הבלוג של ורד דלאל

mid-wife

עדכונים:

פוסטים: 20

עוקבים: 4

החל מיוני 2011

בגיל 27 תוך כדי לידת ביתי הבכורה, בין ציר לציר כשאור הפלורוסנט מסנוור אותי החלטתי להיות מיילדת .למה דווקא שם וברגע הזה אני לא יודעת אבל אולי הפוסט הזה נותן לי את התשובה

12/01/2017

כפי שכבר מישהו כתב פעם דברים טובים מתחילים כדי להוכיח שהשמיים הם הגבול.

כשנולד תינוק נולדת אמא
גיל 14 דקה לפני התיכון. אני  בחדר עם המנהלת, היועצת, מחנכת הכיתה , אני לבד.
“מה תרצי לעשות שתהייה גדולה?” הפנתה אליי המנהלת שאלה. אני בקול רפה, חסר ביטחון  עניתי, “אולי פסיכולוגיה, חשבתי גם ללמוד משפטים”, המבטים עברו מאחת לשנייה וחיוך קל בזוית הפה של היועצת, גיחוך מצד המחנכת והעיניים שלי דומעות. שמעתי רק את המשפט האחרון”כדאי מאד שתהיי ראלית, הנמיכי ציפיות מעצמך כדי שלא תתאכזבי את לא מסוגלת לכל זה”.
מאז ועד היום אני יוצאת ונכנסת מחדר המנהלת לסירוגין, פעם זה היה כל יום היום רק לפעמים. מידי פעם הן באות לביקור, חבורת הגרציות, המחשבות האפלות.  אני בוחרת לסלק אותן וגם אם הן מתעקשות להישאר לקפה, מיד  קורה משהו שמסלק אותן במהירות- יכולה להיות שיחת טלפון מיוחדת , הברקה שלי , שיחה עם יולדת.

החלטתי ללמוד בבית ספר לאחיות כי נורא פחדתי שלא אתקבל לתואר ראשון בפסיכולוגיה ועל משפטים לא העזתי לחלום.
בתקופה שסיימתי תואר ראשון בסיעוד ושני בניהול מערכות בריאות, הגרציות ליוו אותי לכל מקום: במעונות הסטודנטים, במחלקות הפנימיות, בקפטריה של האוניברסיטה. הן לחשו לי לפני כל בחינה “את בטח לא תצליחי כי את לא … ” אני לא מה?  שאלתי, אבל הן לא ענו רק חייכו בזוית הפה ואני המשכתי לדמיין אותן מזלזלות ביכולות שלי.

בגיל 27 תוך כדי לידת  ביתי הבכורה, בעודי שוכבת על המיטה ,בין ציר לציר כשאור הפלורוסנט מסנוור אותי החלטתי להיות מיילדת. למה דווקא שם וברגע הזה, אני לא יודעת, אבל 3 חודשי לאחרי הלידה כבר התחלתי ללמוד. ידעתי שאני רוצה להביא מימד נוסף לכל התהליך של לידה. מימד של מסוגלות ,של כבוד, הכלה, קבלה בלי ביקורת ושיפוטיות. משהו קדום נקי וטהור, רק לידה. להראות את ההזדמנות שיש לנו כנשים לשבור את תקרת הזכוכית כי אנו מסוגלות.
הלידה היא המטפורה לכל מסע החיים שלי. בכל תהליך לידה של כל אישה שאני מלווה,  גם אני נולדת מחדש. הידיעה שאישה עשתה את זה בכוחות עצמה ובעזרתי מוכיחה לי שהשמיים הם הגבול.
תודה לכל הנשים שהראו ומראות לי את הדרך. לכל הנשים שלימדו אותי מי אני ולמה אני מסוגלת.

עוד מהבלוג של ורד דלאל

רגעים

כשפעמון הדלת צילצל, זה היה רגע; רגע כמו רגעים אחרים שאני מנסה לנצור. ואני שחיה בעולם שכזה בעצם אוספת רגעים. יש אנשים שאוספים אצבעונים, יש כאלה שאוספים בולים, אני אוספת רגעים. מאפסנת רגעים במגירה, ויודעת שאת האוסף שלי אף אחד...

תגובות

פורסם לפני 6 years

שלום עולם!

שלום, ברוכים הבאים לבלוגים של סלונה. שיהיה הרבה בהצלחה, ויש לנו גם כמה טיפים בעמוד הראשי של הבלוגים (הקישור הכי שמאלי בסרגל הניווט)....

תגובות

פורסם לפני 6 years

המיילדות העיבריות

כולן מדברות על יציאת מצרים שלהן, על ההקבלות והאנקדוטות שכאילו נשתמרו מאז הסיפור המקראי ועד היום. ברוח התקופה, עברה בי המחשבה שעל אף שחלפו עברו להן אלפי שנים, הרי שאני עדיין נמצאת במצרים, רק לא במצרים של פרעה ורעמסס אלה...

תגובות

פורסם לפני 4 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה