הבלוג של ויקטוריה שני

vickysu

ויקי סולקיס, כותבת פרוזה, מאמרים, טורים אישיים וסיפורים. למדתי בבית ספר לאמנות כתיבת פרוזה ותסריטאות, לאחר מכן עזבתי ללימודי עיצוב אבל המשכתי לכתוב באופן עצמאי. שואפת להוציא ספר לאור ולהצליח בתור סופרת.

עדכונים:

פוסטים: 23

החל מיולי 2016

Spiral
פרקים קודמים:
האמת מאחורי הרוחניות העכשווית – חלק א

האמת מאחורי הרוחניות העכשווית – חלק ב

האמת מאחורי הרוחניות העכשווית – חלק ג

הרב אמר שבכוונתו להכיר לי בחור ואני שעדיין לא ידעתי את טיבם של הבחורים הלומדים בקבוצה לא יכולתי לטעון שאינני אוהבת את טעמו של מאכל מסוים כל עוד מעולם לא טעמתי ממנו.
חשבתי שאם הרב אומר שההיכרות תהיה למטרת נישואים, מבחינה הגיונית הבחור הוא לבסוף זה שצריך להחליט אם להתחתן איתי. שיערתי לעצמי שאם לבחור יש כוונות רציניות אז הוא יציע לי נישואים רק לאחר היכרות מעמיקה זה עם זו שייתן לי את הזמן הדרוש עם מנת לשקול את העניין ואוכל לסרב במידה והאפשרות לא נראית לי. בסופו של דבר ייתכן גם שהבחור לא ירצה כלל להציע לי נישואים.
אז הסכמתי לקבל את הצעתו של הרב, אבל לא לפני שסיפרתי לו מדוע נפרדתי מהחבר הקודם והבהרתי שאינני מעוניינת בבן זוג שינסה לכפות עלי אורח חיים דתי.
בהמלצתו של הרב נפגשתי עם יוסי,
מי שתיווכה ביננו הייתה רינה האחראית על השידוכים של הבחורות בקבוצה ונתנה את מספרי הטלפון שלהן לבחורים באישור הרב. היא אמרה שיוסי מעוניין ליצור איתי קשר ושאלה את דעתי בנושא.
מדובר בבחור שכבר פגשתי פעמים אחדות עוד בתקופה שלמדתי בקורס למתחילים, היינו משוחחים מדי פעם אבל הוא לא היה מסוג הגברים שאליהם נמשכתי ולא ראיתי בו אופציה לזוגיות. למרות זאת חשבתי שאם הוא רוצה להכיר אותי ייתכן שעדיף בכל זאת לתת לו סיכוי, כי אולי מדובר בבחור טוב וכדאי להכירו.
יוסי התקשר אלי והזמין אותי לפגישה, יצאנו לבית קפה והוא היה נחמד במהלך הדייט הראשון אבל היו גם דברים שנראו חשודים בעיני.
הבנתי שהוא מאד מעוניין להכיר בחורה במטרה להתחתן. הוא סיפר שאינו שומר על קשר עם חבריו מלפני שהתחיל ללמוד בקבוצה, ומגדיר כחברים רק את חבריו הלומדים במרכז הרוחני. הוא חילק את האנשים שעוסקים במיסטיקה יהודית ואלו את אלו שלא  למי ש”בדרך” ומי ש”לא בדרך”.
לפני שהתחיל ללמוד בקבוצה אהב להאזין למוסיקה אלקטרונית אבל עכשיו הוא מקשיב רק למוסיקה הרוחנית שנוצרה במרכז ושחייו הקודמים היו ריקים מתוכן ורק העיסוק בלימודים ובמטרה הרוחנית נתנו לו טעם בחיים.
כאשר סיפרתי לו שאני עוסקת בכתיבת פרוזה הוא אמר שמקווה שהכתיבה שלי תתרום להפצת ה”רוחניות”.
זה היה הנושא היחיד עליו דיבר במשך הפגישה כולה וחששתי שהוא לא ידבר על שום דבר אחר גם בשאר הפגישות.
לאחר הדייט הוא שלח לי הודעה וציין שנהנה מאד להכיר אותי, אבל אני הייתי בהתלבטות רצינית אם כדאי להיכנס לקשר הזה. הרב הרי דאג להבהיר שההיכרות היא למטרת נישואים והיה לי קשה להאמין שבאמת ארצה להתחתן אתו.
אז שמעון שוב עשה יד אחת עם אימא שלי במטרה להפעיל עלי לחץ, שניהם החלו לספר לי על מעלותיו הרבות של הבחור, מיותר לציין שאימא שלי לא פגשה את יוסי מעולם אלא רק שמעה אודותיו מפי שמעון, חברו לקבוצה. נאמר לי שאני צריכה להיפגש אתו מכיוון שמצאתי חן בעיניו והוא מאד מעוניין להמשיך את הקשר. לבסוף הסכמתי לפגוש אותו שוב מתוך נקודת הנחה שאם כל כך מצאתי חן בעיניו אז לא יהיה מן הראוי לדחות אותו על הסף, הרי בסופו של דבר הוא התייחס אלי טוב בדייט.
יוסי עבד מחוץ למרכז אבל הקדיש שעות רבות להתנדבות בתרגום הטקסטים של הרב. הרצאותיו וספריו של הרב לייגנר מופצים בשפות רבות למדינות שונות בעולם.
הוא היה מגיע למרכז בשעות אחר הצהריים ועסק בהתנדבות עד השעה תשע בערב, לאחר מכן היה חוזר אל דירתו הסמוכה למרכז הרוחני לשינה קצרה לפני שהלך לשיעור בוקר ואחרי השיעור היה נוסע לעבודה.
לאחר הדייט הראשון יצאנו עוד כמה פעמים. במהלך אותן פגישות הוא היה אדיב וחברותי, לבסוף הסכמתי לישון אצלו ואז התחלתי לחוש על בשרי את יחסו האמתי.
באתי אל דירתו בערב לאחר שסיים את התנדבותו במרכז. שוחחנו מעט וקיימנו יחסים ואז הוא מיהר ללכת לישון והתעורר בשתיים בלילה לקול השעון המעורר. הוא התארגן ברעש והתקשר לחבריו על מנת להעיר אותם לבוא לשיעור וכל זה תוך התעלמות מהעובדה שמונע ממני שינה. אחרי השיעור חזר לפנות בוקר, העיר אותי שוב בשביל לקיים יחסים והתעצבן כשביקשתי לישון.
לאחר מכן מיהר אל עבודתו, ואני נאלצתי לבוא אל עבודתי מותשת לאחר לילה שלא ישנתי כראוי. כך הדברים היו בכל לילה שישנתי אצלו.
באותו יום כשהגעתי לעבודה התברר לי שכל המרכז יודע שיש ביננו קשר מיני ורציתי לקבור את עצמי מבושה. כל חברי הקבוצה  הפצירו בי ללא הפסק להתחתן ומהר, הסתבר שגם הוא כבר יודע שבכוונתו להתחתן איתי.
בהמשך הוא החל להעיר הערות משפילות, ללעוג לי ולבקר אותי על כל דבר שעשיתי, הוא דרש שאספר לו על כל פרט בחיי תוך כדי חקירות ארוכות ומביכות והצטרף ללחץ הכללי שעלי להפסיק ללבוש מכנסיים.
גם לאחר שבלית ברירה ובלב כבד התחלתי להגיע למרכז עם חצאית הוא לא היה מרוצה והעיר לי שהחצאית קצרה מדי והופעתי הכללית אינה צנועה. כשניסיתי להתגונן ולהחזיר על הערותיו המעליבות זכיתי למטח כבד עוד יותר של גערות והשפלות שהביאו עד לבכי.
הוא אמר שאישה שאינה מתלבשת צנוע מפריעה לגבר בעבודה הרוחנית, הוא הבהיר לי שלאחר החתונה רוצה שאלך עם כיסוי ראש וכמובן אקפיד על המצוות, והסיבה לדרישותיו היא כי בתור אשתו עלי להראות ולהתנהג באופן הראוי על מנת שהוא יעשה רושם טוב על חבריו לקבוצה.
סיפרתי לרב על יחסו אלי, אבל הרב אמר שלא אחשוב על הפסקת הקשר כי אין שום סיכוי לעתיד טוב יותר עם מישהו אחר אלא בן זוג אחר יהיה אפילו יותר גרוע, וגם הוסיף שלו הייתי אשתו הוא בעצמו היה דורש ממני להשתנות.
רינה התעניינה כיצד מתקדם הקשר וציינתי שאני לא מוכנה לספוג יחס כזה ואינני הרכוש של אף אחד, על כך היא השיבה שמכיוון שהיה לנו קשר אינטימי יש לו בעלות עלי ושכל הנשים הולכות בלבוש דתי כי כך דורשים הבעלים.
למרות שהייתי בספק אם יש בכלל טעם להמשיך את הקשר עם יוסי, מבחינת חברי הקבוצה הייתי כבר אשת איש והחלו לתכנן את החתונה הקרובה. אני חשבתי על החתונה הזו ומיררתי בבכי במשך ימים ולילות.
אימא שלי הייתה רואה אותי בוכה ללא הפסק אך הגיבה באדישות, היא אמרה שיוסי הוא הבחור המושלם עבורי ואם אעזוב אותו לא תהיה לי זוגיות טובה, ולא משנה כמה אעביר עליו ביקורת היא תתמוך בו.
הרב הבטיח שידבר עם יוסי ויסביר לו על מה שמפריע לי בקשר. לאחר השיחה עם הרב התאפשר לי לדבר עם יוסי בעצמי. הוא הבטיח שישנה את התנהגותו וישתדל שאהיה מרוצה, אבל עם הזמן הבנתי שהבטחתו לא שינתה הרבה.
למעשה אני יודעת שלא הייתה לו מטרה מכוונת לפגוע בי, אלא הוא התנהג כפי שהתנהג בגלל שחשב שנמצא בדרגה רוחנית גבוהה ולא היה מסוגל להיות מודע לטעויות שעשה. הוא היה כל כך מרוכז ב”רוחניות” עד שאיבד כל קשר עם המציאות ואת המסוגלות לחוש אמפתיה לכאב שגורם לזולת. הוא האמין שבזכות הביקורת שמעביר עלי יעזור לי להתפתח רוחנית ולהגיע לתיקון.
החגים היו עבורי הימים הקשים והמתסכלים ביותר, ביום טוב לא הייתה עבודה במרכז ובחול המועד עבדו רק חלק מהזמן. כל פעם קיוויתי שאצליח להתחמק מהגעה לסעודות ולנוח כמה ימים מהעייפות המצטברת בחיק המשפחה או אפגש עם החברים שהכרתי טרם הצטרפותי לקבוצה, אך תקווה זו תמיד הופרכה. כאשר נשאלתי את השאלה “את רוצה להגיע לאירוע שיהיה בחג?” למעשה נאמר לי “את רוצה להגיע לאירוע שיהיה בחג!!!” היה ברור לי שאם אענה על השאלה בסירוב התוצאה תהיה קשה. יוסי היה דורש ומבהיר שאני חייבת להיות נוכחת בכל ההרצאות והסעודות לאורך החג מכיוון שאני הבת זוג שלו.
שמעון הפעיל עלי לחץ להגיע ואימא שלי שימשה כתגבורת, נאמר לי שעלי להימצא באירועי החג מכיוון שאני חלק משמעותי מהקבוצה והם צריכים להיות כמו משפחה בשבילי. ידעתי שהשורה התחתונה היא שאם לא אגיע לאירועים לא יראו בי יותר חלק מהקבוצה, ואז אשאר ללא תעסוקה וללא אפשרויות למצוא עבודה במקום אחר.
יוסי המשיך ללעוג לי ולחקור אודות חיי תוך שימוש בגערות והעלבות במשך כל הזמן כשהייתי בחברתו והעביר ביקורת על כל פרט בהתנהגות ובמראה שלי. הוא דרש בתוקף שאראה לו את הפרוזה שאני כותבת וידעתי שהוא עושה זאת לא מתוך הבעת עניין ביצירות שלי, אלא כדי להלשין על כך לרב ולחבריו לקבוצה ובמטרה לדרוש ממני להפסיק את הכתיבה לאלתר ולכתוב רק על הפצת לימודי הרוחניות.
גם יחסי המין היו רק לסיפוק הצורך שלו, הוא ניגש לעניינים במהירות ללא כל מחווה רגשית ומשחק מקדים ואז היה גומר והולך לישון מיד כדי לקום לשיעור בוקר או ממהר למפגש של חברי הקבוצה ולהתנדבות במרכז. אם מסיבה כלשהי ביקשתי להיפגש ללא קיום יחסי מין היה מוותר על הפגישה ומעדיף לפגוש את חבריו. לאחר המפגשים אתו בכיתי ללא הפסק במשך שעות.
כשסיפרתי  לאימא שלי בדמעות הערותיו המשפילות היא הייתה אומרת שהוא צוחק איתי בגלל שאוהב אותי והמשיכה להטיף לי על היותו גבר נפלא ושנועדנו זה לזו.
וכשבכיתי זמן רב לשמעון על החקירות שיוסי העביר אותי, שמעון השיב שהוא רוצה לדעת פרטים על חיי בגלל שאני חשובה לו, וגם ציין שיוסי הוא בחור עם מעלות רבות ועלי להתגאות בו.
לבסוף ציינתי בפני שמעון את העובדה שאני חושבת ברצינות לעזוב את הקבוצה אז הוא אמר שאם אעזוב אהיה אומללה ואסבול והוא בטוח שלבסוף ארצה לחזור. הוא גם ציין שבעתיד הקרוב כל המדינה תעסוק בלימודי הרוחניות ואחר כך ההפצה תגיע אל כל העולם.
כשאימא שלי שמעה על המחשבה לעזוב היא אמרה שאם אעזוב אשאר לבד כי אין לי חברים בשום מקום חוץ מהמרכז הרוחני, שלא אמצא עבודה ולא אהיה מאושרת בזוגיות עם גבר מחוץ לקבוצה.
גם רינה המשיכה בהטפותיה על כך שעלי להינשא ליוסי מכיוון שבטוח נתרגל זה לזו ונלמד להסתדר עם הזמן ואף אחד לא אמור לחיות חיי משפחה בשביל הכיף אלא נישואים הם דבר הכרחי בשביל ההתפתחות הרוחנית. היא ציינה שיש לי מזל שהגעתי אל המרכז הרוחני ושלא מחכה לי שום דבר טוב במקום אחר.
לא הרגשתי שום אהבה כלפיו, אבל הרב תמיד אמר בהרצאותיו שאהבה בהקשר הרומנטי היא רצון אגואיסטי, מכיוון שאדם אוהב אדם אחר בזכות הדברים שמקבל ממנו בשביל עצמו וזה מפריע להתקדמות הרוחנית ולחיבור עם הבורא.
באותו הזמן התחלתי להגיע למסקנה שאם כך אמורה להראות הזוגיות עם הגבר המושלם עבורי, כנראה שמוטב לי לחיות את חיי ללא זוגיות כלל.
שוב אמרתי לרב שהקשר עם יוסי מקשה עלי, אבל כשניסיתי להסביר את הסיבות הוא אמר שהדברים יסתדרו עם הזמן ושאל האם הוא מספק אותי מבחינה מינית. לא רציתי להיקלע לשיחה מביכה אודות יחסי המין אז אמרתי שהכול בסדר, בכך השיחה הסתיימה.
נעשיתי מעורערת נפשית, עליתי במשקל באופן משמעותי, התקשיתי לישון וסבלתי מסיוטי לילה, בכיתי אפילו תוך כדי עבודה ולא הייתי מסוגלת להתרכז ולעבוד כראוי, דבר שהכעיס את הממונים עלי והקשיח את יחסם אלי. בעיית הדיבור הורעה אף יותר מקודם.
באחד הפעמים כשהרב ניגש אלי במהלך העבודה אמרתי לו שאני מתגעגעת לחברי שאיתם נהגתי להיפגש לפני הצטרפותי לקבוצה, הוא אמר שאני לא צריכה לפגוש חברים כי אני נכנסת לחברה חדשה ובקרוב אנשא ואוליד ילדים והוא מבטיח להיות בשבילי כמו אבא. לעיתים קרובות נהג לאומר שעלי לחשוב פחות.
החתונות במרכז הרוחני היו נערכות לעיתים קרובות ולאחר פרק זמן קצר מאד של היכרות בין התלמיד והתלמידה, בכל פעם כאשר התבקשתי להגיע לשם הייתי רק בוהה בעצב על השמלה הלבנה של הכלה שנראתה בעיני כתכריכים בהם היא הובלה לקבורה בחיים.
באחד הפעמים כשהתבקשתי להגיע לעבודה ביום שישי לאחר שבוע עבודה מתיש שבמהלכו עבדתי מהבוקר עד מאוחר בערב, יש להזכיר שעבודה ביום שישי לא הייתה כלולה במשכורת, לא הייתי מסוגלת להמשיך לעמוד בנטל העבודה וההשפלות שספגתי במהלכה והעזתי לסרב ולא לבוא.
אז האחראיות עלי התלוננו מיד לרב שהתבקשתי להגיע לעבודה ולא הגעתי. שמעון כרגיל לא הודיע לי על כך ישירות אלא התקשר לאמי.
באותו יום אימא שלי גערה בי על כך שהתקבלתי לעבודה עם יחס טוב ואינני עושה את המתבקש ממני, וכעת אני מסתכנת להישאר ללא כל עבודה. מאוחר יותר באותו ערב שוב התחילה לדבר על המזל הגדול שנפל בחלקי שאתחתן בקרוב עם יוסי.
החלטתי שאם איננה מבינה הסברים במילים אעבור להסבר במעשים חטפתי סכין גילוח והכיתי על פרק היד סמוך לוורידים. לא היה אכפת לי אם הדבר יגרום למותי, חשבתי שמוטב לי למות מאשר לבחור בין להיות נשואה ליוסי ולהמשיך להתמודד עם ההשפלות היומיומיות או להיות כל החיים נטל על החברה וללא פרנסה בעקבות המוגבלות שממנה סבלתי.
להמשך:
האמת מאחורי הרוחניות העכשווית - פרק אחרון

בגלל מחסור בתקציב ה”מרכז הישראלי לנפגעי כתות” בסכנת סגירה,
לתרומות לחצו כאן

עוד מהבלוג של ויקטוריה שני

שלום לכולם שמי ויקי סולקיס ואני רוצה להיות סופרת

היי לכולם, אני ויקי או ויקטוריה מה שמתחשק לכם ושאיפת חיי היא להוציא ספר לאור ולהצליח בתור סופרת, בנוסף לכך אני כותבת גם סיפורים קצרים וטורים אישיים. בחרתי לעצמי את שם העט ויקטוריה שני, מכיוון ש"שני" הוא למעשה קיצור של...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

קמפיין #שונה_ומיוחד - לקידום סובלנות לאנשים עם מוגבלויות וצרכים מיוחדים

אתם בוודאי קוראים את זה וחושבים לעצמכם, איך זה קשור אלי? אני אדם בריא ללא שום מגבלה ויש לי חיים טובים אבל כל מה שנכתב כאן הוא מסר ממני בשבילך. "צרכים מיוחדים" זאת לא מחלה שיש...

תגובות

פורסם לפני 6 months

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה