הבלוג של מאיה

עוד כמה דברים

אמא,אישה וחברה.

עדכונים:

פוסטים: 19

החל מפברואר 2011

להגיד לך תודה! (פורסם בעיתון קוביה מקומית – באר יעקב והסביבה(יולי -2012)

08/07/2012

אתחיל בזה שאני באופן אישי ממש לא זוכרת את היום הראשון שלי בכיתה א’ ולא בכיתה ב’ וגם לא את היום האחרון.

יותר מזה אני גם ממש לא זוכרת את המורה שלי של השנים האלה.

עצוב משהו…. לפחות בשבילי.

כשאני שומעת מהסובבים אותי שזוכרים את המורה שלהם מהשנים הראשונות שלהם בבית הספר- 

 אני מיד מתחילה לפשפש עמוק, עמוק בתוך הזיכרון (שאף פעם לא מאכזב אותי) ואני לא מצליחה להיזכר בה,בדמותה או במשהו שנישאר בי ממנה,

אני לא זוכרת את אותה מורה שלימדה אותי לקורא,לכתוב,חשבון….ושעבורה נעמדתי כל יום ליד השולחן בכל פעם שהיא נכנסה לכיתה.

אני  קצת מתאכזבת שאני לא מצליחה למצוא אותה או דמותה או כל דבר שהו ממנה ,אצלי בזיכרון.

בחרתי לכתוב לך – את כבר תדעי שזו את.

בזמנים בהם אתן לא ממש זוכות לפרגון,בימים בהם כל תלונה,בעיה ,טענה ושאלה ישר “זורמים” ברשת (פורומים כאלה ואחרים,כתבות בעיתונים של המדינה, כתבות בטלוויזיה)

 בימים בהם המערכות הגדולות שמעסיקות אותך  ואת העמיתים שלך למקצוע מוצגות כפושטות רגל,כושלות,מיושנות.

 למרות כל זה את שם, חשוב לי שתדעי שבמהלך השנתיים האחרונות חשפת אותי לעבודה האמיתית לסוג של מלאכת קודש שנעשת על ידך.

אני מאד מקווה שהמערכות הגדולות שבהן את נמצאת יידעו לתגמל ולעודד אותך ואת חבריך לעשייה הזו אחרת באמת נאבד.

ויותר מכך שאנו ההורים השותפים איתכם במלאכה נהייה שם בשבילכם ונוכל להרים את רוחכם ולחזק את דרכם.

אני מרשה לעצמי להניח שזה לא פשוט להיות חלק ממערכת (מערכת החינוך) לא אהודה ונתמכת

 ובטח שהמקצוע  עצמו “מורה” הוא לא מקצוע נחשק ופופולרי אלה להיפך. 

מתוך כל זה ואולי דווקא ובגלל זה אני בוחרת להוקיר אותך.

להוקיר את היכולות והעוצמות האדירות שקיימות בך סבלנות עד אין קץ,הקשבה,יכולת להכיל כל ילד וילדה ואת העולם ממנו הם באים.

להוקיר אותך על מסירות אמיתית וללא תנאים, על היכולת הנדירה של אורך רוח, מחויבות והקניית ערכים.

ירידה לפרטים תוך כדאי ראיית התמונה הכללית  היכולת שלך להעצים את הסובבים אותך, התמקדות ב”יש” בכל אחד ולא ב”אין”.

אני עדה לשעות שאת מעניקה שאין ספק באות על חשבון המשפחה שלך החברים שלך  וברור יותר מכל שבחרת להיות מורה לשם ההוראה.

הענקת לילדים שלנו אוסף של חוויות אדירות של השנים הראשונות בבית הספר אני סמוכה ובטוחה שהם לא יאלצו יום אחד לפשפש בזיכרונם ולחפש

 מי היה שם בשבילם כשלמדו לקרוא,לכתוב,חשבון מי הייתה השותפה שלהם לשנים הראשונות.

באותה מידה אני גם בטוחה שלהורים עצמם דמותך,אישיותך תהווה איזה שהוא חץ כיוון מה זו מורה טובה.

לי באופן אישי למרות שאני לא מצליחה להיזכר בדמותה של מורתי שלי מהשנים הראשונות בבית הספר – נישאר הרבה ממך.

נתת לי להאמין במערכת,נתת לי להאמין שזה אפשרי לחולל שינוי אפילו שמסביב “יהום הסער”.

תודה.

 

עוד משהו:

“אנשים ישכחו מה אמרת,

 אנשים ישכחו מה עשית,

 אך אנשים לעולם לא ישכחו כיצד גרמת להם להרגיש”

 

                                                                             

עוד מהבלוג של מאיה

הילד הכי "קטן" בכיתה.

במקצועי אני לא פסיכולוגית ,לא יועצת ,לא מטפלת ואין לי שום תעודת הסמכה בתחום טיפול או ייעוץ בילדים.  אבל אני אמא .  אין בי ספק שכל אמא רוצה שהילד שלה יהיה הכי ..הכי. הכי בכל דבר.הכי בלימודים, הכי עם חברים, הכי במשפחה ובעיקר...

תגובות

פורסם לפני 7 years

גיליתי שאני לא נחמדה...

את לא נחמדה״ הוא אמר לי. ״מתי? ״ שאלתי. "סתם באופן כללי, בזמן האחרון". קודם כל נעלבתי ,הכי קל, אחר כך כבר הבנתי שיש בזה משהו. ואז אני ממלמלת לעצמי את כל התירוצים:  עוברים עלי ימים בהם אני מרגישה  שקשה לי להיות נחמדה והאמת...

תגובות

פורסם לפני 8 years
תצוגה מקדימה

"זרעים של יזמות"

כשהילד שלי היה בן 4 ביקשו מכל ילדי הגן לברך את עצמם בברכת ראש השנה, הגננת רשמה את הברכה על איגרת יפה ומקושטת ותלתה את כל ברכות הילדים בכניסה לגן על עץ מקושט . נרגשת חיפשתי את האיגרת המקושטת של הילד שלי. " שיהיה לי הרבה כסף"...

תגובות

פורסם לפני 8 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה