אסי דיין – הוסמכת!

image

אסי דיין מת. עצוב לי מאד. יושבת ורואה אותו מתראיין בטלוויזיה, צופה בחלקים מסרטיו. רואה אותו בצעירותו ובזקנתו. צוחקת ומתרגשת. כואבת ומתפעלת.
בדואליות הזו מסתכמת ההערכה שלי אליו ואל פועלו.
הוא הרוויח את זה. בכל פעם שאני צוחקת מגבעת חלפון (ע״ע קמר״ש הלור״ל) או מצטטת את סרג׳יו קונסטנזה (אני לא הוסמכתי) אני חייבת לו את זה. כי את החיים על פי אגפא הנוקב והמטלטל, את משחקו המופלא ב״בטיפול״, את כשרונו, גאוניותו, עולם האסוציאציות הרחב שלו והיצירתיות שלו איש לא יכול לבטל. כי את יכולתו להסתכל לחיים בלבן שבעיניים, להגיד מה הוא חושב גם כשזה לא הכי פופולרי, לבדר המונים, להצחיק, ובו זמנית לזעזע ולרגש, את כל אלו אי אפשר לקחת ממנו.
זוכרת שפעם הייתי עם חברים במסעדת חדר האוכל ופתאום ראיתי אותו. הוא ישב ואכל שם עם אמא שלו (שעד ימיו האחרונים טיפלה בו כאמא שמטפלת בילד) ואני ניגשתי אליו ואמרתי לו כמה אני מעריכה את תרומתו לתרבות ולישראליות, למרות הכתבות הלא מפרגנות שהיו בשעתו בעיתון בנוגע לאישיותו.
הוא ואמא שלו הסתכלו עלי. הוא מלמל תודה תודה תודה. אמא שלו הנהנה אלי עם ברק ואור בעיניים. הם התרגשו עד דמעות. אני כל כך שמחה שעשיתי את זה. כי בעיני אין דבר מתגמל יותר בחיים מלעשות טוב לאנשים. במיוחד למי שנמצא למטה, מי שלא במיטבו, לא בשיא תהילתו.
מסתבר שגם גאונים צריכים מחמאות, הכרה והערכה מאנשים פשוטים וחסרי אינטרס כמוני. מסתבר שגם אנשים מפורסמים צריכים אהבה ושמחים לקבל אותה. אני שמחה שניגשתי ויכולתי לעשות לו טוב בשעתו הקשה.

ביום העצמאות אני אצפה שוב בגבעת חלפון.
אסי דיין, אתה גיבור תרבות שלי. הוסמכת!

אורלי כהן - חיים וטעים
אוהבת את החיים הטובים והטעימים: לבשל, לאפות, לצלם, לטעום, לטייל, לבלות, ליצור, לעצב, לשתף, לכתוב ולספר. יחד עם זאת, בריאות הגוף, הנפש והנשמה חשובים לי ואני משתדלת לשלב ביניהם. חיים וטעים זה המוטו שלי.