שונות אך דומות – מישל אובמה ואן רומני (סטייל)

אין לכאורה שתי נשים שונות ממישל אובמה ואן רומני, המייצגות שני קצוות בחברה האמריקאית. האחת ליברלית – דמוקרטית, השנייה שמרנית – רפובליקנית. האחת בלונדינית לבנה בת 63, השנייה אפרו אמריקאית שחורה בת 48. האחת היא אימא לשתי בנות, שגדלה בבית פשוט והפכה לעו"ד בכירה בעלת קריירה משגשגת, השנייה היא עקרת בית שגדלה בעושר מופלג, ובחרה להישאר בבית ולגדל חמישה בנים.

כמקובל בתרבות האמריקאית שתיהן ממלאות תפקיד משמעותי בקמפיין הבחירות לנשיאות של בעליהן, ונמצאות יחד איתם בקדמת הבמה באסיפות בחירות ובמסעות דילוגים סביב מדינות ארה"ב. הן מופיעות באין ספור אירועים ותוכניות אירוח בטלוויזיה ומתחרות ביניהן אפילו במתכוני עוגיות (המתכון של מישל אובמה לעוגיות שוקולד צ'יפס – מנטה היה המתכון הזוכה). כפועל יוצא מהמקום הזה שלהן בחזית הקמפיין, לא אגזים אם אומר שהסטייל שלהן והבגדים שהן לובשות מקבלים חשיבות דרמטית, לא פחות מהדברים שהן אומרות.

מישל אובמה כבר זכתה להכרה כסוג של סטייל אייקון, ואף נבחרה מס' פעמים במהלך הקדנציה של בעלה, לרשימת המתלבשות הטובות ביותר של ירחוני אופנה וסטייל נחשבים. עוד בנשף ההשבעה לנשיאות לפני ארבע שנים, כשהופיעה בשמלה לבנה אסימטרית של ג'ייסון וו אז מעצב צעיר ובקושי מוכר, נוצר סביבה סוג של ריגוש שהיה שייך בעבר רק לגברת ראשונה אחת, ז'קלין קנדי. הבחירה שלה במעצב צעיר ולא מוכר, על פני מעצבים אמריקאים מבוססים ובעלי מוניטין אומנם התקבלה בהפתעה, אך זכתה בהמשך לחיבוק מפרגן מעולם האופנה, כמו גם בחירות הסטייל שלה בהמשך ולאורך כל הקדנציה. הגב' הראשונה הוכיחה שכמו בנושאים רבים אחרים, גם בענייני סטייל היא דעתנית ובעלת טעם מגובש.  היא אוהבת ללבוש בגדים של מעצבים צעירים ולוהטים כמו פרבל גורינג, תאקון וכאמור ג'ייסון וו שמאז אותו נשף דרך כוכבו, וגם מעצבים ומותגי אופנה ותיקים יותר כקלווין קליין ונרסיסיו רודריגז. היא נוהגת לשלב מותגי יוקרה עם מותגים מרשתות עממיות יחסית כמו ג'יי קרו, והיא יודעת להבליט את החלק היפה ביותר בגוף שלה, הזרועות וחגורת הכתפיים. הסגנון האהוב עליה והמחמיא לה ביותר, הן שמלות וחולצות ללא שרוולים החושפות את הזרועות החטובות שלה, שגם עליהן נכתב בלי סוף (כולל פרסום תרגילים למעוניינות להשיג את הזרועות של מישל אובמה). הטעם שלה מודרני ומתוחכם ולמרות גובהה, היא איננה מהססת ללבוש צבעים עזים בשילוב עם איפור מוקפד בגוונים אפורים. בעבר נהגה ללבוש כמו כל אישה נורמלית גם הרבה שחור… שככל הנראה הועלה לבוידם לקראת הבחירות (שחור לא מביא מצביעים).

יש לה סטייל  – בשמלה הנפלאה של טרייסי ריס (בין 400$-450$) עם נעלי זמש של ג'יי קרו (245$). את ציפורניה אגב היא צבעה בלק אפור תואם שחביב עליה מאוד.

עם statement necklaces (מחרוזת עם נוכחות) שהיא מאוד אוהבת לענוד

הסטיל של אן רומני נחשף בעיקר סביב אירועי קמפיין הבחירות. בעבר נהגה ללבוש הרבה חליפות מכנסיים עם ז'קט מחויט והפנים שלה שנראות עייפות משהו בתמונות ישנות, עברו כנראה רענון כי המראה שלהם, כמו גם הסגנון האישי שלה, הפך לזוהר יותר ומלוטש. גם לה יש מעצב חביב שלא היה מוכר קודם ועכשיו מן הסתם מניותיו ינסקו, בשם אלפרד פיאנדקה והיא מרבה ללבוש גם את אוסקר דה לה רנטה (אולי משום שמישל אובמה אף פעם לא לבשה דה לה רנטה) וגם את מותג הג'ינס הנחשב ג'יי ברנד. לאחרונה הפציעה בשמלה מודפסת מבית דיאן פון פירטנסברג, בעניינה הגיב דובר המותג ביובש בתשובה לפניות כתבים: "לבית -DVF אין מושג היכן רכשה הגב' רומני את השמלה האמורה". רוצה לומר: אנחנו לא מעורבים בזה, אם זה היה תלוי בנו, לא היינו נותנים לה את השמלה לעולם ובכלל אנחנו מצביעים לאובמה … או משהו כזה.

אן רומני בשמלת המעטפת המודפסת של דיאן פון פירטנסברג (מחירה של השמלה 345$)


זוהרת באדום של אוסקר דה לה רנטה, עם תכשיטי זהב לא דווקא צנועים

שתי הגברות הנכבדות קיבלו ביקורות מפרגנות יחסית על ההופעה שלהן בקמפיין, אבל נידמה לי שככל שקו הסיום התקרב, כבר קשה היה להבחין בהבדלים החיצוניים ביניהן. בשלושת העימותים המצולמים הן הופיעו בתלבושות דומות, כאילו הסטייליסטים שלהן נדברו מראש. השיא היה בעימות השני, בו שתיהן לבשו שמלות בצבע ורוד פוקסיה עז ובוהק אשר הבליט למרחוק את גודל הפדיחה… מישהי בודאי רצתה למות. המועמדים האמריקאים לנשיאות חייבים להציג מודל משפחתי וזוגי מופתי, כולם יודעים שאין העמדת פנים גדולה מזו ראו מקרה ג'ון קנדי, ביל קלינטון וכנראה עוד רבים אחרים אבל זה לא משנה, הציבור האמריקאי דורש ומקבל את העמדת הפנים הזאת. אם אתם תוהים איך זה קשור לאופנה ולסטייל, צריך פשוט לבחון את הבחירות האופנתיות האחרונות של נשות המועמדים. לא במקרה נעשה קשה להבחין ביניהן מבחינה אופנתית. שתיהן סיגלו לעצמן מראה שמרני, כמעט הייתי אומרת מתחסד, המחניף לטעם של רוב הציבור האמריקאי. בעיקר שמלות בגזרה המתרחבת מהמותן ובצבעים עליזים ובוהקים, משל היו נשות סטפפורד המושלמות (לפחות כלפי חוץ). אני מדמיינת את מישל אובמה אישה דעתנית שכמותה, נאלצת עכשיו ליישר קו בבחירותיה האופנתיות עם המלצות היועצים הפוליטיים, עושה פרצוף לועג לבבואה שלה במראה, לפני צאתה לעוד עצרת בחירות. זה לא שהיא לא נראית טוב שתי הנשים נראות טוב, שתיהן מתוקתקות מכף רגל ועד ראש, הן פשוט נראות חסרות אופי וחסרות ייחוד ולפחות במקרה של מישל אובמה, אנחנו כבר יודעים שאופי לא חסר לה וגם לא סטייל אישי משובח. אז מדוע אישה אינטליגנטית שכמותה ובעלת סגנון מובחן, מסכימה להתאים את עצמה למכנה המשותף הרחב ביותר? בדיוק כמו עם מתכון העוגיות שסיפקה, אם אתה לא מתאים את עצמך לסגנון הנדרש אין לך סיכוי להיבחר, לא בארה"ב המתקדמת על כל פנים.

3.10.12 העימות הראשון: שתי הנשים בחליפות חצאית וז'קט, האחת בסגול והשנייה בקרם

16.10.12 העימות השני: שתי הנשים בשמלות בורוד פוקסיה לוהט. להגנתן יאמר שהיה זה חודש המודעות לסרטן השד והן רצו להביע הזדהות (אן רומני גם חלתה בעבר והחלימה מסרטן השד). מישל אובמה בורוד עם ז'קט בולרו קטן של מייקל קורס – קולקציית ריזורט 2013 (1495$). הורוד שלבשה אן רומני, הוא בעיצובו של אוסקר דה לה רנטה – קולקציית אביב 2013 (1690$)

אובמה איבזרה את השמלה במחרוזת פנינים שמרנית, האהובה במיוחד על נשות פוליטיקאים, דווקא רומני הוסיפה צבע עם מחרוזת אבנים ירוקות

22.10.12 העימות השלישי: מישל אובמה לובשת שמלה אפורה ומעליה תחרה שחורה של תום בראון. את השמלה הזאת היא לבשה לראשונה, באירוע בחירות שנערך בחודש ספטמבר וזכתה למחמאות על כך שאין לה בעיה ללבוש פעמיים את אותו הבגד לאירועים פומביים. היא אבזרה את השמלה בסיכת פרפר אפורה ונוצצת בלבד. אן רומני לובשת שמלה ירוקה מודפסת של אוסקר דה לה רנטה עם חרוזים שקופים, צמידי זהב ושעון זהב גדול ובולט. הגזרות של שתי השמלות עם השרוול הקצר, חגורת המותן המודגשת והחצאית המלאה והמתרחבת, כמעט זהה אצל שתי הגברות.

שתיהן בתכלת טורקיז וסיכה גדולה על הדש

בשמלות צבעוניות עם הדפס נועז

שתיהן בחליפת חצאית וזקט בהירה

סוודר צבעוני דקיק מעל חולצת כפתורים לבנה

להזכירכם יש לה סטייל ויש לה אופי – מישל אובמה בהופעות עבר, עם אמירה קצת יותר אישית :


אן רומני ממש אבל ממש, אוהבת ורוד
מתוך הבלוג של אלישבע כספי

אלישבע כספי
קוראת ווג מתמידה בערך מגיל שמונה (עם שתיים וחצי מילים באנגלית, בלבד) אשר משתגעת על ירחוני אופנה ועיצוב מילדות, עוד מהימים בהם היה אבא חוזר מנסיעותיו בחו"ל עם ערימת מגזינים, ומביא לה את ריח העולם הגדול. למדה ועשתה תארים (LL.B במשפטים ו- MBA במנהל עסקים) אז היא גם עו"ד, אבל מעדיפה לעסוק במה שהיא אוהבת באמת, כתיבה ואופנה ביחד ולחוד.