הבלוג של workingninetofivecom

workingninetofivecom

Working Nine to Five הינו בלוג, שפונה אלייך, האישה בעלת הארון הממוצע, כדי לתת לך השראה ללכת, לפתוח את הארון שלך ולגלות בו שיק מחדש. בשיטוט בבלוג תוכלי לראות כיצד ניתן להפוך את האופנה לחלק מחייך, בדגש על סגנון האלגנט. אם הבלוג נתן לך... +עוד

Working Nine to Five הינו בלוג, שפונה אלייך, האישה בעלת הארון הממוצע, כדי לתת לך השראה ללכת, לפתוח את הארון שלך ולגלות בו שיק מחדש. בשיטוט בבלוג תוכלי לראות כיצד ניתן להפוך את האופנה לחלק מחייך, בדגש על סגנון האלגנט. אם הבלוג נתן לך השראה לאאוטפיט הבא שלך- המטרה הושגה! אתן מוזמנות לעקוב אחריי גם בפייסבוק: http://www.facebook.com/workingninetofive כל הזכויות שמורות לרעות שכטר

עדכונים:

פוסטים: 69

החל ממרץ 2013

13/11/2013

לאן אני אסע לאן אני אסע? אני מבקשת לא לעשות עליי אמבוש כי יש לי וידוי מרעיש: מעולם לא ביקרתי במחנה יהודה בירושלים. כן, כן, תרימו את הלסתות שלכן. זה קורה לטובות ביותר שתדעו לכן! זן הסיבה שהחלטתי לנצל את שישי בבוקר כדי להגיע לעיר הקדושה יחד עם החברה הכי טובה שלי שתהייה שם כדי לתעד ולתמוך. החלטנו להמשיך לאחר מכן לעין כרם ולקוות שייצאו גם צילומים אופנתיים של האאוטפיטים שבחרנו.

09:00, סוכנות וולוו, תל אביב

אני: “אני רוצה מכונית בצבע אדום” (יש לי את זה ביותר בחורה?).

הבחורה בסוכנות: “אין אדום אבל את מקבלת צבע כחול חזק”

אני: “מה? כמו החולצה של הסוכן?”

היא: “יותר”

אני: “וואי וואי החבר’ה בירושלים לא יידעו מאיפה נפלתי עליהם”.

הסוכן: “אין ספק שאת הולכת לבלוט”.

שתי דקות אחרי זה הם מצביעים על הוולו V40 שחונה בחוץ, “זו שלך”

העיניים נפערות, אני מתחילה לצחוק ומלמלמלת: “ענק!”

אסף מהסוכנות מסביר לי על המכונית. “יש לך פיצול של המזגן כך שמי שיושב לצד הנהג יכול לעלות את הטמפרטורות בעוד הנהג מוריד ולהיפך”. “זה אוטו לבנות” אני אומרת לו וחושבת כמה פעמים החבר הקפיא אותי למוות תוך כדי נסיעה.

09:30, חולון

מסמסת לנירית: “עשר דקות למטה. את לא תפספסי אותי”. נירית יורדת ומתלהבת מהאוטו. “איזה צבע!” היא אומרת בחיוך. אני שמה לב שהיא לבשה בדיוק את מה שאמרתי לה שלא: שורטס ג’ינס וגופייה. אני די בטוחה שהמילים המדוייקות שלי היו: “נירית, בואי נסגור על שמלה שחורה. לא שוב שורטס וגופייה בבקשה”. נירית הסכימה וראינו את התוצאה.

תכירו את נירית, ה-BFF  שלי. אומרים שמשפחה לא בוחרים אבל אני הולכת לחדש לכן: גם חברים לא, לפחות לא כאלה שאת פוגשת בגיל 0. אז לא ידעתי מה טוב לי אבל למזלי ההורים שלי כן וכך פגשתי את נירית, או בכינויה נינה. ודיר בלאק אתם קוראים לה ככה, זה רק שלי. נינה גדולה ממני בחצי שנה- לא משהו שניכר בתמונות. גדלנו כשקומה אחת מפרידה בינינו ולמרות שלא למדנו באף בית ספר ביחד וחרף העובדה שעזבתי את חולון בגיל 10, הקשר נשמר באדיקות והגיע לשיאו לפני שנתיים כשהחלטנו לטוס ביחד לטיול של אחרי צבא (שום מילה שהוא נעשה באמצע התואר הראשון שלי) למרכז אמריקה. את מבחן שלושת החודשים ביחד, 24/7, עברנו- ובגדול, ואנחנו כבר מתכננות את הפעם הבאה- בתוספת בני הזוג. נינה שונה ממני 180 מעלות וזה מה שיפה בחברות שלנו- אנחנו משלימות. המחמאה הכי גדולה שהחברות שלנו קיבלה היתה כשהחבר של נירית ביקש ממנה שאחרי שנתחתן נקנה דירה באותו הבניין כדי שגם הילדים שלנו יזכו לחברות שכזו. מרגש לא? כשהצעתי לנירית להצטרף אליי ליום כיף היא ישר הסכימה. הבטחתי לה דוכן טחינה, זה די עשה את העבודה. “תבואי שיקית” הפצרתי בה בטלפון. “אל תעשי לי פאדיחות, יש תיעוד” הוספתי, היא צחקה. צוחק מי שצוחק אחרון.

10:05 בדרך לירושלים

נירית שואלת אם אי פעם עשיתי את העליות והירידות לירושלים. “אני חושבת שכן, כבר לא זוכרת” אני אומרת לה. היי, יש לי וולוו ספורטיבית, היא תעמוד בזה. ראיתי לפחות שני נהגים מסובבים ראשים אחריי המכונית באחד הרמזורים. זה הצחיק אותי. אין ספק שהסקסית החדשה שלי מושכת תשומת לב. הצבע? רק בונוס. אנחנו עולות על כביש 1 ונירית אומרת שאני צריכה לנסות את בקרת השיוט. אני מנסה ותוך שתי שניות לוחצת על הברקס. “מה נבהלת?” היא שואלת, “לא יודעת, זה לא אירופה פה. אם מישהו פתאום יעשה איזו עקיפה מסוכנת”. “אל תדאגי. את צריכה להתרגל. את הרי יכולה לשנות את המהירות גם מההגה עם הפלוס והמינוס”. ניסיון שני, הפעם החזקתי דקה. זו בהחלט התקדמות. בדרך חזרה אגב כבר הצלחתי להחזיק יפה. והאמת, זה די נוח, במיוחד בנסיעות ארוכות.

ברקע מוזיקה לטינית כמו שנינה ואני אוהבות ואנחנו משלימות פערים. לא ראינו אחת את השנייה כבר כמה שבועות, אבל מי סופר, ויש מלא במה להתעדכן. נינה עסוקה בלימודי התואר הראשון ואני עסוקה בפיתוח קריירה. שתינו בעיקר רוצות לצאת ביחד לנופש, צימר אם להיות מדוייקות. אם החברים שלנו קוראים את זה, לתשומת ליבכם!

מוסיפה טאץ' שיקי להגה (ע"ע טבעת וצמיד)

10:30, מחנה יהודה, ירושלים

רגע לפני שנאבדנו בשוק הגדול אספר לכן מה לבשנו. רציתי ללכת על משהו קז’ואל אבל עם טוויסט. ומה יותר קז’ואל מג’ינס? לקחתי סקיני שווה אבל במקום ללכת על הכחול השכיח לבשתי ג’ינס בצבע סגול כהה. כן, ממש כמו הלהקה. לג’ינס צירפתי חולצת פוטר שיהיה נוח לתזוזה וגם לא צמוד מדי כי אני הולכת לטעום מהכל. השדרוג של החולצה היה בפרינט המנומר העדין שלה. כמובן שהנעל חייבת להיות מיועדת להליכה ממושכת ולכן ויתרתי הפעם על העקבים לטובת נעל שטוחה בסגנון הצבאי, כדי שלמקרה ומישהו יסתכל על רגליי הוא יידע שאני לגמרי מעודכנת בטרנדים של חורף 2013. כדי לסגור את הפינה צירפתי משקפי שמש ותיק גב וינטאז’ שישתלבו נהדר בעין כרם וכובע שיאפשר לנירית למצוא אותי בהמון.

האאוטפיט שלי

האאוטפיט שלי

חולצה: גאפ (דומה לזו)

ג’ינס: Cheap Monday, מאתר Belle & Sue

כובע: Asos

משקפי שמש: תודות לוינטאווג’

תיק: וינטאג’ מברלין

טבעות: חותם משלי דהרי, יהלום ממגנוליה

עגילים: שלי דהרי

שרשרת: מסבתא

נעליים: מפראג

האאוטפיט של נירית

חולצה: הוניגמן

שורטס: Pull and Bear

משקפי שמש: Ray Ban

תיק: Springfield

מגפיים: ריפבליק

טבעת: אוסף פרטי

מחנות את המכונית, כמה תמונות לשלוח למשפחה בווטסאפ והמשכנו ליעד רגלית. אנחנו מגיעות לשוק והריח של הזיתים מטריף אותי. אנחנו קונות כמה ונירית מתעדת אותי מתענגת.

בנתיים אנשים פונים אלינו באנגלית ואני לא מבינה אם זה בגלל הכובע ומשקפי השמש או כי אנחנו פשוט מצלמות כל דבר שזז- החל מלימון רקוב ועד לקופסאות טחינה.

השוק עמוס במגוון של אנשים- המשותף לכולם: רעב. אסור לבוא לשוק רעבים, הרגשתי כמו צ’ארלי בממלכת השוקולד. כשהגענו לדוכן החלבות איבדתי את זה סופית. “אני רוצה את זה” “גם את זה” אני אומרת למוכר שנותן לי לטעום מהכל ואני צריכה להחליט ממה אמשיך לזלול עוד מעט ומה יצטרך לחכות לביקור הבא.

מדריך שהגיע עם קבוצה אומר משהו על טחינה. נירית ואני קופצות: “איפה טחינה?”. הוא מצביע ואנחנו רצות. לפי החיוך על פניה של נירית נראה שהיא מצאה את הבית השני שלה.

איבדנו את נירית

טועמת

התעייפנו ונעצרו לשתות מיץ תפוחים. עוד כמה צילומים ויאללה ליעד הבא.

זמן תפוח

13:00 עין כרם

שוב מנצלות את החנייה לבוק עם כלי הרכב המשודרג שלנו. נירית נראית מאוהבת ואני מחליטה להיות שלום מ”הישראלים” ולעשות את קטע “פנק אותה“.

נינה צדקה, זה ממש כמו נווה צדק של הירושלמים. הסמטאות היפות והבתים העתיקים משרים אווירה קסומה. אנחנו מחליטות לעשות הפסקת צהריים במסעדת “כרמא” על המרפסת עם הנוף המדהים.

מאחר ויש תמונות אני כמובן אפרט לכן מה אכלנו למקרה ותרצו להגיע למסעדה השווה הזאת. לקחנו למנות ראשונות כרובית פריכה ופטריות מוקפצות ולעיקרית קדירה של כדורי בשר. מיותר לציין שהמנות היו גדולות ויכולנו להאכיל עוד פרטנר או שניים. ככה זה כשהקדירה הטעימה מכילה את השילוש הקדוש- בשר, פסטה ובצק.

המשכנו לפטפט על החיים ואז הגיע הזמן להוריד את הקלוריות. עין כרם מפוצצת בתיירים נדמה  שבדגש על נוצרים, שמגיעים לראות מקרוב את הכנסיות במקום. הכנסיות עצמן יפיפיות וגם החצרות. בעלייה למנזר הרוסי נתקלנו בנזיר שיקי במיוחד שהייתי חייבת לתעד. 5 דרקונים הוא קיבל ממני. כאילו מזיז לו.

הנוף עוצר נשימה, המסעדות מעוצבות בטוב טעם וקשה שלא לרצות לאבד בסמטאות. בעקבות המלצה הגענו גם לבית העתיק שמתאפיין בכניסה בו מוצגות נעליים ישנות ובתוכן גמדים ופרחים. רעיון מה לעשות עם הנעליים הישנות שלי.

לפינאלה קנינו פרלינים שווים במיוחד ב”עין כרם המתוקה”, בית קפה ושוקולטריה בוטיקית והתיישבנו בחוץ כדי לסיים את היום עם טעם מתוק.

בעודנו חוזרות למכונית אני רואה מרחוק שהשאירו לי עליה פתק. חרדה אני מתקרבת לשמשה ומתחילה לחפש את הפגיעה. אני מסננת לנינה “איך ידעתי, עם המזל הנאחס שלי בטוח דפקו לי את האוטו”. אני לוקחת את הפתק ומתחילה לקרוא: “רק רצינו להגיד לכם שזה האוטו בצבע הכי יפה שראינו!”. אני קוראת שוב ומתחילה לצחוק חזק. נינה מצטרפת ומבקשת לראות כדי להאמין. מסתבר שיש אנשים טובים באמצע הדרך.

בסופו של דבר נאלצתי בלב כבד להחזיר את הוולוו. דווקא הרגשתי שהתחברנו. מזל שאת נירית אני יכולה לשמור.

לעוד פרטים מרהיבים על הוולוו V40 החדשה - לחצו כאן

עוד מהבלוג של workingninetofivecom

תצוגה מקדימה

סיפורי שיער

אנחנו במרחק נגיעה מהחלפת השנה הלועזית ולרגל המאורע החלטתי לעשות שינוי, חיצוני אומנם אבל אני חושבת שהוא השפיע פנימית לא פחות. ביום שני האחרון הגעתי למספרה וגזזתי את שערי הארוך שהפך בין רגע לקצר לטובת תרומה לעמותת...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

גיק שיק עם 8 חלונות

ככה יוצאים ליום צילום בלי לוותר על שיק, מצד אחד, ובלי להפסיד את כל היתרונות שיש לגיק. רעות שכטר מתארת יום בחיי בלוגרית אופנה מעודכנת זה בא כל כמה חודשים, יום הצילומים לבלוג. החודש האחרון היה עמוס ואחרי יום צילומי סתיו...

תצוגה מקדימה

שמלת צמר- 2 גרסאות ליום ולערב

  החורף מביא איתו הרבה פעמים את התחושה שכל כך קר בחוץ- שאנחנו לא יכולות לדמיין את עצמנו לובשות שום דבר מלבד מכנסיים. השמלה הבאה תגרום לכן להרגיש נעים ונוח ובתוך כך, להיראות נהדר. גזרת האוברסייז המשוחררת אומנם איננה הכי...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה