנס העוסק בהיבטים כלכליים של טיפולי פוריות, לא הוזמן אף איש בריאות נפש כדי להציג את תרומתה של התמיכה הנפשית, כולל תרומתה הכלכלית, להצלחת טיפולי הפוריות וליצירת התחלה טובה יותר להורות.  הנושא הועלה במסגרת הערות מהקהל ואני תקווה שיקבל התייחסות הולמת בעתיד ממשרד הבריאות ומאנשי המקצוע העוסקים בתחום.

ד"ר חנה גילאי גינור

מנהלת "הורותא", מרכז לפסיכותרפיה – פריון, הריון והורות

www.horuta.co.il