הבלוג של להיוולד מחדש

violetefairy

עדכונים:

פוסטים: 16

החל מדצמבר 2015

אחרי שבועות של שיחות ארוכות הגיע זמן המפגש הראשון, ולמרות שכביכול היה לי ניסיון בסשן ( תזכורת: הייתה לי חוויה מאוד לא נעימה עם משוגע אחד שחשב שהוא אדון) לא היה לי מושג מה עומד לקרות שם, ועדיין, ידעתי בתוכי שאני הולכת לחוות משהו מאוד יוצא דופן.

התרגשתי, חששתי, רעדתי, לא ישנתי, שמחתי, נלחצתי, הכל לקראת המפגש הזה, עם הדמות הזו שאני כבר הבנתי היטב שרואה אותי כמו שאני, שיודעת מי אני אפילו יותר טוב ממני.  האדון הכין אותי היטב למפגש, אבל אין מילים שיכולות לתאר את ההתרגשות ואת העוצמות ואת האנרגיות האדירות שהיו שם.

האנרגיות האלה, העוצמות האלה…. אפילו אחרי תקופה כל כך ארוכה אני עדיין זוכרת היטב את אותו מפגש ראשון, וזה מרגש אותי עד דמעות.

בתוך המפגש האדון לימד אותי להשמיע את קולי, וזה היה מוזר מאוד כי כל חיי הייתי בטוחה שאני יודעת לומר מה שאני רוצה, ויודעת להילחם על הרצון שלי. אבל בתוך התהליך הזה הבנתי שאני בכלל לא מכירה את הקול שלי, שאני כמעט חסרת קול.

תבינו, בכל השנים האלה בהן זייפתי גמירות הייתי הכי קולנית בעולם, באמת שידעתי לזייף נהדר, אבל לאחר תקופת ההתנזרות הארוכה ולאחר שהתחלתי את החיפוש אחר הגמירה הפסקתי לזייף, הייתי הרבה יותר שקטה בסקס. עד היום אני לא מבינה איך הפרטנרים שהיו לי נשארו שם, כי זה היה כמעט כמו לזיין גופה. אפילו היה לי פרטנר שהיה כל כך נחמד וכל כך רצה לענג אותי אבל לא הצליח להבין מה עושה לי נעים, וכשהוא היה יורד לי הוא היה מבקש שאלחץ לו את היד כשהוא מגיע לנקודה הנכונה, עד כדי כך הייתי שקטה, עד כדי כך לא ידעתי לומר מה אני רוצה.

אז במפגש הראשון האדון התחיל ללמד אותי להשמיע את קולי. לאט לאט, עם המון סבלנות, סבלנות שהפתיעה אותי מאוד. המפגש ארך כמה שעות, שעות בהן היו רגעים שרציתי לבכות, לרגעים רציתי לבכות מכאב, לרגעים רציתי לבכות מאושר, היו המון רגעים בהם חייכתי, היו שם מילים שהרכיבו משפטים, הייתה שם המון עדינות ורכות, אבל הכי חשוב, באמת שהכי הכי חשוב, שהרגשתי בטוחה מאוד. ידעתי שהאדון בוחן את סף הכאב שלי, מנסה להכיר אותי ברמה הפיזית, אבל גם היה לי את הביטחון ואת הוודאות בעובדה שהוא לא יפגע בי. היו לי שם רגעים ארוכים של נחת, נחת שלא זכיתי להכיר עד אז, איזה מין שקט תהומי ונעים, כאילו אני בחופשה הכי מפנקת בעולם.

אנשים שאני מדברת איתם על עולם השליטה שואלים אותי בדרך כלל שאלות קבועות: את לא מרגישה מושפלת? לא כואב לך? למה את צריכה את זה? זה נראה לך שפוי שאת צריכה כאב כדי לגמור? את לא מפחדת שהוא יפגע בך?  על מה את חושבת כשאת בתוך סשן?

ואני עונה בסבלנות רבה: אני לא מרגישה מושפלת, האדון שלי מעולם לא גרם לי להרגיש מושפלת והוא גם לא יעשה את זה, הוא לעולם לא יפגע בי. הכאב משחרר אותי, מענג אותי, לוקח אותי למחוזות חדשים של שחרור. כשאני בסשן אני לא חושבת, זה המקום היחיד בחיים שלי בו הראש שלי יוצא לחופשה, המקום היחיד בחיי בו אני יכולה לשחרר באמת, לא לדאוג , לא להסתכל לאחור, המקום היחיד בחיי בו אני מרגישה הכי בטוחה ומוגנת בעולם. האדון שלי לימד אותי על עצמי מה שלא הצלחתי לגלות במשך רוב שנות חיי, ובתוך התהליך שאני עוברת איתו קילפתי כל כך הרבה שכבות והסרתי מעלי המון מסיכות.

התחושה הזו, תחושת השחרור, היא תחושה מובנת מאליה לאנשים רבים, אבל לנו, הנשים שבמהות שלהן הן שפחות, לנו זה לא מובן מאליו, כי אנחנו נורא זקוקות לשליטה בחיינו, מאוד מפחדות לאבד שליטה, מאוד מפחדות לשחרר, כדי שהמעט שיש לנו לא ייעלם, כדי שהמסיכות שאנו עוטות על פנינו לא ייפלו חלילה. עד שאנחנו מוצאות אדון אמיתי. אדון טוב. אדון שיודע ומבין את גודל האחריות שיש לו כלפי השפחות שלו. ואז יש לנו את הזכות לשחרר, לחלקנו לפחות. לאלה מבינינו שמגיעות לאדון אמיתי.

אני מאושרת. אני אסירת תודה על הזכות להיוולד מחדש. אני שפחה.img-thing

 

עוד מהבלוג של להיוולד מחדש

נחת...

יום לאחר ההיכרות הראשונית עם  האדון היה ערב פסח, ואני הרגשתי מוזר, שקט מוזר שהתפשט לי בגוף בצורה שלא הצלחתי להסביר. פתאום הנוכחות של בני המשפחה לא העיקה עלי, פתאום הרגשתי שדווקא די נחמד לי להתכנס לארוחת חג משפחתית. בניגוד...

לגלות את הנחת....

השיחות היומיות עם האדון היו ארוכות ומעניינות ומלאות באנרגיות, התחלתי להרגיש נינוחה יותר ויותר, לא רק איתו אלא גם בחיים האמיתיים. אחרי שנים ארוכות בהן התרגלתי להיות פקעת לחוצה וחולת שליטה פתאום היה לי מקום שקט, מקום בו...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

זוכרת לנשום...

לפעמים יש תחושה שהמציאות מציפה אותנו,  שואבת אותנו לתוכה בכוח, אל תוך המערבולת של היום יום. אצלי זה בא לידי ביטוי בכך שאני פתאום מרגישה שאני לא נושמת, שאני על אוטומט, שאני רק מחכה לסוף היום כדי שהילדה תלך לישון ויהיה לי...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה