הבלוג של ויקטוריה שני

vickysu

ויקי סולקיס, כותבת פרוזה, מאמרים, טורים אישיים וסיפורים. למדתי בבית ספר לאמנות כתיבת פרוזה ותסריטאות, לאחר מכן עזבתי ללימודי עיצוב אבל המשכתי לכתוב באופן עצמאי. שואפת להוציא ספר לאור ולהצליח בתור סופרת.

עדכונים:

פוסטים: 23

החל מיולי 2016

Spiral
לפרק ראשון:
האמת מאחורי הרוחניות העכשווית- חלק א

כשהגעתי לראשונה אל המכללה המקום נראה בעיני ידידותי מאד, המרצים היו תלמידיו של הרב לייגנר גברים בלבד שחבשו כיפות, אך העבירו את השיעורים באווירה סובלנית ופלורליסטית. היו גם צוות של בחורות מתנדבות חלקן לבושות בחצאית ארוכה וחלקן לבשו מכנסיים, הן היו אחראיות על קבלת הקהל והכינו כיבוד לבאי המקום.
הבנות השקיעו בעוגות שאפו בעצמן, ואף הגישו לשולחן ירקות טריים חתוכים יפה לצד קפה ומבחר סוגי תה המקום היה מסודר ומעוצב באלגנטיות וכל אנשי הצוות היו אדיבים מאד.
התחושה הכללית שנוצרה היא שלכאן מוכנים לקבל כל אדם ללא שום דעות קדומות ואפליה.
לכל באי המקום נאמר שהלימודים אינם בשביל חזרה בתשובה אלא המטרה היא ללמד אותנו על המשמעות הרוחנית בחייו של האדם ואין הדבר מחייב לקיים מצוות.
נרשמתי לקורס לימודי רוחניות למתחילים. הקורס ניתן במחיר זול ונגיש, למדתי בכיתה מעורבת עם בנים ובנות חילונים, המרצים העניקו יחס ידידותי לכל הסטודנטים וכשרציתי לשאול שאלות במהלך ההרצאה מעולם לא השתיקו אותי ולא העירו לי באופן פוגעני על הפגם בדיבור אלא הקשיבו והתאמצו להבין.
הייתי מגיעה פעם בשבוע להרצאות במסגרת הקורס שאליו נרשמתי, ולפעמים גם ולהרצאותיו של הרב יצחק לייגנר שהתקיימו במקום או להרצאות של מרצים אחרים שעסקו בנושאים שונים והקשר שלהם לעולם הרוחני באותו הזמן חשבתי שלימודי המיסטיקה היהודית עושים אותי מאושרת יותר.
במהלך הלימודים התחלתי את התנדבותי בתור גרפיקאית, מכיוון שלא הייתה הסכמה על כך שאתנדב במרכז הרוחני הוקצה לי מחשב במכללה והורשתי להגיע בשעות שהמקום פתוח, העבודות שהכנתי מצאו חן בעיני הרב.
המשכתי להיפגש עם שמעון בביתו, הוא לימד אותי על העבודה במקצוע העיצוב הגרפי ושוחחנו על לימודי המיסטיקה היהודית, האמנתי ששמעון הוא איש טוב ובעל נכונות לעזור.
במקביל להתנדבות שלחתי קורות חיים והלכתי לראיונות עבודה, מעסיקים פוטנציאליים היו מזמנים אותי לראיון אך כשגילו את קיומו של ליקוי הדיבור סירבו לקבל אותי אפילו ללא מבחן. לעיתים יצרו איתי קשר טלפוני ואז הדבר הרתיע אותם עד כדי כך שלא הוזמנתי לראיון. חלק מהמראיינים אף שאלו שאלות משפילות כמו למשל “האם יש לך בעיה בקריאה וכתיבה?” הלחץ בראיונות גרם להחרפת בעיית הדיבור במהלך השיחה עם המראיין.
בילדותי ובנעורי טופלתי פעמים רבות אצל קלינאי תקשורת במקומות שונים, אך כל הטיפולים הניבו רק תוצאה חלקית, בשל כך אימא שלי החליטה לפנות אל הרב לייגנר. הרב עורך קבלת קהל ללא תשלום וכל אדם רשאי להגיע לייעוץ ובקשת עזרה.
במהלך הפגישה היא סיפרה לו על אי היכולת שלי להתקבל לעבודה בעקבות ליקוי הדיבור והטיפולים הרבים שלא הועילו לפתרון הבעיה. הרב נתן לי סוכריות המשמשות לקישוט עוגות ואמר שאלו יעזרו לי לתקן את הדיבור, כמובן שלא הבנתי כיצד סוכריות פשוטות יכולות לסייע לי אבל הסכמתי לקבל אותן בידיעה שהן גם לא יגרמו לשום נזק.
לבסוף הרב הבטיח שיקבל אותי לעבודה במשכורת כגרפיקאית במרכז הרוחני וגם שיעזור לי להכיר בחור.
חשוב לציין שבאותה תקופה היה לי חבר אך נפרדתי ממנו מכיוון שהוא הצטרף לקהילה דתית והחליט לחזור בתשובה. הבחור רצה שאנשא לו בתנאי ששנינו נחזור בתשובה, זאת אומרת שלאחר החתונה אלך בלבוש דתי הכולל חצאית וכיסוי ראש, אשמור שבת ואקפיד על הלכות נידה. הצעתו הביאה לסיום מערכת היחסים.
המרכז הרוחני ממוקם באזור תעשייה, במבנה עקור עם קירות מתקלפים ודלת ברזל כבדה, הכניסה אליו אפשרית רק על ידי מפתח אישי או בקשת רשות באינטרקום. אווירת המקום שונה בתכלית ממה שראיתי במכללה למיסטיקה יהודית.
למרות שבכל אחת מהרצאותיו הרב דיבר על מטרתה של העבודה הרוחנית לשחרר את האדם מהאגואיזם, הרגשתי שחברי הקבוצה עסוקים בעיקר בטיפוח האגואיזם.
הם מרבים לדבר על אהבה ואלטרואיזם לחזור שוב ושוב על הפסוק “ואהבת לרעך כמוך” אך כלל לא ברור לי את מי הם מתכוונים לאהוב כשהם מתנתקים מכל האנשים שאינם לומדים בקבוצה, ממשפחתם ואפילו אינם מהססים לבצע מעשים קשים בחבריהם מהקבוצה.
למרות שהרב אמר שכל אדם רשאי לעסוק ברוחניות ללא קשר למין, ללאום ולהיותו דתי או חילוני לא לקח לי זמן רב להבין שקיימת במקום היררכיה ברורה בין גברים ונשים, תלמידים יהודים ואלו שאינם יהודים. הלכתי ללימודים הרוחניים מתוך הזדהות עם אידאולוגיה פמיניסטית הדוגלת במגמה שגם לאישה מותר לדעת ולהתפתח, אבל הגעתי למקום שמרני ונוקשה שהשוביניזם אורב בו בכל פינה.
רוב האנשים שעבדו במקום היו מתנדבים, חלקם עבדו במשכורת. כל הגברים למדו אצל הרב לייגנר בשיעור בוקר שהתקיים כל לילה בשעות הקטנות שלפנות בוקר ונשים לא הורשו להשתתף בשיעורים אלו.
רובם התגוררו קרוב למרכז. הנשים היו ברובן נשואות לתלמידים מקבוצת הגברים חלק מהן היו צעירות רווקות שלמדו בקבוצת הנשים אליה גם אני התבקשתי להצטרף לאחר סיום הקורס למתחילים.
קבוצת הנשים נועדה לרווקות בלבד. בחורה שנישאה לאחד מתלמידיו של הרב נדרשה להפסיק להגיע לשיעורים כי התפתחותה הרוחנית צריכה להיות על ידי הבעל, בעצם המטרה הייתה להביא ללימודים בחורות רווקות אך ורק בשביל לשדך אותן לגברים.
בנוסף לכך גיליתי שקיים פער בין הדברים שנאמרו על ידי הרב בהרצאות הפתוחות לקהל הרחב לבין מה שנאמר בהרצאות הסגורות לחברים בקבוצה.
הרב אמר שתפקידה של האישה הוא לשמש כעקרת בית כדי שהגבר יוכל להתפתח, ונשים המשקיעות בקריירה לעולם לא יצליחו לחיות חיי משפחה מאושרים ויישארו תמיד אומללות. שלעולם לא יוכל להיות שוויון בין המינים כי הרוחניות של האישה אינה שוות ערך לרוחניות של הגבר ושהבעל צריך לשלוט באשתו.
אלו רק חלק מהדברים ששמעתי בהרצאות או מפי התלמידים הגברים. רוב הדברים סגורים בפני הקהל כולל הנשים במרכז הרוחני ופתוחים אך ורק לקבוצת הגברים.
הנשים היו בתחתית ההיררכיה של הקבוצה והתייחסו אליהן כמו אל יצורים נחותים שכל תפקידן הוא למלא את צרכיו הגשמיים של הגבר. אבל אף אחת לא התקוממה אלא הן האמינו שנשואות לגבר המבצע משימה  רוחנית נעלה וזו זכות לחיות לצדו ולסייע לו.
להמשך:
האמת מאחורי הרוחניות העכשווית- חלק ג

בגלל מחסור בתקציב ה”מרכז הישראלי לנפגעי כתות” בסכנת סגירה,
לתרומות לחצו כאן

עוד מהבלוג של ויקטוריה שני

שלום לכולם שמי ויקי סולקיס ואני רוצה להיות סופרת

היי לכולם, אני ויקי או ויקטוריה מה שמתחשק לכם ושאיפת חיי היא להוציא ספר לאור ולהצליח בתור סופרת, בנוסף לכך אני כותבת גם סיפורים קצרים וטורים אישיים. בחרתי לעצמי את שם העט ויקטוריה שני, מכיוון ש"שני" הוא למעשה קיצור של...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

קמפיין #שונה_ומיוחד - לקידום סובלנות לאנשים עם מוגבלויות וצרכים מיוחדים

אתם בוודאי קוראים את זה וחושבים לעצמכם, איך זה קשור אלי? אני אדם בריא ללא שום מגבלה ויש לי חיים טובים אבל כל מה שנכתב כאן הוא מסר ממני בשבילך. "צרכים מיוחדים" זאת לא מחלה שיש...

תגובות

פורסם לפני 7 months

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה