הבלוג של ויצו תנועת נשים ציונית למען החברה בישראל

wizo

ויצו פועלת לקידום מעמד האישה בישראל באמצעות חקיקה, פיתוח מנהיגות ומודעות אישית וחברתית לשוויון נשים בחברה ולשוויון ולצמצום פערים בכלל.

עדכונים:

פוסטים: 23

החל מנובמבר 2015

אלה שלוש ההגדרות שמהן נגזרות כל ההגדרות האחרות שלי, אלה המשקפים המשולשים דרכם אני מסתכלת על העולם, ובלי אחד מהחלקים האלה תאבד לי חלק מההגדרה העצמית שלי

20/10/2016

מאת: עו”ד רותם אלוני דוידוב

עו"ד רותם אלוני דוידוב

.

אז למה לי פמיניזם? כי אני פשוט לא יכולה בלי, מרגע שנפתחה הדלת והסתכלתי על העולם בעיניים פמיניסטיות, לא יכולתי עוד לגלגל את הגלגל אחורה, ולהסתכל על העולם בעיניים אחרות.

הפמיניזם מאתגר אותי ומשמר אותי עירנית מהחשש שאפול לתוך תבנית ולא אבין שמדובר בתבנית, הפמיניזם הוא הפוסט מודרניזם שלי, כל כלל הוא בסיס לשינויים ברגע שיבוא נימוק טוב יותר לשנות אותו, ולכן אני כל היום בדיאלוג מתמשך איתו, דיאלוג שמאלץ אותי כל יום לפרוץ את גבולות המחשבה, את גבולות השגרה ואת גבולות הנוחות.

היום ברור לי שבשל היותו כל כך מאתגר, הוא כל כך מפחיד, הרי הרבה יותר קל להיכנס לחנות ולפנות לצד הכחול שלה כשאת צריכה לקנות בגדים לבנים שלך, מאשר לאתגר את עצמך עם המחשבה למה זה ככה, ובכל זאת למרות הכל ללכת לצד הורוד, ולנסות למצוא שם משהו לאחד הבנים שלך.

והרבה יותר קל שילדייך יקראו על שם המשפחה של האבא שלהם מאשר על שם המשפחה שלך, ובכל פעם שמישהו שואל להסביר את הדברים ולראות את הרמות הגבה, והצורך במשפט החוזר “אני זו שילדתי אותם ולכן הם יקראו על שמי”.

והרבה יותר קל לצחוק מבדיחות גסות ובוטות, או מהערות בוטות על נשים אחרות מאשר להיות משביתת השמחות וזו שמסבירה שהחפצת נשים היא לא באמת מצחיקה.

ויש עוד הרבה דברים שקל יותר לעשות כשאת לא פמיניסטית, אבל קשה הרבה יותר לחיות כשאת לא פמיניסטית, כשאת רואה גבול או תקרה ואת לא מעזה לחצות אותה.

את תקרת הזכוכית הראשונה שלי שברתי בכיתה ה’, כשהמורה נכנסה לכיתה ואמרה שאני אהיה מפקדת משמרות הבטיחות של הכיתה ויהיו לי שני סגנים בנים, ובאותה נשימה הודיעה שזו הפעם הראשונה שזה קורה בבית הספר, והנה למרות שחלפו מאז שנים רבות, ולמרות שהפמיניזם שלי התחיל באמת להתגבש שנים מאוחר יותר, אני מבינה שפריצת תקרת הזכוכית ופרצת הגבולות יכולה לקרות רק כאשר את לא רואה בקיומם כמשהו מובן מאליו, כגזירת גורל שלא ניתן להתגבר עליה.

ועם השנים ועם הדרך שעשיתי בלימודי משפטים ובלימודי נשים ומגדר, ועם המסלול שהתוויתי לעצמי הבנתי שפמיניזם עבורי הוא ההבנה שדבר אינו מובן מאליו ואינו גזירת גורל, והכל תוצר מעשי ידי אדם וככל שידיהן של נשים תהיינה בכל מקום, וככל שנשים וגברים יבינו את הכוח שיש בגיוון אנושי, מגדרי, גזעי, עדתי, ודתי כך מעשינו יהיו טובים יותר והעולם שנותיר לילדינו יהיה ראוי יותר.

 

הכותבת היא עו”ד עצמאית, מתמחה ברשלנות רפואית וייצוג נשים נפגעות עבירות מין בתביעות אזרחיות, בעלת תואר שני בלימודי נשים ומגדר. וכמובן פמיניסטית

עוד מהבלוג של ויצו תנועת נשים ציונית למען החברה בישראל

תצוגה מקדימה

רחל אמזלג ז"ל - לביאה מסורה

אני יכולה לשמוע את הלמות ליבי בשתיקות שבין צלצולי הטלפון, עד שעונה מעברו השני של הקו בן משפחתה של רחל. כמה רגישות יש במילים שהוא אומר ועוד יותר באלו שלא. כמה אהבה וכמה חום אני מרגישה ממנו ודרכו על אישה שגם בעיניים עצומות,...

תצוגה מקדימה

בהייה-בתיה, המנוסה שלא צלחה

‏ "אין חיים שאינם, ולו להרף-עין אחד בלבד, בני-אלמוות." ויסלבה שימבורסקה: "על המוות, ללא הגזמה" מתוך: סוף והתחלה. לקראת היום הבינלאומי לציון המאבק באלימות נגד נשים, הצטרפתי לפרויקט "בגנות השתיקה" של ויצו וסלונה, המספר...

תצוגה מקדימה

אירינה בונגרט ז"ל

  אף אחד לא יכול לדעת מה עבר על אירינה בונגרט בשעות  שבין ה-9 ל-11 בספטמבר, יום האסון הלאומי של ארצות הברית ויום הטרגדיה הפרטי של אירנה, שלא שרדה את היום, והיא רק בת 30. כל שידוע מקטעי העיתונות הכתובה והאינטרנטית הוא...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה