הבלוג של ליאת אבוחצירה

ועדת תרבות

עדכונים:

פוסטים: 12

החל מאוגוסט 2012

13/08/2014

במהלך כל ימי הלחימה בדרום, המייל שלי הוצף בהודעות יח”צ על זמרים ואומנים בכלל, ש”סיכנו את חייהם וירדו דרומה לבקר את חיילינו הפצועים”. בהחלט מרגש. הם, וכל שאר בני ישראל האנונימיים, שלעומת האומנים המפורסמים לא זכו לקבל תמונה בעיתון.

ושלא תבינו אותי לא נכון, כל הכבוד להם על הכוונות הטובות, אבל אני לא מכבדת את האומנים שעושים מעשה טוב ומביאים איתם צלם, ואף מסמסים לצלמי הפאפרצי שהם בדרך. בסה”כ אנחנו מדברים כאן על הימים הכי קשים שחווה המדינה בשנים האחרונות, אז למה לנצל את החיילים הקדושים שלנו בצורה כה מכוערת?

אני חושבת על החיילים האמיצים והעייפים שלנו שוכבים בבתי החולים, מנסים לעכל את שעבר עליהם רק לפני יום או יומיים בשדה הקרב, חושבים על חבריהם, שלחמו לצדם אך לא זכו לצאת משם בחיים, או לשכב במיטה סמוכה אליהם בחדר בית החולים. ואז… מגיע איזה זמר ומתחיל לשיר אקפלה.

לא נראה שממש שאלו אותו, את החייל המלקק את פצעיו, אם מתאים לו שישירו לו, או בכלל שיכנסו אליו לחדר. ואולי הוא בכלל לא מחובבי הזאנר, ועם זאת, נאלץ לשכב, יחיד בין ההמון, ולהקשיב לשיר, מובך, מקווה שהרגע יחלוף כמה שיותר מהר. באחד המיילים שקיבלתי, נכתב כי האמן הגיע, אך החיילים כנראה כבר ביקשו מהצוות הרפואי הפוגה, ועל כן, נותר הזמר להופיע בפני הצוות עצמו, ויצאו איזה שתי תמונות ליחצ”ן.

כמובן שהיו גם סיפורים מרגשים, שאומנים התבקשו להגיע ע”י קרובי משפחה וחברים של החיילים, והתייצבו מיד – ועל היופי של הנתינה הזו אין עוררין, אבל על אלה לא קיבלתי הודעת יח”צ אלא רק קראתי את הסיפורים כשיתופים ברשתות החברתיות – וזה מה שיצר את הסיפור התקשורתי בסופו של דבר – ולא הצלם שהגיע איתם. וכמובן, שאי אפשר שלא לציין את האומנים שהגיעו להופיע במקלטים בעורף ובאזורי הכינוס בחזית. בהחלט כל הכבוד להם!

מאיה בוסקילה עם חיילי גולני בגבול עוטף עזה באדיבות: עופר מנחם תקשורת ויחסי ציבור

מאיה בוסקילה עם חיילי גולני בגבול עוטף עזה באדיבות: עופר מנחם תקשורת ויחסי ציבור

ולאלו שהגיעו לבתי החולים עם הצלם – רוצים לתרום ולעודד חיילים פצועים? לכו על זה עד הסוף. לא רק כדי להשיג תמונת יח”צ בעיתונים היומיים, אלא באמת להראות את הנתינה וההתגייסות. דאגו לסגור את אחד האולמות בבית החולים (יש כמה כאלה בכל בית חולים), והופיעו בהופעה בלעדית בפני החיילים והמשפחות, והתמונה בעיתון תופיעה על הדרך. ורק שאלה אחת אני רוצה לשאול אתכם:

האם תגיעו לבקר את אותם חיילים פצועים בעוד חודש? חצי שנה? כשעדיין יתמודדו עם הפציעות, אלו שרואים ואלו שלא? כשהמלחמה תהיה רחוקה ולא יהיה סיכוי להכניס ידיעה כזו גם בעיתון מקומי?

עוד מהבלוג של ליאת אבוחצירה

תצוגה מקדימה

האם גיא ויהל כבר חוזים את סופם כצמד?

פעם בכמה זמן מגיע שיר שנותן לך בעיטה הולמת בבטן ומזכיר לך בדיוק היכן את עומדת היום. בדרך כלל השירים בפלייליסט חולפים ומתחלפים בלי לחשוב יותר מדי על עומק המילים והמלודיה, ולא בגלל שזו לא נטייתי הטבעית, אלא שלרוב מדובר...

תצוגה מקדימה

"פסטורליה בצלילים" - רגיעה צפונית לחובבי המוזיקה בארץ

אני כל כך מעריכה אירועים המוקירים רבדים פתלתלים בהיסטוריה של תרבויות, בכפר הגלובלי בכלל, ובתרבות שלנו בפרט. רק השנה, בשבוע הספר המבורך, התחדשתי לי בשישה כרכים חדשים של פן, אלתרמן ורחל, וכשנחשפתי לסדרת סופי השבוע של תרבות...

תגובות

פורסם לפני 7 years
תצוגה מקדימה

התקפת לב

במופע החדש של אנסמבל "ציפורלה" יש משהו מאוד תיאטרלי-ישראלי, כזה שאוטומטית גורם לך להתחבר לדמויות המתחלפות ללא הרף על הבמה החשופה. ללא תפאורה או סט תלבושות מפוצץ, ככה, נקי, הם מפציעים על הבמה ונותנים את כל מה שיש. חברי הקאסט...

תגובות

פורסם לפני 7 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה