הבלוג של אורי מלמד

urimel

פסיכולוג חינוכי מומחה ופסיכותרפיסט ומנהל מרכז ׳כישורים׳

עדכונים:

פוסטים: 2

עוקבים: 4

החל מספטמבר 2014

התפקוד החברתי של ילדים מושפע על-ידי גורמים רבים: חלקם סביבתיים (חשיפה לקשרים חברתיים, כישורים חברתיים של ההורים, אירועי חיים משמעותיים וכו׳) וחלקם מולדים (מזג, לקויות וכו׳). חשיבות התפקוד החברתי של ילדים בפרט, היא מרכזית והינה תנאי הכרחי להתפתחות רגשית ואישיותית תקינה. כאשר אנו נתקלים בקשיים חברתיים אצל ילדים נשאל את עצמינו האם מדובר בשלב התפתחותי חולף שאינו מצריך התערבות או שמא מדובר בבעיה המצריכה התייחסות מקצועית ועזרה.

פחד חברתי הוא דבר טבעי, משום שרובינו סובלים ממנו לעתים. מי לא זוכר מעשה מביך שהוא עשה בחברה או שעשה טעות מביישת במהלך מפגש חברתי? אולם חרדה חברתית, הינה צורה קיצונית ומתמשכת יותר של פחד חברתי, אשר פוגעת בצורה ישירה בתפקוד היומיומי שלנו.

מהי חרדה חברתית?

חרדה חברתית, כשמה כן היא, מופיעה וקשורה באופן ישיר במצבים חברתיים. ילדים הסובלים מחרדה חברתית חווים פחד/חרדה במצבים בהם הם נחשפים לאינטראקציות לא רק עם מבוגרים אלא גם עם בני גילם. הם חוששים מביקורת ופוחדים להביך את עצמם. החשש כל כך גדול עד שהוא מוביל את הילד להימנע ממצבים חברתיים (רצון להימנע מללכת לבי״ס, חוגים, מסיבות כיתתיות וכן הלאה). כאשר הילדים אינם מצליחים להימנע מהמצב החברתי, הם מרבים להזיע, לרעוד ולהסמיק – תסמינים מהם הילדים רוצים להימנע בכל מחיר והופכים גם הם למרכז הפחד שלהם. החרדה מפני התסמינים הללו גורמת להם, בנוכחות אחרים, להחמיר. הילד מגיע למצב שבו קשה לו לשבור את מעגל הפחד.

כיצד ניתן לזהות חרדה חברתית?

ילדים עם חרדה חברתית יודעים ליצור קשרים חברתיים עם אנשים קרובים להם (משפחה, לדוגמא) אולם יעשו את כל שביכולתם להימנע ממצבים חברתיים שאינם עם קרובים. כך, הם ינסו להימנע מללכת לבית-ספר או לאירועים חברתיים. לעתים קרובות יש להם מעט חברים והם חווים הצקות מצד ילדים בסביבתם. הם עושים רושם ביישני ועושים הכל על מנת לא להתבלט. הם נמנעים מלומר מה הם חושבים או מרגישים ומסמיקים, מזיעים ורועדים במחיצת אחרים. חשש לדבר בכיתה, לכתוב על הלוח, השתתפות במשחק. תגובות אפשריות במצבים חברתיים אליהם הם נקלעים יכולות להיות בכי, קיפאון ואף התקפי זעם.

 

 

  1. תסמינים גופניים:רעד, הזעה, הסמקה, מתח, דפיקות לב.
  2. תסמינים רגשיים:תחושת פניקה, חרדה ועצבנות, תסכול וכעס, בושה, עצב וייאוש
  3. תסמינים התנהגותיים:הימנעות מאנשים ופעילויות חברתיות, בריחה ממצבים מורכבים, ניסיון להימנע מתשומת לב.
  4. תסמינים מחשבתיים התעסקות עם מה אחרים חושבים עלינו, מודעות עצמית מוגברת/קיצונית, עיסוק מוגבר עם דברים שאנחנו חושבים שעשינו לא בסדר, אמונה שאנחנו לא בסדר.

השלכות החרדה החברתית

אחת ההשלכות החשובות של חרדה חברתית היא ההימנעות ממצבים חברתיים אשר מביאה לבידוד חברתי ויכולה במהלך החיים לגרום להתפחות תסמיני דכאון. במקרים חמורים חרדה חברתית מתבטאת בסירוב ללכת לבית ספר ובכך היא הופכת לגורם סיכון לפגיעה בהישגים הלימודים ועלולה אף להביא לנשירה מבית הספר.

טיפול בילדים עם חרדה חברתית

לפני שמתחילים לטפל בחרדה חברתית, עלינו לדעת בוודאות כי אכן מדובר בבעיה זו. על מנת לאבחן חרדה חברתית חשוב לפנות לפנות לאנשי מקצוע בעלי ניסיון והיכרות עם הבעיה. איש מקצוע מנוסה יידע להבחין בין תופעות אשר שייכות לשלב התפתחותי תקין לבין כאלה השייכות להתפחות של חרדה חברתית. ברגע שאנו משוכנעים שזו אכן הבעיה חשוב לטפל וחשוב לעשות זאת בהקדם האפשרי. הפנייה למטפל המתמחה בטיפול בחרדות בכלל ובחרדה חברתית בפרט (בדרך כלל, מטפל קוגניטיבי-התנהגותי) היא צעד ראשון ונכון בהגשת עזרה לילד.

לילדים עם חרדה חברתית יש לעתים קרובות קשיים וליקויים בכישורים החברתיים. אם כך, רצוי שהטיפול בחרדה חברתית יתמקד גם בהקניית כישורים חברתיים. בהתאם לרמת החרדה אצל הילד, ניתן להחליט האם הדרך הנכונה להקניית הכישורים החברתיים הינה במסגרת פרטנית או קבוצתית. על פי רוב, הקניית מיומנויות חברתיות בטיפול קבוצתי מאפשרת לילד להתנסות בזמן-אמת עם יישום הכישורים שנלמדו.

 

אורי מלמד הוא פסיכולוג של מרכז כישורים לפיתוח כישורים חברתיים

עוד מהבלוג של אורי מלמד

ילדים וכישורים חברתיים

כישורים חברתיים כבר מגיל צעיר מאוד ילדים לומדים כיצד ליצור קשר עם אנשים אחרים. בגיל כמה שבועות הדבר מתחיל עם הצחוק הראשון של התינוק אל עבר אמו או אביו. הילד זוכה לתגובה חיובית על התנהגות זו ושב ועושה זאת פעם אחר פעם. וכך,...

תגובות

פורסם לפני 4 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה