הבלוג של ורד פישביין

עוד יום רביעי…

אחזו בידי והצטרפו אלי למסע מרתק חוצה שמים, ארץ, דמיון ומציאות שהחל מאז אותו "יום רביעי..." אז קיבלו חיי תפנית שאינה מאפשרת שחזור של אף מצב קודם. ביום סתמי של אמצע השבוע, נפטר בן זוגי בעת ריצת בוקר בפארק הירקון. מותו של... +עוד

אחזו בידי והצטרפו אלי למסע מרתק חוצה שמים, ארץ, דמיון ומציאות שהחל מאז אותו "יום רביעי..." אז קיבלו חיי תפנית שאינה מאפשרת שחזור של אף מצב קודם. ביום סתמי של אמצע השבוע, נפטר בן זוגי בעת ריצת בוקר בפארק הירקון. מותו של אב שלושת ילדי, טייס קרב, רו"ח, יזם, יו"ר הטוטו בהתנדבות, סוקר בכל אמצעי התקשורת ובהלווייתו נכחו אלפים שיותר מכל הגדירו אותו כ"אדם אוהב אדם". הגדרה זו דחפה אותי אל מסע חדש הבוחן את סביבתנו לא מזווית השכול אלא דווקא בפריזמה אופטימית של הסתכלות על "החיים".

עדכונים:

פוסטים: 52

החל מאפריל 2016

בחורבות חבל ימית נבטו זרעי בושתה של תרבות המנציחה פולקלור של הרס עצמי

09/02/2017

9112

בשנת 1982 פונתה העיר ימית במסגרת הסכמי השלום עם מצרים.

מתנגדי פינוי העיר בפתחת רפיח איימו “להילחם בפינוי עד מוות” ואריאל שרון, שכיהן באותם ימים כשר הביטחון בממשלתו של מנחם בגין, אסר על סיקור תקשורתי של ההליך.

מחאת “כלב השמירה של הדמוקרטיה” הייתה תקיפה במיוחד וב- 20 באפריל 1982, בעמוד הראשון בעיתון “הארץ” הופיע ריבוע לבן ריק כמחאה על היעדר היכולת להציג בפני הקוראים את רשמי ותמונות הפינוי.

מצד אחד, פינויה של ימית היווה טראומה שנחקקה בתודעה הישראלית-ציונית. מצד שני, יתכן ובאותה נקודת זמן התעצבה תרבות ההתנגדות האלימה להוראת החוק על פינוי ישובים.

שם, בחורבות חבל ימית נבטו זרעי בושתה של תרבות העושה שימוש בבני נוער כנגד חיילים. שם נבע מעיין שהנציח פולקלור מפרה פוליטיקה של שנאת אחים ובועט בכל יסודות שלטון החוק והרעיון הדמוקרטי.

ביום הפינוי מעַמּוֹנָה, פחות או יותר בכל שנייה נתונה, אמצעי התקשורת ובמיוחד רשת ב’ שידרו כל נשימה ותזוזה של המפונים. לא ניתן היה להימלט מסיקור שהפך את הנושא לגדול פי כמה מהיקפו. עם יד על הלב, סביר שרוב אזרחי מדינת ישראל אינם יודעים בדיוק את מיקומה הגיאוגרפי של עמונה והרעש התקשורתי יצר גם תחושה סואנת כי מדובר בכמות גדולה של אנשים ולא ב-41 משפחות.

עַמּוֹנָה היוותה מאחז בלתי לגאלי שלא רק שמעולם לא קיבל אישור חוקי להתיישבות מצד הדרג המדיני, אלא גם תפס חֲזָקָה על קרקע השייכת לפלסטינאים. זה כמו שמישהו יפלוש לקרקע פרטית בבעלותכם ויסרב להתפנות. מקובל? והי, בואו נהייה כנים, האם אתם סבורים שפלישה לקרקע פרטית השייכת ליהודים הייתה מקבלת יחס מתמשך של טיפול ב”צמר גפן”, והאם יתכן כי אז הסיפור היה מקבל מסגור של “פשע” במקום “מחאה פוליטית”???

על אותו משקל’ האם מישהו חשב כיצד הפכה התקשורת את החיל אָזַריה שהורשה כדין בהריגת מחבל-שבוי למותג-על, ממש קוקה-קולה ואייקון גבורה ששמו לא ישכח? יודעים כמה משלמים ארגונים, חברות ואנשים בכדי לזכות לסיקור שכזה?

היתכן כי התקשורת התבלבלה באשר למהות תפקידה ?

הפילוסוף הצרפתי ז’אן בודריאר, אחד הפילוסופים המרתקים של העידן המודרני גורס כי הממשות הינה תוצר של  הדימוי המשתקף שלה במדיה. לעניינינו, פינוי עַמּוֹנָה הפך לאירוע תקשורתי ענק רק מפני שהמדיה אפשרה לו את קדמת הבמה- ביג טיים!  אָזַריה לא היה הופך לגיבור-על, אלמלא התקשורת הפכה אותו לכזה. תחשבו על אירועי 9/11. הטראומה השתרשה בנו רק בשל ריטואל הדימויים ששודרו בטלוויזיה או בשפתו של בודריאר: המדיה ולא מעשה הטרור, היא זו שבעיקר חוללה פחד בקרב הציבור.

כמה נכון. הרי אם לא היינו רואים ורואים ורואים, לא היינו כל כך מפחדים. איזו הצלחה של פעולת טרור!!!

לא בכדי בחרו הטרוריסטים במקום אסטרטגי שהיה גם סימבול הסחר בעולם החופשי, גם עבדו בו מידי יום אלפי אנשים, שברור היה שהם גם מצוידים במיטב הטלפונים הסלולריים שיוכלו לתעד כל דקת אימה. אחרת מה הפואנטה?

911

כפי שאלאור אזריה שהורשע בהריגה בהחלט אינו גלעד שליט ששב הביתה לאחר שבי ארוך שנים, כך גם  עַמּוֹנָה אינה יַמִּית שפונתה בשל הסכם שלום.

אולי נפסיק לשדר דימויים של “גיבורים” העושים שימוש בילדיהם ומעמידים אותם כחומה חיה מול חיילי צה”ל? האם הדעת המיושבת לא הייתה מבקשת מיצחק קדמן, יו”ר המועצה לשלום הילד לשאוג כי מי שעושה שימוש כזה בילדים הוא פחדן ועבריין? האם לא הגיע הזמן לחדול מהענקת במת ה”The Voice” ההופכת חיל שהורשע כדין לאייקון גבורה ופשוט נחזיר אותו למידותיו המקוריות?

מה השתגענו???

9113

עוד מהבלוג של ורד פישביין

עוד יום רביעי...

אחזו בידי גלגלו למעלה כדי לקרא את הפוסט והצטרפו אלי למסע מרתק חוצה שמים, ארץ, דמיון ומציאות שהחל מאז אותו "יום רביעי..." אז קיבלו חיי תפנית שאינה מאפשרת שחזור של אף מצב קודם. ביום סתמי של אמצע השבוע, נפטר צחי פישביין, בעת...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

מפת הדרכים והסולו הראשון שלי

מפת הדרכים היא ממש לא רק מושג פוליטי. מפת הדרכים היא אותו "חפש את המטמון" שמתגלה בהיסטוריה השייכת לטריטוריה פרטית בעודך מתחקה אחר דברי הימים המצויים ברדיוס האישי הקטן. על מפה זו פוסעים צעד אחר צעד במשעולי כיסים נסתרים...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

ללא 9/11 - "כיפור" כסיפור תיירותי ייחודי במינו

ב-11 בספטמבר או "9/11" כפי שנוהגים לכנות את היום המזוויע הזה, מצאתי את עצמי נצורה בטורנטו שבקנדה. בצו גלובלי-בטחוני וגורף, נמלי התעופה בצפון אמריקה נסגרו. אין יוצא ואין...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה