הבלוג של ליאת אבוחצירה

ועדת תרבות

עדכונים:

פוסטים: 12

החל מאוגוסט 2012

מזמן לא כתבתי. כשאת הופכת לאמא, האירוע המדהים הזה שנקרא הילד/ה שלך, הופך להיות המופע המוצלח והטוב ביותר בסביבה. עם זאת, הקטנה שלנו נולדה אך לפני שלושה חודשים, והספקנו כבר לבקר במגוון שבילים, אירועים וחגיגות, בכל הארץ,  והביקור שלנו במוזיאון ישראל בתערוכה החדשה “קיצור תולדות האנושות”, דגדג לי באצבעות ומשך אותי אל המקלדת.

משהו בשילוב המופלא הזה של ביקור משפחתי במוזיאון, עם תערוכה שמתארת שלב שלב בהתפתחות האנושית שלנו כבני אדם, כמשפחה, כקהילה, הפעים אותי כל כך, שאפילו גרם לי להתיישב מול אחד ממיצגי המוזיאון, לשלוף את שדי הגדוש ולהניק. כך ישבתי, מערסלת לחזי את הילדה שלי, באמצע מוזיאון ישראל, והנקתי בהנאה גמורה. חשבתי לעצמי שבכיף יכלו לטעות ולהניח שאני חלק מהמיצגים החדשים לשנת 2015: החזרה להנקה הפומבית (שכן, יש כאלה שמאוד מפריע להם הנקה בפומבי, ולכל אלה אני אומרת – תתמודדו!)

אז, כל הרעיון לתערוכה הזו מתבסס על ספרו של יובל נח הררי, שכולם מכירים, “קיצור תולדות האנושות”, אותו ספר ממנו נוהג האיש שלי לא פעם לזרוק לי טיעונים מחזקים בעודנו דנים בסוגיית האמונה.. בתערוכה מוצגים פריטים נדירים ויצירות אומנות המתארים בצורה מדהימה את סיפורו של המין האנושי, ואת נקודות המפנה המרכזיות שחלו בו. טרם הכניסה למתחם התערוכה, מלווה אותך מיני תערוכה, בדמות פסלי תלת מימד המסמלים כל תקופה או רעיון המופיעים בה. לא חשבתי שאכתוב על זה אז לא צילמתי, אבל רק בשביל הפרומו הזה היה שווה להגיע.

ינקה שוניברי - חופשה 2000. אוסף מוזיאון ישראל (יח"צ מוזיאון ישראל)

ינקה שוניברי – חופשה 2000. אוסף מוזיאון ישראל (יח”צ מוזיאון ישראל)

כשנעצרנו ליד כתב יד מקורי של אלברט איינשטיין בו הוא מוכיח את תורת היחסות (מה שהוביל לפיתוח האטום ולשינוי מאזני הכוחות בעולמנו הקר), הרגשתי התרוממות רוח ממש. צריך לראות את זה בשביל להבין. מחיקות העיפרון, המספרים בריבוע (ומה לי ולמתמטיקה?!), מרגיש כאילו בוקעת מהדף הזה תחושת קודש, כאילו אלוהים בעצמו היה שותף לכתיבת המספרים האלה. בעצם, לא כאילו. באמת. צפינו בעוד המון פריטים נדירים: שרידים מתקופות מוקדמות, סרטונים על המהפכה התעשייתית והמדעית, ניצנים של המהפכה הדיגיטלית, ורמזים דקיקים לאן מועדות פניה של האנושות.

עצם האיואיד שאיפשרה לבני האדם לתקשר 60,000 שנים לפני זמננו (יח"צ מוזיאון ישראל)

עצם האיואיד שאיפשרה לבני האדם לתקשר 60,000 שנים לפני זמננו (יח”צ מוזיאון ישראל)

אז מה המסקנה?

כמו שהאיש שלי חוזר ואומר “אין תקווה לאנושות”. איך לא? כשמתחת לאדמה מייצרים אורניום וכשהחמלה מתנדפת אט אט מהעולם כשכלבים נזרקים מעבר לגדרות, גורים נקברים בשקיות וחתולים מכובסים למוות במכונות כביסה. וזה מבלי שאזכיר את העובדה שהאנושות אוכלת חיות כדי להתקיים, למרות שיש לה מגוון של אופציות אחרות. אז דווקא הזכרתי. לא נורא. אם גם לכם קשה עם המציאות – זו בטח לא הבעיה שלי.

חוויתי את התערוכה במלוא עוצמתה, אולי אני עדיין בתקופת הגאות של ההורמונים. אבל, ממליצה לכל אחד ואחת לבקר בה, ולחוות את המסע בזמן הייחודי הזה, שמוביל אותנו דרך העבר, עם שרידים של היסטוריה וממצאים ארכיאולוגים נדירים, אל מהות העתיד שלנו. זה יעניק לכם פרספקטיבה על הסביבה בה אתם חיים, על המשפחה הקטנה שלכם. יזכיר לכם מה באמת חשוב בחיים.

 

עוד מהבלוג של ליאת אבוחצירה

תצוגה מקדימה

האם גיא ויהל כבר חוזים את סופם כצמד?

פעם בכמה זמן מגיע שיר שנותן לך בעיטה הולמת בבטן ומזכיר לך בדיוק היכן את עומדת היום. בדרך כלל השירים בפלייליסט חולפים ומתחלפים בלי לחשוב יותר מדי על עומק המילים והמלודיה, ולא בגלל שזו לא נטייתי הטבעית, אלא שלרוב מדובר...

תצוגה מקדימה

"פסטורליה בצלילים" - רגיעה צפונית לחובבי המוזיקה בארץ

אני כל כך מעריכה אירועים המוקירים רבדים פתלתלים בהיסטוריה של תרבויות, בכפר הגלובלי בכלל, ובתרבות שלנו בפרט. רק השנה, בשבוע הספר המבורך, התחדשתי לי בשישה כרכים חדשים של פן, אלתרמן ורחל, וכשנחשפתי לסדרת סופי השבוע של תרבות...

תגובות

פורסם לפני 7 years
תצוגה מקדימה

התקפת לב

במופע החדש של אנסמבל "ציפורלה" יש משהו מאוד תיאטרלי-ישראלי, כזה שאוטומטית גורם לך להתחבר לדמויות המתחלפות ללא הרף על הבמה החשופה. ללא תפאורה או סט תלבושות מפוצץ, ככה, נקי, הם מפציעים על הבמה ונותנים את כל מה שיש. חברי הקאסט...

תגובות

פורסם לפני 7 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה