הבלוג של ויקטוריה שני

vickysu

ויקי סולקיס, כותבת פרוזה, מאמרים, טורים אישיים וסיפורים. למדתי בבית ספר לאמנות כתיבת פרוזה ותסריטאות, לאחר מכן עזבתי ללימודי עיצוב אבל המשכתי לכתוב באופן עצמאי. שואפת להוציא ספר לאור ולהצליח בתור סופרת.

עדכונים:

פוסטים: 23

החל מיולי 2016

Spiral
פרקים קודמים:
האמת מאחורי הרוחניות העכשווית – חלק א

האמת מאחורי הרוחניות העכשווית – חלק ב

האמת מאחורי הרוחניות העכשווית – חלק ג

האמת מאחורי הרוחניות העכשווית – חלק ד

אבל לא הצלחתי לשים קץ לחיי, החתך לא היה עמוק מספיק בשביל לפגוע בוורידים. אימא שלי רק חבשה את הפצע והעירה לי על חוסר זהירות, חוץ מזה לא הייתה שום תגובה.
לאחר המקרה הגעתי לעבודה ואז שמעון הודיע לי שקיבלתי תלונות רבות בעקבות אי הגעתי לעבודה ביום שישי. נאמר לרב שהעבודות שעשיתי גרועות והרב אמר שאם לא אשקיע בתיקונים רצוי שלא אמשיך לעבוד, לכן עלי לעבוד שעות רבות כל יום על מנת לשפר את העבודות.
לאחר שנאלצתי לעבוד באותו יום עד לשעה מאוחרת, יוסי ביקש להיפגש איתי וכששמע על כך ששוקלים לפטר אותי ואני מפחדת שלא אמצא עבודה, הוא אמר שאם מפטרים אותי זה כנראה טוב יותר בשביל ההפצה והמטרה הרוחנית.
הוא אמר שבטוח לא יקבלו אותי לשום עבודה אם אדבר כפי שאני מדברת ולגלג על הופעתי המוזנחת. נפגעתי והתחלתי לבכות אך הוא לעג לבכי שלי והמליץ לי בציניות לקפוץ מהגג. בשבילי זה היה הקש ששבר את גב הגמל.
בבוקר שלמחרת התקשרתי לאימא שלי וסיפרתי על כל מה שהתרחש בעבודה ובמפגש עם יוסי, אבל היא אמרה שאני אשמה שלא  הגעתי לעבודה כשהתבקשתי, לכן עלי לאכול מה שבישלתי וזו בעיה שלי.
החלטתי שאאבק בכל מחיר על מנת לא לאפשר לחתונה עם יוסי להתקיים ולא אכפת לי מה יהיו ההשלכות.
ציינתי בפני אימא שלי שאין לי שום כוונה להמשיך להיפגש אתו ולא משנה כמה ינסו להניע אותי מההחלטה.
אמרתי לרב שאימא שלי לוחצת מאד בעניין החתונה והדבר מקשה עלי, הוא הבטיח לדבר איתה. חשבתי שאם הם יפגשו וידברו ביניהם הדבר יעזור להקל על המצב, אבל במהלך הפגישה הוא אמר לה שיוסי רוצה להתחתן איתי ושאני אהיה מאושרת אתו, מה שהגביר את הציפייה שלה לחתונה.
לאחר זמן קצר יוסי הביא לי זר פרחים וביקש להתפייס, נודע לי שהוא גם שאל את שמעון על מצבי והביע את דאגתו אלי. לאחר בקשת הפיוס פגשתי אותו רק פעם אחת, ואז הבנתי שדבר לא השתנה ואין לי כל רצון להתפייס אתו. הודעתי לו שאין לי שום כוונה להמשיך את הקשר והחזרתי את מפתחות הדירה.
לאחר שנודע לרב על הפרידה יחסו אלי נעשה מיד קר ומנוכר. איש לא ניסה יותר להכריח אותי להגיע לאירועים ולעבוד שעות נוספות, במקביל נודע לי על החלטה להעסיק גרפיקאית אחרת.
בגלל שסיימתי את הקשר אימא שלי גערה בי כל כך שלא יכולתי לישון בלילה ולא נותר לי כוח אפילו לבכות, היא אמרה שאני מפונקת ולא אצליח להסתדר במערכת יחסים עם אף אחד ועכשיו גם אשאר בלי עבודה. כבר לא היה אכפת לי לאבד את העבודה ולהישאר ללא בן זוג. המין הגברי לא עורר בי שום דבר חוץ מגועל וכשהייתי מעדיפה למות מאשר להתחתן, איבוד מקום העבודה היה עניין של מה בכך. הדבר היחיד שהכאיב לי באותו זמן הוא חוסר התמיכה וההבנה מצידה.
הנשים בקבוצה החלו להגיד לי ללא הפסק על כך שאינני בדרך הנכונה ויחסן אלי נעשה עוד יותר צונן. וויתור על שידוך שהוצע על ידי הרב היה תקדים שאיש לא העז לבצע קודם. מבחינתם גבר שמדכא ומשפיל את האישה רק מראה לה את הדרך הנכונה, ואישה העוזבת את הגבר שמנסה לשלוט בה היא זונה.
הבנתי שאין שום טעם לדבר על מה שעובר עלי עם אמי, ואז החלטתי להיפגש עם שמעון ולשוחח אתו. שמעון ניצל את המצוקה שבה הייתי שרויה והטריד אותי מינית.
סיפרתי על המקרה לאימא שלי והיא אמרה שאני אשמה כי רציתי להיפגש אתו ואפשרתי לעניינים לצאת משליטה, ובנוסף לכך התפלאה שבחרתי לדבר אתו ולא איתה. ידעתי שאין תועלת בלספר על ההטרדה לרב כי הוא יאמין לתלמידו ולא לי, ואם מישהו יפגע מהעניין זה בטוח לא יהיה הוא אלא אני .
אימא שלי שוחחה על הנושא עם שמעון אבל הוא שכנע אותה שלא מדובר באירוע רציני.
אז הבנתי שאין יותר אף אחד שניתן לדבר אתו ולתת בו אמון, מצבי הנפשי התערער עד כדי כך שבמהלך יום העבודה בכיתי במשך שעות וכלל לא ביצעתי את העבודה. לאחר מספר ימים הודיעו לי מההנהלה שאינם מעוניינים בהמשך עבודתי.
לאחר שנודע לי שלא אעבוד יותר שמחתי שאוכל לחזור באין מפריע למשפחתי ואל חבריי ובעיקר שלא אצטרך להתחתן, אבל גיליתי שאין לאן לחזור.
כשהחברים ראו אותי הם נבהלו ממצבי הנפשי ואיבדו כל רצון להמשיך להיפגש.
מקומות העבודה המשיכו בסירובם לקבל אותי ואימא שלי גערה בי על כך שהרסתי לעצמי את האפשרות לעבוד וכעסה שאין לי בן זוג ואף הציעה לשוחח עם הרב כדי לאפשר לי להגיע שוב למרכז.
היה ברור שלא אנסה לפנות בבקשת עזרה אל הרב כי אף אסיר לשעבר לא ירצה לחזור אל הכלא גם אם הוא יודע שלא מחכים לו במקום אחר. למרות המחיר שנאלצתי לשלם שמחתי שקיבלתי את חיי בחזרה.
לא הלכתי לטיפול נפשי ממושך, כי למרות שרציתי בכך לא היה לי כסף וגם לא מי שיוכל לממן.
בלי עבודה, בלי חברים ובלי שום תמיכה מהבית, נאלצתי להשתקם לבד. הבנתי אחת ולתמיד שאין אף אחד בעולם לתת בו אמון ומסוכן לסמוך אפילו על האנשים הקרובים ביותר.
מאז הפסקת עבודתי במרכז הרוחני חיפשתי עבודה במשך זמן רב אבל לא מצאתי אותה ונאלצתי להתפרנס מקצבה.
בתקופת העבודה במרכז פגשתי כמה בחורות חביבות שאולי היו יכולות להיות חברותיי לו הכרנו בנסיבות  אחרות, אך לאחר העזיבה לא ניסיתי ליצור איתן קשר כי ידעתי שכנראה יסרבו לדבר איתי מכיוון שעזבתי ואפילו אם ירצו לשוחח הדבר ייאסר עליהן.
באחד הפעמים שחזרתי מעוד ראיון עבודה כושל במשרד שהיה במקרה קרוב למרכז הרוחני, פגשתי את אחת הנשים שאתה ועם בן זוגה הייתי בקשר טוב יחסית, ואף הסכמתי להגיע לחתונתם שהתקיימה לאחר שנודע לי על פיטוריי ואיש לא חייב אותי להגיע. בירכתי אותה לשלום אבל היא נרתעה ועברה מדרכה.
כשהגעתי לשבוע הספר העברי ועברתי בין דוכני הספרים הגעתי במקרה לדוכן שבו מכרו את ספריו של הרב לייגנר. כולם זיהו אותי אך איש לא החליף איתי מילה, גם רינה הייתה שם והביטה עלי במבט מלא צער.
המסקנה שלבסוף הגעתי אליה היא שלמרות שאנחנו נמצאים במאה ה-21 ,למרות ההתקדמות הטכנולוגית והדיבורים על סובלנות, קבלת השונה ושוויון בין גברים לנשים, בני האדם של ימינו אינם סובלניים ונאורים הרבה יותר ממה שהיו בתקופת האינקוויזיציה של ימי הביניים אם מאפשרים לארגונים כפי שתיארתי לשגשג ולצבור כוח באין מפריע.
הכרתי מבפנים רק ארגון אחד שהולך גדל ומתחזק, אבל ברור שיש עוד קבוצות רבות אחרות המעודדות התעללות ודיכוי בזמן שכולם שותקים מהצד. לדעתי כל עוד לא נעשה דבר על מנת למגר את התופעה אין טעם אפילו לדבר על קיומם של נאורות, חירות ושוויון בעולם המודרני.
למרות האיומים שאהיה אומללה לאחר שאעזוב את המרכז הרוחני, כיום נישאתי לאיש שאוהב ומעריך אותי ומעולם לא יעלה בדעתו להעליב ולהשפיל. התחלתי להשתלב בעבודה של העסק המשפחתי ויש לי חברות טובות.
אימא שלי הבינה את גודל הטעות שעשתה. לאחר שעזבתי את לימודי המיסטיקה היהודית עיניה נפקחו. היא קלטה שהמרכז הרוחני למיסטיקה יהודית הוא כת המבצעת בחבריה מעשים נוראים, בשל כך הפסיקה להקשיב לשיעוריו של הרב יצחק לייגנר וניתקה את הקשר עם שמעון.
לכן בנימה זו ברצוני להעביר מסר לכל מי שמרגיש לכוד בקבוצה המדכאת אותו, אבל טוענת שהוא מאושר ויסבול אם יעז לצאת: תברחו משם כל עוד לא נהיה מאוחר מדי ואל תפחדו לדרוש את חייכם בחזרה!

בגלל מחסור בתקציב ה”מרכז הישראלי לנפגעי כתות” בסכנת סגירה,
לתרומות לחצו כאן

עוד מהבלוג של ויקטוריה שני

שלום לכולם שמי ויקי סולקיס ואני רוצה להיות סופרת

היי לכולם, אני ויקי או ויקטוריה מה שמתחשק לכם ושאיפת חיי היא להוציא ספר לאור ולהצליח בתור סופרת, בנוסף לכך אני כותבת גם סיפורים קצרים וטורים אישיים. בחרתי לעצמי את שם העט ויקטוריה שני, מכיוון ש"שני" הוא למעשה קיצור של...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

קמפיין #שונה_ומיוחד - לקידום סובלנות לאנשים עם מוגבלויות וצרכים מיוחדים

אתם בוודאי קוראים את זה וחושבים לעצמכם, איך זה קשור אלי? אני אדם בריא ללא שום מגבלה ויש לי חיים טובים אבל כל מה שנכתב כאן הוא מסר ממני בשבילך. "צרכים מיוחדים" זאת לא מחלה שיש...

תגובות

פורסם לפני 8 months

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה