הבלוג של חרדית

בני ברק – תל אביב

אני חרדית, גרה בבני ברק, נשואה, אמא לחבורת ילדים שמחה ותוססת, עובדת בתל אביב ואוהבת את החיים. פתחתי את הבלוג כדי לספר לך קצת יותר על פרדוקס החיים שלי. לפעמים אציג את החיים של חברותי, אלו שלא יכולות להרשות לעצמן לכתוב את... +עוד

אני חרדית, גרה בבני ברק, נשואה, אמא לחבורת ילדים שמחה ותוססת, עובדת בתל אביב ואוהבת את החיים. פתחתי את הבלוג כדי לספר לך קצת יותר על פרדוקס החיים שלי. לפעמים אציג את החיים של חברותי, אלו שלא יכולות להרשות לעצמן לכתוב את הבלוג של החיים שלהן. זה המקסימום שאני יכולה לספר על עצמי בשלב זה. #אנחנו_יותר_דומים_מאשר_שונים

עדכונים:

פוסטים: 6

החל מאוגוסט 2016

יושבת בחתונה, החתן מזמין את הכלה לחופה. הכלה מגיעה דומעת. מתרגשת. אני בכלל לא רואה אותם. לא שמה לב לאנשים סביבי. רק מדמיינת את הבת שלי בתפקיד הכלה. איך? למען ה’, איך?
רק אתמול אני הייתי שם, עומדת מתחת לחופה, מתמוגגת בתפילות על חיים ורודים, מבקשת על זוגיות, אהבה, ילדים, הצלחה, הגשמה, שמחה אמיתית.
ופתאום יום אחד התעוררתי ושמתי לב שהחיים רצים מהר מידי. אני כבר לא הילדה בת ה-18 וחצי לבושה בשמלה לבנה יפיפיה וחולמת על עתיד מושלם. עוד שנים מועטות וביתי הבכורה תוכל לבחור את הבחור שלה.
צמרמורת.
רק אתמול נועה נולדה, והיא כבר נערה בת וחצי 15. ‘נערה’?! ממש לא. היא אישה קטנה. כמעט בגובה שלי, מרשימה, חכמה, ילדה יפה, צמאה לידע ואהובה על כולם.
3 שנים קדימה, ואולי גם היא תבחר להתחתן בגיל צעיר. אני אמליץ לה, אבל גם אספר לה על אמצעי מניעה כדי שהיא תוכל להכיר את בן זוגה לפני שתכנס לטירוף הורמונים של הריון. אני לא מצטערת לרגע על שילדתי אותה בגיל 19 וקצת. הקושי היותר משמעותי מבחינתי הוא להיות אם למתבגרת כשאני בת 34 וכמעט ילדה בעצמי.
בעצם, ההתמודדות עם הילדה-מתבגרת שלי היא לא המשימה המאתגרת. ההתמודדות עם הנהלת הסמינר היא הסיפור הקשה.
נועה שלי היא נערה יפיפיה, מוכשרת, מרשימה וגבוהה. והנהלת הסמינר לא אוהבת את הפתיחות שלה, היא מרגיזה אותם עם ידע עולם שלא נרכש בין כותלי התיכון (‘סמינר’ בחרדית), חצאיות באורך ברך, ושאיפות להצלחה שאינן עולות בקנה אחד עם החלום עליו חינכו אותי ומחנכים אותה. היא ילדה פתוחה, חכמה ומבריקה ולכן הם מחפשים אותה בפינה.
כבר שלושה שבועות שאני זוכה להפגש או לפחות לשוחח עם המנהלת בתדירות של פעם בשבוע. בפעם הראשונה היא הזמינה אותנו לשיחת נזיפה, הפעם הבאה התרחשה בדיוק שבוע לאחר מכן, ואתמול – המזכירה התקשרה כדי להודיע לי להתקשר ל’רבנית’ (המנהלת).
ואני תוהה – הילדה המהממת שלי רק בת  15 וחצי, האם כך היא תצלח את שנות התיכון? אני כבר רוצה לראות אותה מחייכת ושמחה ולא חוששת מההערה או הביקורת הבאה, אני מחכה ליום בו היא תצא מכוננות ספיגה ותתחיל להגשים את היכולות שלה. ובעיקר – אני כבר רוצה לראות אותה בשלב הבא. זו מחשבה קצת ילדותית, אני יודעת, אבל אני עדיין גם ילדה ומותר לי.
// האם עוד 3 שנים היא תבחר לעמוד מתחת לחופה? והמוזיקה המנגנת ברגע זה תנגן לכבודה? ימים יגידו…

האם עוד 3 שנים היא תבחר לעמוד מתחת לחופה?

האם עוד 3 שנים היא תבחר לעמוד מתחת לחופה?

עוד מהבלוג של חרדית

שלום עולם!

ברוכים הבאים לבלוג החדש שלי!...

תגובות

פורסם לפני 3 years
תצוגה מקדימה

השמים הם הגבול שלי (ולא העסקנים)

אני חרדית בת 35 וגרה בבני ברק. את זה אתם כבר יודעים. מה שאתם עדיין לא יודעים זאת העובדה שאני נושאת חלום מאז גיל 16. חלום שהסיכוי להגשים אותו הוא אפסי, וזה לא בגלל שאני לא רוצה / מסוגלת / מוכנה להתאמץ. וזה לא בגלל שאני עסוקה...

תגובות

פורסם לפני 3 years
תצוגה מקדימה

ה-1 בספטמבר שלי - הוא היום!

רק היום הם חזרו ללימודים, למרות שכבר שלושה ימים הפיד שלי עמוס בתמונות רלוונטיות לתחילת שנת לימודים, ברכות, איחולים, כתבות, מגוון סטטוסים של הורים מאושרים, מיואשים וסתם כאלה שמתים לחזור לשגרה. אבל אצלנו - החרדיות, המצב שונה....

תגובות

פורסם לפני 4 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה