הבלוג של ויצו תנועת נשים ציונית למען החברה בישראל

wizo

ויצו פועלת לקידום מעמד האישה בישראל באמצעות חקיקה, פיתוח מנהיגות ומודעות אישית וחברתית לשוויון נשים בחברה ולשוויון ולצמצום פערים בכלל.

עדכונים:

פוסטים: 23

החל מנובמבר 2015

ראידה ידעה אודות הצפוי לה, היא ידעה על האסיפה המשפחתית בנוגע אליה ולפני שנרצחה כתבה לבעלה “אין דבר שנותן לי לנוח, חוץ מהמוות, תמיתו אותי ותנו לי לנוח”.

22/11/2015

ב-23.6.2015 נרצחה ראידה ניג’ם, בת 43, בביתה אשר בבית ג’אן בגליל העליון.

בסביבות השעה 21:30 התקשר בעלה ראמי ניג’ם לאחיו סוהיר, המשמש כקב”ט ראשי של הכפר, ואמר כי מצא את אשתו מתה בספה בסלון ביתם. סוהיר הגיע תוך מספר דקות לבית, והיה זה שהזעיק את המשטרה למקום.

לאחר הרצח, נעצר בעלה של ראידה, ראמי ניג’ם בן 46, רפ”ק במשמר הגבול, בחשד שהיה מעורב ברצח. גם בנם תמיר ניג’ם, שוטר בן ה-21, נעצר.

החשד כנגדם עלה, לאחר שהתברר שבכל הכפר מסתובבות שמועות על כך שראידה ניהלה רומן מחוץ לנישואין, ובעקבות עדויות על יחסים מתוחים בין בני הזוג בתקופה שלפני הרצח.

עד כתיבת שורות אלו לא הסתיים המשפט, ולכן גם אין הרשעה ברצח.

מעיון בהחלטת בית המשפט העליון על ערעורו של תמיר ניג’ם על החלטה להאריך את מעצרו עד תום תהליכים, עולה כי לבית המשפט אין ספק שראידה ז”ל נרצחה ע”י בן משפחה, על רקע מה שהם מכנים “כבוד המשפחה”.

מבחינת בית המשפט עלו כמה תרחישים אפשריים וביניהם רצח ע”י תמיר בנה ביחד עם אחיה של ראידה ז”ל נידל אבו לטיף, או רצח ע”י בעלה ראמי שהזעיק מיד לאחר הירי את אחיו סוהיר למקום. אלא שבית משפט נזקק לראיות לצורך מעצר חשודים.

לאור הראיות שנאספו, הוחלט לשחרר את הבעל ממעצרו לאחר כחודש, ואילו כנגד הבן, תמיר, הוגש כתב אישום (ביולי 2015) בגין הרצח, ואף הוחלט על הארכת מעצרו עד תום ההליכים.

הנאשם, תמיר ניג’ם, הגיש ערר לבית המשפט העליון על מעצרו ובדיון שהתקיים ב- 19.10.2015 בפני השופט י. עמית, הוחלט לקבל את ערעורו ולשחררו בתנאים מגבילים עד למועד עריכת המשפט.

Raida Nigam_Wide_Shtika

צילום מסך מדיווח נענע 10

כשהקלדתי את שמה של ראידה ניג’ם מבית ג’אן באינטרנט, כל הכתבות הקשורות אליה התחילו במילים דומות: בן-זוגה של הנרצחת… בנה וכד’.

מה שקפץ למול עיני הייתה האנונימיות שלה ומיעוט הפרטים עליה ועל חייה.

מי היא הייתה מה חשבה, מה עשתה, מה אהבה, מה שנאה, מה חלמה, אלו כאבים הסתירה, אלו פחדים ניהלו אותה ואילו כנפיים העיפו אותה גבוה – את זה לא מצאתי, בשום מקום, וגם לא אדע לעולם.

ניסיונותיי המועטים להתחקות אחריה, הולידו חששות. זאת לאור אמירות של אנשים שונים המכירים את הסיפור מקרוב, על הסכנה האורבת לי היה ואחליט לעורר את העניין או לשאול שאלות ‘מיותרות’.

ניסיתי לראות מי היא מבעד המידע המועט עליה. מהתבוננות בתמונתה של ראידה עולה דמות אישה יפה ועוצמתית. ומסרטון קצר שבו נראתה עולה דמות מורה אימהית ונעימה. שום דבר לא מעיד על הגורל הקשה הצפוי לה.

ראידה (אבו לטיף) נג’ם ז”ל הייתה אם לשלושה ילדים: תמיר ניג’ם בן 21 שנעצר בחשד לרציחתה, ריאן ניג’ם בן 10 וילד נוסף שאין לי עליו מידע.

היא הייתה מחנכת ומורה בחטיבת הביניים בבית ג’אן, יומיים לפני הירצחה (23 ליוני) היא חזרה מטיול שנתי בן 3 ימים של הכיתה אותה חינכה.

מה חרץ את גורלה של ראידה

כדרוזית, ראידה חיה בסביבה שבה די בשמועה על התנהגות החורגת מן המוסכמות כדי לחרוץ את גורלה למוות – שלא לדבר על הוכחה של ממש.

בניגוד ל’פשעים’ אחרים הנידונים בבית משפט, מעשה הקשור למה שמכונה “פגיעה בכבוד המשפחה” נדון בדיון פנימי שבו חורצים גורלות בהתאם למסורת ולא בהתאם לחוק.

כאמור, בבית ג’אן, הכפר בו התגוררה ובו עבדה כמחנכת ומורה לילדים, נפוצו שמועות על כך שהיא ניהלה מערכת יחסים אינטימית עם גבר אחר.

בעקבות השמועות, (כך לפי המידע המפורסם בהחלטת בית המשפט מתאריך 19.10.2015) “בעלה, קצין במשמר הגבול, כינה אותה שרמוטה ואף הסביר לבנם, בן העשר, בתכתובת בפייסבוק כי אמו זונה.”

על רקע הדברים, היחסים בין ראידה לבין בעלה עלו על שרטון עד שב-6 ליוני היא נאלצה לברוח למקום מסתור. ידוע גם שתוך כדי הבריחה היא נפצעה בידה ונזקקה לטיפול רפואי.

משחזרה ממקום המסתור. התברר לה, ככל הנראה, על כך שבעקבות השמועות נגדה נערכה “אסיפה משפחתית” שבה נדון גורלה. אין לנו מידע על התוכן של אותה אסיפה, אולם, כפי שצוין בהחלטת בית המשפט: “ראידה ידעה אודות הצפוי לה, היא ידעה כי התקיימה אסיפה משפחתית בנוגע אליה וכעשרה ימים לפני שנרצחה כתבה לבעלה “אין שום דבר שנותן לי לנוח, חוץ מהמוות, תמיתו אותי ותנו לי לנוח”.

דברים מצמררים אלו, מראים את חוסר האונים הבלתי נסבל של אישה (ושל נשים רבות כמותה) מול “מסורת” רבת דורות, ומול החיים בתוך חברה פטריארכלית ושוביניסטית שחלק מחבריה מעמידים את עצמם ואת השמירה על המוסכמות שלהם, מעל חוקי המדינה ומרשים לעצמם להוציא גזר דין מוות כנגד אישה חסרת הגנה.

הדבר הבלתי נתפש ביותר הוא שבדרך כלל ההוצאה להורג מוטלת על האנשים הקרובים ביותר – האח או הבן של הקורבן – כפי שאמר בעלה לחוקריו כשניסה והצליח לנקות את עצמו מאשמת הרצח: “בעדה הדרוזית, כאשר אישה נרצחת על רקע של כבוד המשפחה, מי שמבצע את הרצח זה או אחיה של האישה או בנה”.

ראידה יקרה, אני מצדיעה לך ובוכה בשבילך ובשביל כל הנשים הנאלצות להתמודד עם הפחד והדיכוי על בסיס יומיומי.

אני מצטערת אישה יפה, שהמדינה שלנו לא הצליחה להגן עלייך.

נוחי בשלום על משכבך.

עוד מהבלוג של ויצו תנועת נשים ציונית למען החברה בישראל

תצוגה מקדימה

רחל אמזלג ז"ל - לביאה מסורה

אני יכולה לשמוע את הלמות ליבי בשתיקות שבין צלצולי הטלפון, עד שעונה מעברו השני של הקו בן משפחתה של רחל. כמה רגישות יש במילים שהוא אומר ועוד יותר באלו שלא. כמה אהבה וכמה חום אני מרגישה ממנו ודרכו על אישה שגם בעיניים עצומות,...

תצוגה מקדימה

בהייה-בתיה, המנוסה שלא צלחה

‏ "אין חיים שאינם, ולו להרף-עין אחד בלבד, בני-אלמוות." ויסלבה שימבורסקה: "על המוות, ללא הגזמה" מתוך: סוף והתחלה. לקראת היום הבינלאומי לציון המאבק באלימות נגד נשים, הצטרפתי לפרויקט "בגנות השתיקה" של ויצו וסלונה, המספר...

תצוגה מקדימה

אירינה בונגרט ז"ל

  אף אחד לא יכול לדעת מה עבר על אירינה בונגרט בשעות  שבין ה-9 ל-11 בספטמבר, יום האסון הלאומי של ארצות הברית ויום הטרגדיה הפרטי של אירנה, שלא שרדה את היום, והיא רק בת 30. כל שידוע מקטעי העיתונות הכתובה והאינטרנטית הוא...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה