הבלוג של ויצו תנועת נשים ציונית למען החברה בישראל

wizo

ויצו פועלת לקידום מעמד האישה בישראל באמצעות חקיקה, פיתוח מנהיגות ומודעות אישית וחברתית לשוויון נשים בחברה ולשוויון ולצמצום פערים בכלל.

עדכונים:

פוסטים: 23

החל מנובמבר 2015

”בטח שאני פמיניסטית”, אומרת קרובת המשפחה היחידה שלי שלא חוששת להזדהות עם המונח הטעון הזה. ”פמיניזם בעיני הוא שיוויון בין גברים ונשים בכל תחום”

15/09/2016

יעל ענבר והאלופה הצעירה (צילום: יותם ענבר)

בתחילת כל שנת לימודים אמא שלי היתה מתעצבנת, כשהמורה שלי היתה אומרת ששעות הקבלה שלה הן יום רביעי בין 10:15-11:00. “אני אישה עובדת!”, אמא שלי היתה מתרעמת. אמנם היו כמה אמהות בכיתה שעבדו גם הן, אבל אמא שלי היתה מהבודדות שעבדו במשרה מלאה, בימים שזה לא היה נהוג.

אמא שלי תמיד היתה בעיני דוגמא לאשה, שלא נותנת להיותה אישה, להוות שיקול בדרך שבה בחרה לחיות. בתחילת שנות השישים היא היתה מהבנות הבודדות במגמה ריאלית בתיכון, ואחר כך המשיכה לעתודה בטכניון בפקולטה להנדסה כימית. שם היתה, כמו שאנחנו מתלוצצים במשפחה, “הבחורה הכי יפה בכיתה” (גם מכיוון שהיא היתה היחידה), ואחד המרצים היה מקפיד לשאול “הבחורה הבינה?” בסוף כל שיעור (כשסיימה בהצטיינות הוא הפסיק עם זה). אחרי הצבא, בו שירתה כקצינה, חזרה לטכניון, עשתה דוקטורט והלכה לעבוד במשרד הביטחון. שם עבדה מעל 30 שנה, זכתה להערכה ובפרסים, ופיתחה מערכות ביטחוניות חשובות. תוך כדי כל זה, התחתנה עם אבא שלי, שלמד איתה בפקולטה, וילדה שלושה ילדים.

“מה זה פמיניזם בשבילך?” שאלתי את אמא שלי, ולא הופתעתי כשהיא אמרה שהיא לא משתמשת במושג הזה. “הבחירות שלי נעשו כי הן עניינו אותי, ולא כי רציתי להוכיח משהו, שאני שווה לגברים או טובה מהם”. לדבריה, היא התעניינה בכימיה, ורצתה להיות מהנדסת, כדי שלא תעמוד בפני ברירת המחדל שהיתה נפוצה כל כך אז בקרב נשים  – להיות מורה. פמיניזם נתפס בעיניה כהתרסה מחאה ועשייה דווקאית, שהיא לא התחברה אליה אז וגם לא כיום. היחס שלה לאנשים הוא לפי הכישורים שלהם, ולכן לא העדיפה בקבלה לעבודה או בהמלצה לקידום על נשים דווקא. “אישה צריכה להיות מסוגלת לפרנס את עצמה, ולא להיות תלויה בבעלה”, כך היא אומרת, ומסבירה בכך את העובדה שלא עשתה שום ויתור בקריירה שלה בגלל היותה אישה ואמא.

“לא מתייחסת לזה, עבורי זה מובן מאליו”, עונה אחותי בתשובה לשאלתי. “גדלנו בבית שונה משל אחרים, שבו אמא לא רק עבדה, אלא גם הרוויחה יותר מאבא”. אחותי היא דוקטור למשפטים שעובדת במשרד המשפטים, ומבחינתה פמיניזם הוא תפיסת עולם, שבזכותה הגיעה לאן שהגיעה – אישה שנהנית מהעבודה במקצוע שלה ומרוויחה הרבה כסף. אמנם לדעתה, החוויה של הריון ולידה מעצבת הבדלים בין גברים לנשים, אך הם אמורים להיות רק אישיים-רגשיים, ולא לכונן אפליה תעסוקתית או חברתית. לאחר חקירה קצרה, היא מספרת על הבדלים בין גברים לנשים במקום עבודתה, שהוא משרד ממשלתי – הבדלים במשכורת, כי הוותק כולל גם את משך השירות הצבאי, ו”משרת אם”, שכוללת פחות שעות, ורק לאחרונה החלו להרשות גם לגברים לקחת אותה (ואז היא נקראת “משרת הורה”) במקום בנות זוגם, ולא בנוסף.

בשבילי פמיניזם הוא טובת האישה והעצמתה, ההבנה שאין דבר שאישה לא יכולה לעשות אם היא רוצה, והיכולת לעזור לה להגיע למה שהיא רוצה. כשהתחלתי לעבוד כמאמנת אישית לאורח חיים בריא, אחרי שנים רבות של עבודה בחברות תרופות (בסביבה של כמעט אך ורק נשים), החלטתי להתרכז בלקוחות שהן נשים בלבד. גם כיום, נשים הן בדרך כלל אלה שאחראיות על הבית, הילדים והתזונה, בין אם הן עושות את זה בעצמן ובין אם מישהו אחר מיישם את החלטותיהן. נשים הן גם סוכנות שינוי – הן בביתן והן בסביבתן הקרובה, במסגרות החינוכיות של הילדים. ועם זאת, פעמים רבות האדם האחרון שעליו הן חושבות הוא הן עצמן. “אין לי זמן” הוא התירוץ הנפוץ ביותר שאני שומעת מהלקוחות שלי, שבעצם אומרות “כל אחד וכל דבר יותר חשוב ממני”. לכן, בעבודתי עם נשים, ששואפות לאמץ הרגלים חדשים של אורח חיים בריא, אני פועלת להעצמתן, לכך שישימו עצמן במקום הראשון, לאכול בריא, לעסוק בפעילות גופנית, ואז הן ייטיבו גם עם המשפחה והסביבה שלהן.

חלק מהאג’נדה המקצועית שלי היא להעביר את הידע והכוח לשינוי גם לנשים משכבות סוציו- אקונומיות נמוכות. לכן אני שמחה וגאה על השותפות עם ויצו, שבמסגרתה אני מעבירה את הקורס “בעושר ובכושר – אורח חיים בריא וצמיחה כלכלית”, שפיתחתי יחד עם ענת צלניקר, יועצת לכלכלת משפחה. אלו שני תחומים קרובים וחשובים מאוד, והמשתתפות בקורס לומדות לקחת אחריות ולהשיג עצמאות, ובעצם להגיע למטרה שאמא שלי הציבה – לא להיות תלויה במישהו אחר בהחלטות החשובות בחיים.

מכיוון שגם בעלי, שהוא רופא, וגם אני עוסקים בתחום הבריאות, השיח הבריא מדובר רבות אצלנו בבית. שלושת הילדים שלי עוסקים בספורט, ואצל שלי הילדה זה הפך לאג’נדה פמיניסטית. “בטח שאני פמיניסטית”, אומרת קרובת המשפחה היחידה שלי שלא חוששת להזדהות עם המונח הטעון הזה. “פמיניזם בעיני הוא שיוויון בין גברים ונשים בכל תחום, וזו הסיבה שאני טובה בחשבון ואוהבת לשחק כדורגל, כי אני רוצה להוכיח שאני יותר טובה מהבנים”.

יש תקווה.

.

מאת:  יעל ענבר, מאמנת ומנחת קבוצות לאורח חיים בריא, מרצה ומנחת סדנאות בישול בריא. בוגרת קורס “מובילות סדר חברתי חדש” של ויצו, תל אביב 2015 

עוד מהבלוג של ויצו תנועת נשים ציונית למען החברה בישראל

תצוגה מקדימה

רחל אמזלג ז"ל - לביאה מסורה

אני יכולה לשמוע את הלמות ליבי בשתיקות שבין צלצולי הטלפון, עד שעונה מעברו השני של הקו בן משפחתה של רחל. כמה רגישות יש במילים שהוא אומר ועוד יותר באלו שלא. כמה אהבה וכמה חום אני מרגישה ממנו ודרכו על אישה שגם בעיניים עצומות,...

תצוגה מקדימה

בהייה-בתיה, המנוסה שלא צלחה

‏ "אין חיים שאינם, ולו להרף-עין אחד בלבד, בני-אלמוות." ויסלבה שימבורסקה: "על המוות, ללא הגזמה" מתוך: סוף והתחלה. לקראת היום הבינלאומי לציון המאבק באלימות נגד נשים, הצטרפתי לפרויקט "בגנות השתיקה" של ויצו וסלונה, המספר...

תצוגה מקדימה

אירינה בונגרט ז"ל

  אף אחד לא יכול לדעת מה עבר על אירינה בונגרט בשעות  שבין ה-9 ל-11 בספטמבר, יום האסון הלאומי של ארצות הברית ויום הטרגדיה הפרטי של אירנה, שלא שרדה את היום, והיא רק בת 30. כל שידוע מקטעי העיתונות הכתובה והאינטרנטית הוא...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה