הבלוג של ויקטוריה שני

vickysu

ויקי סולקיס, כותבת פרוזה, מאמרים, טורים אישיים וסיפורים. למדתי בבית ספר לאמנות כתיבת פרוזה ותסריטאות, לאחר מכן עזבתי ללימודי עיצוב אבל המשכתי לכתוב באופן עצמאי. שואפת להוציא ספר לאור ולהצליח בתור סופרת.

עדכונים:

פוסטים: 23

החל מיולי 2016

Profile
אתם בוודאי קוראים את זה וחושבים לעצמכם, איך זה קשור אלי? אני אדם בריא ללא שום מגבלה ויש לי חיים טובים אבל כל מה שנכתב כאן הוא מסר ממני בשבילך.
“צרכים מיוחדים” זאת לא מחלה שיש לה חיסון או טיפול מונע, זו גזירת גורל שמרחפת באוויר ופוגעת ללא אבחנה היא יכולה לנחות על כל ראש שתבחר ואין שום דבר שתוכלו לעשות או לא לעשות כדי להינצל מהגזירה לכן אף פעם אל תגידו “לי זה לא יקרה”.

היום זו אני אבל מחר ייתכן שזה יהיה אתה ואולי זאת תהיה גם את וכל אחד מכם שיושב כאן וקורא את הפוסט עלול יום אחד למצוא את עצמו מתמודד עם חולי, נכות ושיגעון או להיות הורה לילד/ה עם מגבלה וצרכים מיוחדים.

אתם בוודאי אומרים לעצמכם,
אבל מחשבה יוצרת מציאות וזה הכול בראש, אם אפנה ליקום או אתפלל לאלוקים ואחשוב חיובי אז יהיה בסדר, אבל אם זה הכול בראש ואנחנו אלו שבוחרים לסבול מנכות גופנית או נפשית? למה שנבחר לעצמינו דבר כזה?! למה שאדם ירצה להמציא לעצמו חוסר תפקוד כאב וסבל?! ואם באמת היה אפשר לשנות מציאות בכוח המחשבה בלבד אז היינו מזמן עושים את זה ונפתרים בשמחה מכל המוגבלויות.
אנחנו לא יכולים לבחור לשנות את המציאות שנכפתה עלינו אבל אתם יכולים לשנות את היחס שלכם לאנשים בעלי מגבלה, במקום סטיגמות, התנשאות ושיפוטיות לבחור בסובלנות, הכלה וקבלת השונה.

כעת אסביר לכם בצורה פשוטה ונגישה עד כמה שניתן מי הם בעלי המגבלה למרות שאין באמת דרך פשוטה להסביר את כל המורכבות שבהתמודדות כזו בכל תחומי החיים אבל אני מקווה שתבינו לפחות על קצה על המזלג:
כשחושבים על בעלי מוגבלויות הנטייה היא לדמיין מיד נכים על כיסא גלגלים, עיוורים או חירשים, אנשים קשי יום שפופים ומוזנחים וחסרי אינטליגנציה בסיסית אבל התיאור הזה מאוד חוטא למציאות.
קיימים מגוון סוגים של אנשים בעלי מוגבלויות ואם תראו אותם הולכים ברחוב בדרך כלל הם ייראו כמו כל אדם רנדומאלי אחר ורוב הסיכויים שבכלל לא תנחש שהם מתמודדים עם חולי, נכות או שיגעון ולפעמים הם נראים מטופחים, יפים, מושכים חיצונית ויהיו אפילו יותר אטרקטיביים מהאדם הממוצע.
רוב המחלות הכרוניות לא באות לידי ביטוי במראה החיצוני כי בדרך כלל מדובר במחלות של האיברים הפנימיים ואין שום אפשרות לראות אלא רק בבדיקה על ידי רופא ובעזרת מכשירים רפואיים ומה שאתה רואה כלפי חוץ לא משקף את הסבל, הקושי והצער שעובר על אותו אדם מול עצמו, מול המשפחה ומול הרופאים.
ואם מדובר בנכות נפשית אז מכיוון שאי אפשר לראות את הנפש אז ברור שגם אי אפשר לראות מחלת נפש.

וכמובן שיש גם נכויות קשות שגלויות לעיני כולם, אז מה? גם סטיבן הוקינג גדול המדענים בימינו היה משותק בכל גופו, סטיבי וונדר אחד מגדולי המוסיקאים הוא עיוור, בטהובן היה כבד שמיעה, אלברט איינשטיין ואייזיק ניוטון היו על הספקטרום האוטיסטי, קורט קוביין סבל מהפרעה נפשית וגם מכאבים פיזיים כתוצאה ממחלת בטן קשה למרות שבמקרה שלו הדיכאון ניצח והוא התאבד המורשת שלו איתנו עד היום, משה רבינו היה כמובן כבד פה וכבד לשון (כלומר מגמגם) וגם שאול המלך סבל ממחלת הנפש מאניה דיפרסיה (לא מאמינים לי? עיינו בטקסט התנ”כי ותקראו את הפרשנות).

מגבלה קשה ככל שתהיה לא מעידה על האיכויות והעולם הפנימי שיש למישהו והוא יכול להיות חכם, מוכשר ואדם מקסים וגם לו יש מחשבות, רצונות, רגשות, חלומות תסביכים ושאיפות בדיוק כמוך,
קל וחומר אם מדובר באדם עם מגבלה קלה שהיה יכול לעבוד ולתרום לחברה אם רק היו נותנים לו הזדמנות שווה במקום לתייג אותו ולהיבהל מפניו.

עכשיו אתם אומרים לעצמכם,
מה הרפואה המתקדמת לא יכולה לעזור? מי שיש לו בעיה אז שילך ויטפל בעצמו.
למרות התקדמות הרפואה יש עדיין המון מחלות ותסמונות שטרם נמצא להן ריפוי ואפילו הרופאים לא תמיד יודעים מה ההסבר המדויק להופעה של מצב רפואי כזה או אחר, אצל המדע אין פתרונות קסם לכל דבר ואם לרפואה היה מענה קל ומידי לכל סוגי הבעיות אז לא היו חולים כרוניים.

המוגבלויות מתחלקות לשלושה סוגים עיקריים:

מגבלה גופנית- חוסר תפקוד גופני מלא או חלקי בעקבות מום מולד שיכול להיות מחלה תורשתית או “תקלה” שקרתה לעובר במהלך ההיריון או מצב נרכש כתוצאה מתאונה או מחלה כמובן שיש המון סוגים ודרגות של נכויות פיזיות וזו יכולה להיות מגבלה קשה שגורמת לפגיעה משמעותית באיכות החיים ואז הנכה זקוק להנגשה, התחשבות בקושי ועזרה פיזית.
יכולה להיות גם מגבלה קלה שכמעט ולא מפריעה לתפקוד גופני תקין אבל הנכה מתקשה למצוא עבודה ולהשתלב בחברה בעיקר כתוצאה מהסטיגמות וחוסר התחשבות של הסביבה כלפי מצבו.

נכות נפשית- מצב נרכש כתוצאה מגורמים גנטיים וסביבתיים,
אדם שעבר טראומה בילדות או בבגרות, חוויה מטלטלת שהנפש שלו לא הצליחה להכיל ולעבד, נגרם לו זעזוע עמוק וכאב רגשי קשה מנשוא בשילוב עם חוסר תמיכה מהסביבה ואז הנפש פיתחה מנגנוני הגנה ולכן הופיעה מחלת נפשית או הפרעה נפשית.
הטראומה לא בהכרח צריכה להיות חוויה קיצונית ולא שגרתית, ייתכן גם משהו שאדם מבוגר היה יכול להתמודד בקלות יחסית אבל בגיל צעיר זה נחווה בתור זעזוע לנפש כי הילד לא היה עדיין בשל רגשית להכיל את החוויה והמבוגרים סביבו לא הבינו את המצוקה ולא תמכו מספיק.
גם במקרה הזה קיימים הרבה מאוד סוגים נכויות נפשיות,
יכולה להיות מחלת נפש קשה שגורמת לאובדן בוחן המציאות והתנהגות אנטי חברתית ובמקרה כזה בהחלט קיים צורך לבודד את החולה מהחברה,
אבל במקרים רבים מדובר בהפרעות נפשיות בדרגה קלה עד בינונית והמתמודד היה יכול להתמודד היטב ולהשתלב בחברה ואפילו להביא תועלת בעזרת כישורים וגאוניות יוצאת דופן אבל האפשרויות נחסמות בפניו בגלל הסטיגמה החברתית.

מכיוון שקיים קשר בין הגוף לנפש במקרים רבים ההתמודדות היא בשני המישורים:
אבחנה של מחלה קשה או חשוכת מרפא עלולה להיחוות בתור טראומה נפשית ולהיות טריגר שיגרום להתפרצות של מחלת נפש וכמובן שגם לסבל נפשי יש מחיר בריאותי וזה עלול לגרום למחלות כך שאדם הסובל מאחת משתי הנכויות לעיתים קרובות נאלץ להיאבק גם עם הבעיה השנייה.

הספקטרום האוטיסטי- להבדיל מהסעיפים הקודמים, כאן מדובר במצב מולד כתוצאה משינויים כימיים במוח אדם המתמודד עם אוטיזם לא עבר טראומות שגרמו לו להיות כזה אלא קרו כל מיני דברים במהלך ההיריון של האימא וזה השפיע על העובר (לא אחפור בזה תשאלו את ד”ר גוגל) וזה הסעיף היחיד שאתם באמת יכולים להגיד “לי זה לא יקרה” כי כך נולדים אז מי שלא נולד כזה יכול להיות בטוח שהוא מחוסן.
האוטיזם יכול להיות בתפקוד נמוך או בתפקוד גבוה, במקרה הראשון הם זקוקים להשגחת הורה או אפוטרופוס למשך כל חייהם אבל במקרה השני הם יכולים להיות עצמאיים כמעט לחלוטין, יכולים לעבוד ולהתחתן
אצל אוטיסטים בתפקוד גבוה קיים קושי להבין רגשות, הבעות פנים וסיטואציות חברתיות וההפרעה מתאפיינת בגאוניות בתחום אחד, כל הדיבורים ותחומי העניין יתרכזו סביב הנושא הזה בלבד אבל האוטיסט מגלה יכולת אדירה וכישרון יוצא דופן בתחום החביב עליו ומסוגל להתעלות בידע שלו על כל אדם “רגיל” לכן אם ימצא עבודה הקשורה לנושא שמעניין אותו הוא יהיה נכס יקר ערך מבחינה מקצועית.

אבל את הטקסט הזה כתבתי לא רק בשביל להסביר לכם את המציאות האובייקטיבית של התמודדות עם מוגבלויות כי המגבלה היא לא רק מצב אובייקטיבי אלא במידה רבה מצב תרבותי ותוצר של מציאות חברתית,
לכל בן אדם יש בעיות רפואיות ונפשיות ברמה כזו או אחרת ולא קיים בעולם אדם בריא לחלוטין אז איך זה שאנשים מסוימים הם כביכול נורמאליים ובריאים ואחרים בעלי מגבלה?

כי זה לא תלוי רק באיזו בעיה בדיוק יש לך ועד כמה היא מפריעה לאיכות חיים? זה תלוי גם בעוצמת הסטיגמה ובכמות הדעות הקדומות כלפי אותה בעיה ועד כמה הבעיה מפריעה לחברה.

יש אנשים שסובלים פיזית ומרגישים יותר גרוע ממני ועדיין אני נחשבת לבעלת מגבלה בזמן שהם נחשבים לנורמאליים, למה?
מפני שהמחלה שלי אפופת סטיגמות ודעות קדומות ומעוררת רטיעה ופחד לעומת היעדר סטיגמה שלילית כלפי המחלה שלהם.

הרבה אנשים בריאים לכאורה מתמודדים עם סבל גופני ונפשי בגלל שיש להם בעיות “רגילות”
אבל הם יכולים לשוחח על המחלות שלהם כשהם מוקפים בתמיכה ואהבה ולא צריכים להתמודד בנוסף עם הפחד שכתוצאה ממצבם הסביבה תשפוט אותם, המשפחה לא תאהב אותם, החברים יינטשו אותם או שבני הזוג יזרקו אותם ולחיות בשנאה עצמית ובושה אינסופית אבל אני כן וזה בדיוק ההבדל המהותי.
לא מספיק האתגרים הקשים שאדם צריך להתמודד איתם כתוצאה מהמגבלה שיש לו הוא צריך גם להתמודד עם דעות קדומות, סטיגמות, בורות ושיפוטיות ולספוג מבטים מתנשאים ומרחמים.

אנשים עם מוגבלות צריכים להתמודד גם מול מקומות עבודה שמסרבים לקבל אותו בזה אחר זה עם תירוצים שונים וכתוצאה מכך לסבול מעוני, מבדידות ומדיכאון ומחוסר נגישות לשירותים רפואיים ולטיפול נפשי כי ידם אינה משגת וזה למרות שהם לא נופלים בכישוריהם מאנשים ללא מוגבלויות ואולי אף מתעלים עליהם.

אז תגידו לעצמכם, אבל יש מקומות עבודה שמעסיקים אנשים בעלי מוגבלויות.
אבל האם זה נראה לכם הגיוני?
אדם שהשקיע חודשים או שנים מחייו, נתן את כל הכסף, את כל הזמן והנשמה כדי לסיים תואר או לקבל תעודה מקצועית במקום לעשות קריירה במקצוע שלו הוא יצטרך להתדפק על הדלתות אצל מי שיועילו בטובם להעסיק בעלי מוגבלויות,
העובדה שיש לו מגבלה גופנית או נפשית לא הפריעה לאף אחד כשהוא הגיע לשלם כסף בשביל ללמוד אבל פתאום זה מפריע לכולם כשצריך לשלם לו משכורת.

מובן לי שיש כאלו שיושבים כאן וחושבים לעצמם, אבל יש ראש ממשלה ויש כל מיני שרים אז לכו תעשו הפגנה מול הכנסת.
אז אני לא נולדתי אתמול וכבר הספקתי להצביע בעצמי בהמון מערכות בחירות וראיתי הרבה ראשי ממשלות שהתחלפו אבל שום דבר לא השתנה ואם תישארו שאננים שום דבר גם לא ישתנה.
כי העניין הוא לא בראש ממשלה כזה או אחר אלא השינוי חייב להתחיל מלמטה מה שבאמת קובע זו דעת הקהל.
כן אני בהחלט חושבת שהמדינה אשמה, אבל המדינה לא מתחילה ונגמרת במי שעומד בראשה המדינה זו אני, אתם ואנחנו כל אחד שנמצא כאן הוא חלק מהמדינה.

אם כל אחד יפעל ליצירת מציאות טובה יותר בגבול היכולת שלו אז אפשר יהיה גם לבוא בדרישות לשינוי מהממשלה.

אז אם קראתם עד לכאן, אני מקווה ששכנעתי אתכם ותרצו לפעול כדי למען שינוי דעת הקהל
ואם אתם תוהים האם יש משהו שאתם יכולים לעשות? אז בהחלט כן.

אם אתם בעלי עסקים אז במקום להסתכל עלינו בתור “מסכנים” אתם יכולים להתעלות מעל הדעות הקדומות ולתת לנו הזדמנות שווה להשתלב בתעסוקה ואז לא נצטרך להיות מסכנים.

אם נתקלתם במקום ציבורי באדם שמתמודד עם קשיים ייחודיים,
במקום לצחוק עליו ולשפוט אותו תתחשבו בקשיים שלו ותנסו לעזור לו ותחנכו את הילדים שלכם שצריך לכבד כל אחד ואסור להתעלל בילדים עם מוגבלויות.

ואם יש לכם קרובי משפחה או חברים שמתמודדים עם מחלה או מגבלה,
אל תינטשו אותם, אל תכעסו עליהם, תהיו שם לצדם ולפעמים מספיק שרק תשבו איתם ותקשיבו לקשיים שלהם ואל תשאלו שאלות, אל תתנו עצות רק תחבקו אותם ותגידו שאתם אוהבים אותם ומקבלים בדיוק כמו שהם וזו יכולה להיות הנתינה הגדולה ביותר.

גם אם אין לכם זמן, רצון או יכולת לעזור למישהו רק תשתפו את הפוסט הזה על הקיר שלכם ותחליפו את תמונת הפרופיל בפייסבוק לתמונה שמופיעה בפוסט או תוסיפו לתמונה שלכם את מסגרת הפרופיל #שונה_ומיוחד,
כך תביעו סולידריות, תשפיעו על דעת הקהל ותרגישו אנשים טובים בעיני עצמכם, זה לא יעלה לכם כסף ולא ייקח הרבה זמן וזאת גם עזרה.

עוד מהבלוג של ויקטוריה שני

שלום לכולם שמי ויקי סולקיס ואני רוצה להיות סופרת

היי לכולם, אני ויקי או ויקטוריה מה שמתחשק לכם ושאיפת חיי היא להוציא ספר לאור ולהצליח בתור סופרת, בנוסף לכך אני כותבת גם סיפורים קצרים וטורים אישיים. בחרתי לעצמי את שם העט ויקטוריה שני, מכיוון ש"שני" הוא למעשה קיצור של...

תגובות

פורסם לפני 3 years

כשהאבחנה הרפואית הופכת לתעודת זהות- דברים שאסור להגיד אם חבר שלכם או קרוב משפחה מתמודד עם בעיה רפואית

זה מתחיל מביקור רגיל אצל הרופא במטרה לבצע בדיקה רפואית שגרתית אבל אז הרופא אומר שמשהו בבדיקה לא נראה תקין בינתיים הוא רושם למטופל תרופות ושולח אותו לעוד בדיקות. המטופל...

החתול שלי מתמודד בבחירות ולהלן מצע המפלגה כולל סרטון מצורף, שימו מיא בקלפי!

לצפייה בתשדיר הבחירות: https://www.youtube.com/watch?v=AkDYz6UQN5Y אנחנו התאחדות החתולים בהנהגת שמשון החתול, מפלגה חברתית המאמינה...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה