הבלוג של להיוולד מחדש

violetefairy

עדכונים:

פוסטים: 16

החל מדצמבר 2015

09/01/2016

יום לאחר ההיכרות הראשונית עם  האדון היה ערב פסח, ואני הרגשתי מוזר, שקט מוזר שהתפשט לי בגוף בצורה שלא הצלחתי להסביר. פתאום הנוכחות של בני המשפחה לא העיקה עלי, פתאום הרגשתי שדווקא די נחמד לי להתכנס לארוחת חג משפחתית. בניגוד לעבר. כי בעבר זה הרגיש לי כמו תיק שנפל עלי כי צריך לארח ולהתכונן ולנקות ולסדר וזה תמיד היה כרוך בתחושת “לא בא לי”.  הפעם זה הרגיש נעים.

ואני זוכרת את הרגע הזה, תוך כדי קריאת ההגדה, הרגע בו נפל לי האסימון, הרגע בו הבנתי שעשיתי את הבחירה הכי אמיצה ונכונה עבורי. בדיוק בקטע בו מסופר על בני ישראל שיצאו ממצרים, מעבדות לחירות, ברגע הזה, ברגע הזה בדיוק הבנתי שזה בדיוק מה שעשיתי בהפוך על הפוך. כי ברגע בו בחרתי להיות שפחה של האדון שלי, זה הרגע בו אני בוחרת להפסיק להיות שפחה של שאר העולם, בוחרת למקד את המהות שלי, להכיר בה. אז בחרתי “להשתעבד” לאדון אבל מצאתי סוף סוף את החירות שלי. אני יודעת שזה משהו שקשה מאוד לתפוס כי הוא נוגד את הנורמות המקובלות, ומרגיש לא הגיוני ברגע הראשון, אבל אני מבקשת שתחשבו על זה רגע;

במשך כל חיי טיפלתי בכולם, עזרתי, הייתי עסוקה בריצוי כל העולם ואשתו, עשיתי דברים גם כשלא רציתי לעשות אותם, כי שכנעתי את עצמי שאין לי ברירה אחרת, שאם אני לא אעשה אז אף אחד לא יעשה, לקחתי על עצמי להציל את כולם, הייתי בטוחה שאני האדם הכי אלטרואיסטי שקיים. גם עם גברים, שמתי את עצמי כסמרטוט לרגליהם אפילו שמעולם לא ביקשו ממני לעשות זאת. הרגשתי שאני משקיעה את הנשמה ונותנת מעצמי את המקסימום, ובכל זאת, לא באמת ראו אותי, בכל זאת נשארתי שקופה- כך הרגשתי לפחות, נתתי את כל כולי ומערכות היחסים לא החזיקו, ובכלל לא הבנתי שהקטע הטיפולי הזה משרת לי את המקום של הקרבן שבתוכי, את המקום המסכן, את המקום שמסרב לקחת אחריות על החיים וכולם אשמים חוץ ממני.

אח…..איזה מקום זה להיות בו….המקום של הקרבן המסכן שעושה ועושה למען כולם ובסוף נדפק כי הוא לא הספיק לעשות למען עצמו. מקום מלא בתירוצים וסיפורי מעשיות כשבשורה התחתונה האמת היא שפחדתי. התנערתי מאחריות. לא העזתי. לא באמת הסתכלתי במראה. או אולי, הסתכלתי במראה אבל ראיתי את מה שרציתי ובחרתי לראות, ולא את האמת.

בדיוק מהמקום הזה התחלתי את הדרך שלי בעולם השליטה. כי הבחירה להיות שפחה של אדון הייתה מלאה במשמעויות נוספות מעבר לצד ה”פשוט”.

כשבחרתי להיות שפחה בחרתי בעצם לקחת אחריות על עצמי ועל חיי, בחרתי להפסיק לקרבן את עצמי, בחרתי להסתכל במראה ולראות את מה שיש ולא את מה שהייתי רוצה או את מה שנדמה לי שיש. הבחירה להיות שפחה של האדון שלי שינתה לי את תפיסת העולם, את התפיסה שלי לגבי עצמי.

הבחירה להיות שפחה הצילה את חיי והביאה אותי להיוולד מחדש.

עוד מהבלוג של להיוולד מחדש

לגלות את הנחת....

השיחות היומיות עם האדון היו ארוכות ומעניינות ומלאות באנרגיות, התחלתי להרגיש נינוחה יותר ויותר, לא רק איתו אלא גם בחיים האמיתיים. אחרי שנים ארוכות בהן התרגלתי להיות פקעת לחוצה וחולת שליטה פתאום היה לי מקום שקט, מקום בו...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

זוכרת לנשום...

לפעמים יש תחושה שהמציאות מציפה אותנו,  שואבת אותנו לתוכה בכוח, אל תוך המערבולת של היום יום. אצלי זה בא לידי ביטוי בכך שאני פתאום מרגישה שאני לא נושמת, שאני על אוטומט, שאני רק מחכה לסוף היום כדי שהילדה תלך לישון ויהיה לי...

תצוגה מקדימה

שוב פה...

תקופה ארוכה לא כתבתי, סוף הסמסטר הביא איתו עומס של מבחנים, והחיים בכלל, נוטים לשאוב אותנו לתוכם בעוז. לאחרונה, בעקבות הבלוג ועמוד הפייסבוק, אני מוצאת את עצמי עונה על המון שאלות של גברים. גברים סקרנים, גברים שנמצאים...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה