הבלוג של ורד דלאל

mid-wife

עדכונים:

פוסטים: 20

עוקבים: 4

החל מיוני 2011

החיים מזמנים לנו הפתעות בלי שנדע למה ואיך הם יסתיימו. עם השנים למדתי או שניקח אותם ונייצר יש מאיין או שנמשיך ללכת עם הזרם. אני בחרתי ליצור את מציאות חיי

31/10/2017

13690648_1080701498662510_7611694329357076545_n

מי שמכיר אותי יודע שאני ורד המיילדת, כמו שם משפחה חדש שנצמד אליי. לפני שאני כל דבר אני אמא ומיילדת. גם הילדים שלי מאד גאים לספר שאמא שלהם מיילדת.

כמיילדת אני נמצאת שם עבור הנשים ברגעים האינטימים ביותר החשופים ביותר השמחים והמטלטלים, ברגע אחד צריך להתחבר לאישה לזוג למשפחה להכיר אותה ולתת את מה שהיא צריכה בלי ביקורת בלי שיפוטיות. להעביר לה את האמונה בעצמה ובגוף ,פשוט להיות שם בשבילה. לא פעם אנשים חושבים שאני  מיילדת תינוקות אז לא, אני לא מיילדת תינוקות, אני מיילדת נשים, בכל לידה נולדת אישה נולד תינוק ונולדת משפחה.

אני רואה בלידה את העוצמה של האישה את כוחות הגוף והנפש, לכן קראתי לעסק שלי  העוצמה שבלידה. ביום חם ביותר לפני 18 שנים, נסעתי עם שתי בנותיי אז בנות חצי שני ו-5, בשעה 15:00 בצהריים (רק אז יש למס הכנסה ברחובות זמן לעסקים קטנים),  וביקשתי לפתוח תיק עצמאית הפקיד שאל אותי ‘איך קוראים לעסק שלך’? ואני לא יודעת לא חשבתי על זה בכלל. שתקתי, הסתכלתי על בנותיי ואמרתי ‘העוצמה שבלידה’ ,ככה בהבלחה של רגע בלי לדעת מה יש בתוך המילים החזקות הללו.

נזכרתי בסיפור הזה בזכות  דריה מוזס האלופה, שהעבירה את הפגישה השניה בבית הספר לשיווק של לאומי וסלונה, בסימן “חזרה למקורות של העסק”.

מסלול חיי כמיילדת לא היה ברור מאליו. חיי המקצועיים החלו  כאחות בחדר מיון ER, שיא האקשן עם סטטוסקופ על הצוואר. אנשים, פרצופים, אירועים , טרגדיות בחיים של אחרים, שבריר  שניה וחיים משתנים. התבוננתי על החיים בפריזמה של רגעים בודדים, תמונות משתנות , אתה כאן עכשיו ורגע אחרי כבר לא . ראיתי משפחות נפרדות, ראיתי פיגועים, פחד בעיניים, כאב.  לא רציתי להמשיך. כשהריתי וילדתי את ביתי הבכורה, שם בין אורות הניאון, הבנתי שאני רוצה להיות מיילדת. ידעתי שיש לי מה לתת. ,כשהרגשתי את הכאב שלי, הבדידות, חוסר האונים, ידעתי שאם אני ככה, הרבה נשים בעולם חוות זאת ואולי יש לי מה לתת.

לקח לי עוד 6 שנים להעז לעזוב ולצאת לדרך חדשה שככלה לימודים, מבחנים, משטר ספרטני בשילוב של חיי משפחה ובית משפחה. כשניסו להגיד לי  שזה לא הזמן, שחייבים לעבוד, שצריך לקנות בית ועוד תירוצים, אני לא ויתרתי ויצאתי לקורס מיילדות.

התחלתי לעבוד כמיילדת. הגעתי למשמרות בהנאה רבה, השפעתי על תהליכי הלידה,אצל נשים גם במילה בודדת, במגע יד, בהקשבה.  עזבתי אחרי 10 שנות עבודה חדר לידה אחר כי אני מאמין שלי לא תאם את האני מאמין של מחלקת היולדות וחדרי הלידה . הבנתי שאני חושבת משהו והאירגון חושב משהו אחר והעזתי שוב, לצאת לדרך חדשה.

התחנה הבאה שלי הייתה במרכז לידה טבעית. זכיתי לעבוד עם נשים על רצף הזמן, לפגוש אותן במהלך ההריון להדריך לכוון ולהיות שם עבורן בלידה . עד שמשרד הבריאות בהחלטה שרירותית הפוגעת בנשים בלבד, היולדות והמיילדות, החליט לסגור את המרכז. יחד עם סגירת דלתות מרכז הלידה,איבדתי את מקור הפרנסה שלי.  בהלה חרדה פחד דפקו על הדלת.

אחרי 48 שעות מפחידות החלטתי שאני נולדת. ברחתי מהחלון ורצתי למעצב גרפי, לבונה אתרים, ליועץ עיסקי. כן, אני לא מחכה למשכורת של משרד הבריאות, אלא הופכת להיות עצמאית. הוצאתי כרטיסי ביקור ,בניתי אתר ,דף עסקי קבוצה ליולדות, קורסים.  והעיקר היה לי זמן לחשוב  מה נכון עבורי מה נשים צריכות.

כמובן, זה לא היה פשוט. קיבלתי ריקושטים מכל כיוון, ‘לא עוזבים משכורת קבועה פנסיה תקציבית’. זה נכון, להיות עצמאית זה כאב ראש ,אבל תמיד הייתי אחרת גם שחברותיי רצו את הפנסיה, אני חיפשתי את פנקס הקבלות .

מי שליוו אותי ותמכו היו תמיד הנשים שליוותי הן הודיעו לי שאני איתן, לא חשוב איפה, העיקר שהמילים והשקט שאני מביאה לחדר הלידה יהיו איתן. אז אני הבנתי שזכיתי, שיש לי מה לתת ביקום הזה והוא משמעותי ביותר לנשים ולאמהות, לחיים.

ואחרי שפגשתי כל כך הרבה נשים וראיתי את כל הצרכים שלהן עולים וצפים בחדר הלידה, לפניו ואחריו, יצרתי קורס הכנה ללידה דיגיטלי , מלווה בתמיכה שלי. יש לי את ההזדמנות לתמוך ולתת הרבה ידע, כוח ועוצמה לנשים לקראת חדר הלידה.

אבל את הקורס שלי צריך לשווק, ואני הרי מיילדת. שוב העזתי והחלטתי שגם שיווק זה חלק מורד. שיווק זה העוצמה שבלידה, כי ללדת זה הכי אני.

היכנסו לעמוד הפייסבוק שלי

עוד מהבלוג של ורד דלאל

רגעים

כשפעמון הדלת צילצל, זה היה רגע; רגע כמו רגעים אחרים שאני מנסה לנצור. ואני שחיה בעולם שכזה בעצם אוספת רגעים. יש אנשים שאוספים אצבעונים, יש כאלה שאוספים בולים, אני אוספת רגעים. מאפסנת רגעים במגירה, ויודעת שאת האוסף שלי אף אחד...

תגובות

פורסם לפני 6 years

שלום עולם!

שלום, ברוכים הבאים לבלוגים של סלונה. שיהיה הרבה בהצלחה, ויש לנו גם כמה טיפים בעמוד הראשי של הבלוגים (הקישור הכי שמאלי בסרגל הניווט)....

תגובות

פורסם לפני 6 years

המיילדות העיבריות

כולן מדברות על יציאת מצרים שלהן, על ההקבלות והאנקדוטות שכאילו נשתמרו מאז הסיפור המקראי ועד היום. ברוח התקופה, עברה בי המחשבה שעל אף שחלפו עברו להן אלפי שנים, הרי שאני עדיין נמצאת במצרים, רק לא במצרים של פרעה ורעמסס אלה...

תגובות

פורסם לפני 4 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה