הבלוג של הרהורי אמא

Wonder Mom

עדכונים:

פוסטים: 2

החל ממאי 2019

התחלתי לסבול מחרדות והתקפי פאניקה לפני כ10 שנים, מאז עברתי דרך ארוכה ולמדתי לחיות איתם ולדעת לעשות את מה שנכון בשביל להוריד את ההתקפים או לצאת מההתקפים במהירות האפשרית. למדתי על זה הרבה. למדתי את הסיבות שגרמו לי לכך, למדתי מה נכון לי ומה טוב לי ומה משרת אותי אבל אף פעם לא הצלחתי למצוא את הסיבה החיובית לחרדות בחיי. תמיד התמקדמתי בדרך שעברתי לשפר את מצבי הנפשי ולחיות חיים מאושרים וטובים עם כמה שפחות פחדים ואני עדיין ממשיכה לעשות את זה אבל כשניסיתי למצוא צד חיובי בזה, לא הצלחתי עד היום.

היום הצלחתי להבין את הצד החיובי, זה קרה בזמן חרדה קלה שהתחלתי להרגיש בגוף: אכלתי הרבה לארוחת בוקר ובגלל הכבדות של ההריון הרגשתי שקשה לי לנשום, התחלתי לעשות נשימות כבדות יותר וזה כמובן השפיע הפוך (כל ניסיון שלי לשלוט בנשימה בדר”כ עושה לי הפוך ורק מפעיל לי את החרדות) התחלתי להרגיש שהנשימה מתקצרת ומתחיל פחד בגוף (שקשה לי לנשום) והתחלתי עם התהליך שלמדתי שעוזר לי להוריד את ההתקף וזה: לעשות משהו שמסיח את הדעת מהמחשבות: איזשהי פעילות שאני מרוכזת בה: לקפל כביסה, לשטוף כלים….משהו שגורם לי להתעסק בכאן ועכשיו ומשאיר אותי עסוקה, לצאת מהראש שלי והמחשבות של הפחד. הבעיה שהייתי בעבודה ולא יכולתי ללכת לקפל כביסה או לשטוף כלים. אז נזכרתי בעוד משהו שמכניס אותי לכאן ועכשיו, אחת מאהבות חיי: המוזיקה. שמתי שיר שידעתי שיוציא אותי מהמחשבות ויכניס אותי למוד מדיטטיבי של להיות בתוך המוזיקה והתרכזתי במשימה שלא דורשת חשיבה בעבודה והחרדות עברו כמו פלא. קיבלתי קצת עזרה מהיקום בחרק שהגיע והתחיל להתעופף לידי ואני עם הפוביית חרקים שלי הייתי עסוקה בלהעיף אותו ושוב יצאתי מהראש שלי והתרכזתי בכאן ועכשיו.

כך הבנתי שהצד החיובי בחרדות (וגם מסתבר בפוביית חרקים שלי) היא ללמוד להיות בכאן ועכשיו ולא בראש. אני רגילה להתעסק המון במחשבות שלי. זה התחיל מגיל קטן שהתעניינתי ברוחניות והמחשבות שלי אוהבות להתעופף ולא להיות בקרקע (בניגוד לפעולות שלי, בפעולות אני אחת הפרקטיות). הנסיון להרגיע את החרדות שלי לימד אותי להתרכז בכאן ועכשיו.

אני שמחה שסוף סוף גיליתי צד חיובי משהו מאוד שלילי בחיי, אני מאמינה שצריך לדעת למצוא את הצד החיובי בכל מצב בחיים וזה גם מה שהמורה הרוחני שלי מלמד זה שהכוח והשליטה בחיינו והעוצמה שלנו היא לא באירועים שקורים לנו (שהרבה פעמים אין לנו שליטה עליהם) אלא בצורה שאנחנו מסתכלים על זה. הוא מלמד שכל ארוע בחיינו וכל מצב בחיינו הוא ניטרלי והצורה שאנחנו מפרשים זה מה שנותן משמעות לארוע. נכון שזה קשה לחיות ככה ולחוות דברים רעים ולהגיד לעצמך – זה סתם משהו ניטרלי, נכון זה לא הכי פרקטי אבל למצוא את הכוח בתוכנו ולמצוא גם דברים חיוביים מהארוע, ומה זה כן תרם לנו, זה הכוח שלנו! ואחרי 10 שנים אני שמחה שהגעתי לתובנה הזאת :)

 

עוד מהבלוג של הרהורי אמא

פוסט היכרות

היי אני אמא לבן 3 ותינוקת בדרך, נשואה באושר. החלטתי לכתוב בלוג כבמה לביטוי עצמי, כרגע לא מוכנה לחשיפה מוחלטת  ולכן לא אפרסם את שמי. יש לי את הצורך לבטא את עצמי ואני עושה את זה בכל מיני צורות, אני מציירת מופשט, אני אוהבת...

תגובות

פורסם לפני 4 ימים

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה