וונדרמאמ Wondermom http://saloona.co.il/wondermom בלוג בנוגע לתהיות של אמא בעולם Mon, 28 Aug 2017 15:57:56 +0000 he-IL hourly 1 http://wordpress.org/?v=3.8 בנות בסוף הולכות לאבא http://saloona.co.il/wondermom/?p=40 http://saloona.co.il/wondermom/?p=40#comments Mon, 28 Aug 2017 06:15:24 +0000 http://saloona.co.il/wondermom/?p=40 בנות בסוף הולכות לאבא! כן כן כבר שמענו את זה! מה באמת קורה בין הבת לאבא? למה הקשר החזק הזה? למה לא משנה כמה אנחנו האמהות נבלה איתן.. נשחק איתן… נקלח אותן… נאכיל אותן… בסוף הן יהיו “הבנות של אבא”?!

טוב נו בתור אחת שמגיעה ממשפחה המורכבת מאמא, אבא וארבע אחיות אז אני יכולה להעיד על עצמי שזה אולי איפשהו נכון…

מאחר ואבא שלי, עד לפני מספר שנים, היה עובד שגרירות איטליה, היו לו הרבה נסיעות לחו”ל וחלקן היו נסיעות ארוכות ולכן בגדול… אמא שלי גידלה אותי ואת אחיותיי, היינו מתראות עם אבא שלי פעמים בודדות בשנה, בחופשות ובחגים. גם לאחר שאבא שלי חזר לארץ הוא עבד הרבה וכמעט לא נכח בבית. לאחר שיצא לפנסיה מוקדמת וחזר הביתה גיליתי שבעצם אין לי קשר טוב עמו כמו זה שיש לי עם אמא שלי שגידלה אותי והיתה לידי ותמכה בי בכל צעדיי. עם הזמן הקשר הזה לא השתפר ממש, היינו מתווכחים ורבים הרבה ולפעמים לא היתה אפילו סיבה מוצדקת לכך… טוב נו.. הייתי אז בגיל ההתבגרות אז זה מסביר הרבה לא?!

במהלך לימודי הפסיכולוגיה, בעיקר כאשר למדנו על תיאוריות הנוגעות לקשרים ראשוניים והתקשרויות שונות התחלתי לאט לאט להסתכל על הדברים אחרת, הבנתי שיכול להיות שלא אני ולא אבא שלי אשמים במצב שלנו, יכול להיות שעצם היעדרותו מילדותי המוקדמת היא זו שהשפיעה על בניית קשר חזק ואמין מלכתחילה.  מסקנה זו שינתה משהו במחשבות שלי ובהתנהלותי בבית. עם הזמן המצב השתפר… אני גם התבגרתי, הוא גם נכח יותר בבית ובחיינו בכלל וככל שעברו השנים הקשר הלך והתחזק ופתאום גיליתי בן אדם מדהים שנתן לי משמעות אחרת למילה “אבא”… פתאום אחרי גיל 20 גם אני נהייתי “ילדה של אבא”.

הראשון שהתייחס לקשר המיוחד הזה בין אבות לבנות היה פרויד שדיבר על “התסביך האדיפלי”. לפי השערותיו, הבת מגלה משיכה לאביה ומגלה שלה ולאמה אין את מה שיש לאביה, מכאן בעצם מתפתחת “קינאת הפין”, כאשר בשלב יותר מאוחר, הבת מתחילה להזדהות עם האמא ומגיעה לתובנות שאמנם האבא לא בהישג ידה, אך לפחות בעתיד היא תוכל להשיג מישהו דומה לו.

היום אני עדה לקשר המיוחד שמתפתח בין בעלי לבנותינו, והאמת שזה מקסים! אני כל כך שמחה שבמקרה שלנו, בעלי הנו שותף ונוכח בחיי הבנות. אם אתם שואלים אותי.. זו ברכה.

תוך כדי חיפוש שערכתי ברשת נתקלתי בסדרת איורים מקסימה שיצרה בחורה בשם סניזנה סוש שמציגה את הקשר המדובר בין האבא לבת… התמונות מתייחסות לסיטואציות יומיומיות המאפיינות ומבליטות את מיוחדות הקשר. להנאתכם…

אבא4

אבא3

אבא2

אבא

]]> http://saloona.co.il/wondermom/?feed=rss2&p=40 0 ריפלוקס… מה? איך? כמה זמן? http://saloona.co.il/wondermom/?p=17 http://saloona.co.il/wondermom/?p=17#comments Mon, 21 Aug 2017 06:15:06 +0000 http://saloona.co.il/wondermom/?p=17 ריפלוקס** שמעתם על המושג הזה?

אני נאלצתי לשמוע את זה בפעם הראשונה אחרי שילדתי את בתי השניה לפני כמה חודשים… השתחררנו מבית חולים והייתי בטוחה שהפעם זה יהיה אחרת, זה יהיה יותר פשוט, אני כבר מנוסה, מוכנה נפשית להתעוררויות בלילה, להחלפת קקי, לסחוב חצי תכולת הבית כשיוצאים לטיול וכל מה שכרוך בגידול תינוק… הבעיה (!) שהילדה השניה הצליחה לתפוס אותי לא מוכנה! רק שבוע אחרי שנולדה התחילו ההקאות בקשת, ההשתנקויות באמצע הלילה, הפליטות בכמויות הזויות ואז התחלנו את סבב הרופאים והבדיקות השונות… האם מדובר ברגישות לחלב? בריפלוקס? בסתם ילדה עם אופי קשה ולא נינוח?! האמת… שבגיל הזה הרופאים די מנחשים מה הסיבה לכל דבר, קשה לאבחן חד משמעית ולכן בתקופה הזו עושים כל מיני ניסיונות עד שמגיעים לפתרון הכי טוב לבעיה.

אנחנו התחלנו מלהחליף סוגי תמ”לים .. רק אז גיליתי שחוץ מתחליפי החלב שעל המדפים יש עוד סוגים בתוך בית המרקחת, כל ה- AR  למיניהם (אנטי ריפלוקס) אז ניסינו בערך את כולם.. אחרי שאחד גרם לשלשולים חריפים, אחד גרם להחמרה בהקאות ואחד גרם לעצירות נוראית, הגענו סוף סוף למסקנה שיש סוג אחד שכנראה משפיע לטובה על הילדה. אומנם זה הפסיק את ההקאות לגמרי אבל נשארנו עם הפליטות המוגזמות! שיהיה ברור שהילדה צריכה החלפת בגדים בין שלוש לארבע פעמים ביום!! וזה בימים הטובים שלה! עכשיו לא לשכוח כמובן שהיא נולדה בחורף ולכן כל החלפה היתה בעצם החלפה של 3 שכבות אז בחישוב זריז יוצא שצריך להפעיל מכונת כביסה רק עבור התינוקת יום כן יום לא!

טוב אז מההקאות נפטרנו ועם כמות הכביסה התמודדנו אבל ממש לא בזה מסתכמת תופעת הריפלוקס היקרה! מאז התחילה בעצם ההכרות שלי עם התופעה המעצבנת הזו… אז אני אנסה בקצרה לתאר לכם מה עובר על האמהות של ילדי הריפלקוס (אגב…. ליבי איתכן!)

בשביל לצאת מהבית אפילו לשעה מסכנה אחת (כמו למשל להסיע את הילדה הבכורה בבוקר לגן ולחזור הביתה) אז צריך לקחת לפחות שתי חליפות אקסטרה כי אי אפשר לדעת מתי בדיוק תגיע הפליטה הגדולה וכמה גדולה היא תהיה! והכוונה היא שתי חליפות לתינוק ושתי חליפות לאמא כי אי אפשר לדעת לאיזה ממדים הפליטה תגיע.

אחרי כל ארוחה התינוק צריך להשאר עלייך במצב מאונך לפחות חצי שעה כי אחרת חבל על הזמן שלך! האוכל פשוט יצא מאיפה שנכנס…. ולא לדבר על הצרבות שהתינוק סובל מהם והגרעפסים שנתקעים אפילו שעה אחרי הארוחה! וכל זה קורה גם בלילה!!!

ולשחק ולברבר עם התינוק שלכם? זו משימה בלתי אפשרית כי בין ארוחה לארוחה את עסוקה בלנקות את הפליטות ולהרגיע את התינוק שסובל מצרבות ולנסות להוציא את הגרעפסים הארורים האלה… אז עד שהתינוק נרגע מכל זה הגיע הזמן לארוחה הבאה!

אתם יודעים מה המסקנה של כל זה….?! יש לכם תינוק עצבני ולא נינוח בכללללל :( 

שינה?! מה זה בכלל! הרי אם התינוק לא אוכל אז הוא פולט, אם הוא לא פולט אז הוא סובל מצרבת והאוכל עולה לו ועולה עד שיוצא הגרעפס או שהוא פולט… שוב… ושוב… ושוב…

ניסיתי פעם להתייעץ עם הרופאה בטיפת חלב איך בעצם אני יכולה להקל על הילדה כי היא כל הזמן נראית ב”סטרס”?! אתם יודעים מה היתה התשובה…. “יש לך ילדת ריפלוקס. ככה זה.. ילדי ריפלוקס הם ילדים לא רגועים!”

יופי… אז ככה זה באמת… 

רק אחרי בערך שלושה חודשים, יכולתי להגיד שהתחלתי להתרגל למצב. עדיין לא היה שיפור משמעותי אבל מצאתי לי כמה טכניקות שיעזרו לי ולה ולכולנו לעבור את הימים בצורה יותר שקטה ורגועה.. מנשא זה אחד מהן, זו פשוט המצאה גאונית! אומנם את לא רואה את כפות הרגליים שלך רוב היום אבל זה אחלה פתרון… מסתבר שזה מאפשר תנוחה נוחה לילדי ריפלוקס….. וכמובן דאגנו להגביה את המיטה והעגלה… הטרמפולינה היא החברה הכי טובה שלנו וחוץ מזה… התפללנו שהזמן יעשה את שלו… אומרים שמרגע שהתינוק מתחיל לאכול מוצקים אז המצב יכול להשתפר…

היום, סופיה אוטוטו בת 10 חודשים ואני לא מאמינה שאני כותבת את זה אבל הריפלוקס כבר מאחורינו.. אחרי שהתחלנו עם מוצקים אכן התחלנו לראות שיפור ולאט לאט עם הזמן, התחלנו להכיר ילדה מתוקה, אנרגטית ומלאת שמחת חיים.

sophi1

אין ספק שזו היתה תקופה קשה אבל מסתבר שגם זה עובר בסוף.

בהצלחה לכל הורי הריפלוקסונים המתוקים….. מאחלת לכם המון כוח וסבלנות :)

 ** ויקיפדיה: רפלוקס קיבתי-ושטי (Gastroesophageal Reflux Disease) הוא הפרעה שבה נוזל חומצי מהקיבה עולה במעלה הוושט וגורם לתחושה של צרבת בחזה ובגרון ולדלקת.

]]>
http://saloona.co.il/wondermom/?feed=rss2&p=17 0
טירוף של בוקר http://saloona.co.il/wondermom/?p=31 http://saloona.co.il/wondermom/?p=31#comments Sun, 05 Mar 2017 10:01:20 +0000 http://saloona.co.il/wondermom/?p=31 למה זה כל כך קשה להתארגן בבוקר ולצאת בזמן?! גם לכן זה קורה… שאתן מבטיחות לעצמכן שמחר נקום יותר מוקדם ולשם שינוי נצא בזמן.. ואז באותו בוקר שאחרי, הילדה תעשה בעיות לקום בזמן… התינוק יפלוט עלייך בדיוק לפני היציאה מהבית… בדרך לאוטו תזכרי ששכחת את בקבוק המים של הילדה… ואיפה לעזאזל שמתי את המפתחות של האוטו!

טוב נו… אני עדיין תקועה עם “טפשת ההריון”… מאז שראה פוסט בעניין הזה בפייסבוק, בעלי קורא לי “וונדר וומן” אבל מה לעשות כנראה שעם זה נצטרך להתמודד בזמן הקרוב!

wonderwoman

אז היום למשל… קמתי ב 5:45 אחרי לילה של שינה רצופה כולי מבסוטית שאני ערנית! אשכרה ערנית! :) התקלחתי, התלבשתי, התאפרתי ו.. וואלה עדיין 6:15 וסופיה (התינוקת) עוד ישנה אז אני יכולה לשבת ולהנות לי מכוס קפה חם… אז זהו שלא! טעיתי ובגדול! איך שמזגתי את הקפה והתיישבתי היא הזכירה לי שהיא שם ושהיא דורשת לאכול! (מעניין שהרעב תוקף אותם דווקא ברגע שהאמא מתיישבת לנוח.. לאכול.. לשתות… נו בסדר את זה אתן בטוח מכירות!) עזבתי את הקפה והכנתי במקום זה בקבוק חלב… רבע שעה של האכלה ועוד איזה 20 דקות של ניסיון להוציא לה גרעפס ולנקות אחרי פליטות (מי שיש לה ילד עם ריפלוקס יכולה להבין עד כמה זו משימה קשה!) בקיצור… בין לבין הערתי את נטלינה, הוצאתי לה בגדים, משכתי אותה לשירותים לשטוף פנים ולצחצח שיניים… כל זה ועוד לא הכנתי סנדוויצ’ים לבעלי (שיצא כבר מלפני שעה מהבית!) ולבת שלי לגן.

טוב אז סוף סוף יכולתי לשחרר את סופיה ולשים אותה בטרמפולינה… התחלתי להכין את מה שצריך ובמקביל לקרוא לנטלינה שעדיין (!) בשירותים.. אלוהים יודע למה לוקח להם כל כך הרבה זמן לצחצח שיניים דווקא כשממהרים! מזל שלפחות היא מתלבשת ומסתרקת לבד…

השעה 7:15 חושבים שסיימתי? אז לא… אני שונאת חורף! זה לשים מעיל, צעיף, כובע.. לסחוב מטריה ועוד סל קל כבד שמכוסה בשמיכה כדי להמנע מהרוחות שמשתוללות בחוץ! שתבינו שבסה”כ יש לי 20 מדרגות מהבית לאוטו אבל זה נראה כמו נצח להגיע לשם!! אז שמתי את הסל קל באוטו, חגרתי, נטלינה נכנסה לאוטו, הורידה את התיק מהגב, מעיל, צעיף וכובע, התיישבה ושמתי לה חגורה. רצתי לצד שלי ונכנסתי לאוטו… וואוווו פתאום קלטתי שכולי רטובה מהגשם כי עם כל זה איך בדיוק אני אמורה להחזיק מטריה פתוחה! טוב נו.. זה יתייבש מתישהו… השעה 7:30 והנה יצאנו לדרך…. זהו התעייפתי. אפשר לחזור לישון עכשיו?!

]]>
http://saloona.co.il/wondermom/?feed=rss2&p=31 0
אמא מושלמת זו לא אני… http://saloona.co.il/wondermom/?p=3 http://saloona.co.il/wondermom/?p=3#comments Mon, 20 Feb 2017 08:04:13 +0000 http://saloona.co.il/wondermom/?p=3 לא ברור לי כל כך למה החלטתי להתחיל לכתוב בלוג… אבל זה היה דחף שלא ניתן היה להתעלם ממנו! כל כך הרבה דברים עוברים לי בראש בזמן האחרון (ומאחר ואני אוהבת שיש לי סדר בראש אחרת אני הולכת לאיבוד…) אז חשבתי שזו תהיה דרך טובה להתחיל…

אז בקצרה, אני ליאנה, בת 31, אמא לשתי בנות מקסימות, נטלינה וסופיה, בוגרת תואר שני בטיפול רגשי באמצעות אומנות פלסטית ובגדול, אני אישה שמנסה לשרוד בעולם הגדול שלנו.

מימין: נטלינה (בת כמעט 5) משמאל: סופיה (בת 4 חודשים)

מימין: נטלינה (בת כמעט 5) משמאל: סופיה (בת 4 חודשים)

אני חייבת להודות שלהיות אמא היה החלום שלי מאז שאני זוכרת את עצמי. אני הכי קטנה בבית והייתה לי ההזדמנות לגדול בסביבה של ילדים (אחיינים שלי…) ויחד עם כל המריבות, הבכי והעצבים, אהבתי את זה! ידעתי שיום יבוא ואני אהיה האמא הכי מושלמת.. אבל!!!! אז גדלתי, התבגרתי, התחתנתי, סיימתי שני תארים, ילדתי ילדה ראשונה, ילדה שניה ו… החיים לא ממש זרמו להם כמתוכנן… אני בטוחה שכמה מכם מכירים את זה! כן כן… עם הזמן גיליתי שאני לא היחידה שחוק מרפי רודף אחריה! מדהים!

אז אתם יודעים מה… הפסקתי לתכנן! אני זורמת עם החיים… ובינתיים… אני מנסה להנות מהרגעים הקטנים, מההצלחות ומהמתנות הקטנות של החיים. אני מאמינה שעוד יבוא יום והם יגדלו ויתנו משמעות והסבר הגיוני לכל המכשולים, הקשיים והתסכולים שאנחנו עוברים ואז…. ואז מה בעצם?!!! מה אם נהיה אז מבוגרים מדי? חולים מדי? עצובים מדי? אז אתם יודעים מה! לא! זו לא הדרך! צריך להנות מהחיים נקודה! להנות מכל יום כאילו אין מחר! הרגע הזה שהתינוק מחייך את החיוך הראשון לא יחזור… מילה ראשונה? צעד ראשון? חיבוק ראשון? לא ! ממש לא יחזור! אני הבטחתי לעצמי שאני אהנה מכל רגע ולא ארשה לחיים האלה להפיל אותי.. כי החיים קשים אבל אנחנו חייבים להיות חזקים!

אז אמא מושלמת אולי אני לא… אבל אני בהחלט מאמינה שאני אמא טובה דיה! ידעתם שלפי ויניקוט (פסיכיאטר ילדים ופסיכואנלטיקאי מממשיכי פרויד) כאשר האמא מסוגלת לספק את צרכי התינוק, מבלי לשים את צרכיה לפני שלו, מתפתח אצל התינוק עצמי אמיתי שיעזור לו להתמודד עם המציאות בשלב מאוחר יותר. הרי אי אפשר לצפות מהאמא להיות מושלמת כל הזמן במיוחד לא עם הילד הראשון (עליו בדרך כלל אמא טריה עושה את כל הניסיונות ….לא תסכימו איתי?) אז לפי ויניקוט, מתברר שהשגיאות שלנו כאמהות יכולות לתרום להתפתחותו הרגשית של תינוק (כמובן במידה מסוימת), ככה שהאמא, במיוחד בחודשים הראשונים לחיי התינוק, תשתדל להראות לו בדרכים שונות ומגוונות שהיא דואגת לו, אכפת לה ממנו ומכילה אותו גם כשהוא שמח ומחייך וגם כשהוא עצבני, בוכה ולא רגוע, ולפעמים, למרות כל המאמצים והרצון הטוב, מסיבה זו או אחרת, היא לא תצליח לספק את הצרכים של התינוק באופן מיידי ו/או לא תצליח להבין בכלל מהו הצורך שלו באותו רגע ואז היא בעצם גם עשויה לגרום לו לתסכול אבל עם הזמן הוא ילמד שבסופו של דבר אמא תהיה שם להרגיע אותו.. וזה מה שחשוב לנו האמהות להבין, להיות מושלמות זו משימה כמעט בלתי אפשרית אבל אני מאמינה שכל אחת מאיתנו, בדרכה שלה, יכולה ותוכל להיות אמא טובה דיה.

מקווה ששיתוף המחשבות שלי יתרום ולו מעט תמיכה נפשית לכל האמהות שם בחוץ.

עד הפעם הבאה… שיהיה לכן שבוע רגוע ונפלא!

]]>
http://saloona.co.il/wondermom/?feed=rss2&p=3 0