הבלוג של ויקטוריה שני

vickysu

ויקי סולקיס, כותבת פרוזה, מאמרים, טורים אישיים וסיפורים. למדתי בבית ספר לאמנות כתיבת פרוזה ותסריטאות, לאחר מכן עזבתי ללימודי עיצוב אבל המשכתי לכתוב באופן עצמאי. שואפת להוציא ספר לאור ולהצליח בתור סופרת.

עדכונים:

פוסטים: 23

החל מיולי 2016


55868620990100408346no

את צמד המילים “האשמת הקורבן” מקובל לייחס לנשים נפגעות אונס ותקיפה מינית, אבל בפועל מדובר בתופעה חברתית מצערת ומושתקת שנוגעת בכל תחומי החיים ומתבטאת בצורתה הקיצונית ביותר על ידי כך שהיא מופנית כלפי נשים שנאנסו.
כשאנחנו שומעים על אונס לרוב התגובה שלנו תהיה “היא הביאה את זה על עצמה, בגלל מה שהיא לבשה או בגלל שהלכה בלילה לבד” אבל נאנסות הן בהחלט לא היחידות שנאלצות לחוות על בשרן את האשמת הקורבן.
בדומה לקורבנות אונס ואלימות גם חולים כרוניים, נשים בטיפולי פוריות, נפגעי תאונות ועוד מגיבים לעיתים קרובות  בהתבודדות, הסתגרות והתרחקות מבני משפחה וחברים.
מקובל לחשוב שהנסיגה החברתית היא תוצאה של גורמים פסיכולוגיים פנימיים כמו דיכאון, בושה, כעס, קנאה וקושי לשתף במה שעובר עליהם אבל למעשה למטבע יש שני צדדים במקרים רבים אדם השרוי במצוקה רוצה לשתף ברגשותיו ולקבל הבנה ותמיכה אבל במקום להביע אמפתיה תגובת הסובבים תהיה האשמת הקורבן.
למסקנה הזו הגעתי בעקבות טיפולי הפוריות שעברתי בעצמי- בסיפור שלי אין את הסוף הטוב שרובכם מצפים לקרוא, לא נולד לי ילד.
לאחר מספר ניסיונות כושלים נכנסתי לדיכאון עמוק והמצב שנוצר הביא למשבר ביחסים עם בעלי והוא אמר לי את המשפט שלא אשכח לעולם: “אני מרגיש שעבר ביננו חתול שחור, ובזמן שאנחנו מנסים לעשות תינוק נאבד אחד את השנייה.”
בנוסף לכך במהלך טיפולי הפוריות שלי פרץ מבצע “צוק איתן” והעיר שבה שאני מתגוררת ספגה את מרבית ההפגזות ואני בן אדם חרדתי מאוד. את בדיקת ההיריון האחרונה שכמובן יצאה שלילית נאלצתי לעשות תוך כדי אזעקות, כתוצאה מכך הגעתי להתמוטטות נפשית והזדקקתי לסיוע פסיכיאטרי בשל כך נושא הילד ירד מהפרק לפחות לשנים הקרובות.
כיום אני חברה בקבוצה האל הורית בפייסבוק ורוב האנשים חושבים שהאל הוריות הן נשים אגואיסטיות ששונאות ילדים, אבל במציאות יש בקבוצה עוד נשים כמוני שבעקבות נסיבות חיים מצערות הגיעו להחלטה לוותר על הקמת משפחה וזה המקום היחיד שבו אנחנו תומכות אחת בשנייה ולא שופטות ומדברות על האשמת הקורבן על ידי החברה מחוץ לקבוצה, זה דומה לצורך של נפגעות אלימות מינית בקבוצות תמיכה סגורות איפה שלא ישפטו אותן ולא יאשימו את הקורבן.
אז לפני שאדבר על האשמת הקורבן בתור נושא חברתי אביא כדוגמא להמחשה את המשפטים שנאמרים לנשים “מאותגרות פוריות” עם הקבלה למה שנאמר לנפגעות אלימות מינית:
* את לא מצליחה כי את בלחץ, את צריכה להירגע ולהפסיק לחשוב על זה ואז תיכנסי להריון = את נאנסת כי לבשת חצאית מיני, את צריכה להתלבש צנוע ולהפסיק להתנהג כמו שרמוטה ואז לא יאנסו אותך
* מה את אוכלת? את עושה פעילות גופנית? את קוראת תהילים? = מה לבשת? עם מי היית? למה לא צעקת?
* יכול להיות שבתת המודע שלך את לא רוצה ילד/ לא מוכנה להיות אימא? = אולי בתת המודע את רצית להיאנס?
כמובן שיש עוד הרבה משפטים מעצבנים אבל כתבתי על זה פוסט נפרד, בינתיים אני מקווה שעל ידי הדוגמאות שנתתי תבינו מה אתם גורמים להרגיש לחברה או קרובת משפחה העוברת טיפולי פוריות ולמה היא פתאום בחרה להתרחק מכם.
כעת נדבר על האשמת הקורבן וכיצד היא משפיעה על הדינאמיקה בין אנשים בכל תחומי החיים,
כאשר קוראים כתבה על אדם שאושפז עם מחלה קשה רבים יגידו “מגיע לו לחלות בגלל שהוא שמן” וכאשר שומעים על תרגיל עוקץ מתוחכם הם יגידו ”הנעקץ הוא מטומטם וחסר אחריות”
אני לא באה להגיד שהקורבן אף פעם לא אשם ולא נושא באחריות למצבו, הטענה שהתנהגות לא אחראית היא מתכון לאסון אינה שקרית לחלוטין.
אבל כשאומרים שמישהו נעשה חולה בגלל שמעשן ואוכל לא בריא או שכספו נגנב בגלל שהשאיר את הארנק במקום גלוי או שהבחורה נאנסה כי עלתה על טרמפ אז ידוע שהשמנה ועישון מעלים את הסיכון למחלות אבל זה לא אומר שאנשים רזים ולא מעשנים אף פעם לא יכולים לחלות, השארת הארנק במקום גלוי ללא ספק מעלה את הסיכון לגניבה אבל אין זה אומר שגנבים לא גונבים ממי שמקפיד לשמור על כספו ונכון שעלייה על טרמפ מעלה את הסיכון להיפגע אבל אין פירוש העניין שרק בחורות שנוסעות על טרמפים נאנסות.
למה הדבר דומה?
אדם שנוסע על הכביש במהירות מופרזת ותוך התעלמות מהתמרורים הסיכוי שלו להיפגע בתאונת דרכים עולה משמעותית אבל גם מי שנוסע בזהירות ומקפיד על כל חוקי התנועה זו אינה ערובה לכך שאף פעם לא יהיה מעורב בתאונת דרכים כי ייתכנו אירועים בלתי צפויים כמו נהג שיכור שהתנגש בו, ילד שהתפרץ לכביש ועוד לכן גם אם משתדלים לתכנן הכול בשיקול דעת לא תמיד מצליחים לחזות מראש את האפשרות שמשהו ישתבש ולמנוע את כל הצרות.
אפילו אם נראה לכם שהקורבן באמת נושא באחריות על התוצאה של מעשיו מיותר לחלוטין להטיח בו את מה שעשה כי הוא כבר נענש על ידי האסון שנחת עליו וגם כך מוצף בצער וברגשות אשמה כאשר מטיפים לו מוסר על הפגמים בהתנהגותו זה גורם לטראומה נוספת, חוץ מזה לא הייתם שם ברגע האמת ולכן אינכם יכולים לדעת בוודאות מה התרחש כך שאין לכם זכות לשפוט.
האשמת הקורבן משמשת גם כמנגנון הגנה פסיכולוגי שמונחה על פי העיקרון ,לי זה לא יקרה,
כשאנחנו אומרים לאחרים, “את נאנסת בגלל מה שלבשת ובגלל שדרשת את זה” “את לא מצליחה להיכנס להריון, כי את לחוצה וחושבת מחשבות שליליות” “אתה נעקצת כי חתמת על החוזה בלי לקרוא את כל הסעיפים” או “נעשית חולה בגלל שאתה שמן, מעשן או מקיים יחסי מין לא מוגנים”
אנחנו בעצם אומרים לעצמינו, אם אתלבש בלבוש הולם ולא אפלרטט עם גברים, אהיה רגועה ואחשוב מחשבות טובות, לא אחתום על חוזים בלי לקרוא בעיון, אשמור על המשקל, לא אעשן ואקיים יחסי מין מוגנים ו/או רק עם בן זוג קבוע אז לא יאנסו אותי, אני לא אהיה עקרה, לא יגנבו לי את הכסף ולא אחלה במחלה קשה.
מכיוון שמדובר במצבים מפחידים המפגישים את האדם עם חוסר אונים קיצוני אז הרבה יותר קל להאמין שאפשר למנוע אותם על ידי התנהגות טובה ואחרים מביאים את זה על עצמם כתוצאה מאישיותם הפגומה בהתאם לעיקרון השכר והעונש.
אל תבנו לעצמכם אשליה של שליטה על חייכם בעזרת ההתנשאות על אלו שסובלים ומשוועים להקשבה והבנה, פשוט תפנימו שיום אחד זה עלול לקרות גם לכם בלי קשר למה שתעשו או לא תעשו ולכן תנסו להיות לפחות קצת יותר רגישים ולא להאשים את הקורבן.

עוד מהבלוג של ויקטוריה שני

שלום לכולם שמי ויקי סולקיס ואני רוצה להיות סופרת

היי לכולם, אני ויקי או ויקטוריה מה שמתחשק לכם ושאיפת חיי היא להוציא ספר לאור ולהצליח בתור סופרת, בנוסף לכך אני כותבת גם סיפורים קצרים וטורים אישיים. בחרתי לעצמי את שם העט ויקטוריה שני, מכיוון ש"שני" הוא למעשה קיצור של...

תגובות

פורסם לפני 3 years
תצוגה מקדימה

קמפיין #שונה_ומיוחד - לקידום סובלנות לאנשים עם מוגבלויות וצרכים מיוחדים

אתם בוודאי קוראים את זה וחושבים לעצמכם, איך זה קשור אלי? אני אדם בריא ללא שום מגבלה ויש לי חיים טובים אבל כל מה שנכתב כאן הוא מסר ממני בשבילך. "צרכים מיוחדים" זאת לא מחלה שיש...

תגובות

פורסם לפני 5 months

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה