הבלוג של אודי פרידן

הבלוג של אודי פרידן

יו''ר חברת הפרסום ראובני-פרידן

עדכונים:

פוסטים: 6

החל מאוגוסט 2012

שלוש תחושות ערב הסילבסטר

31/12/2013

1. אינסטגרם

סלפי

אחד ממקורות המידע של החייזרים – תושבי מאדים ונגה – על הנעשה בארץ, הוא האינסטגרם. לא פלא שהם שוקלים הגירה המונית אלינו.

תראה, אומר חי לידידו זר, הם רק מבלים, אוכלים, שותים, מטיילים, מאושרים, אוהבים, ובעיקר מעריצים את עצמם. סלפיש, נדמה לי הם קוראים לזה.

מסכים איתך, עונה זר. מפתיע אותי שהם לא עובדים, לא עצובים, לא חולים, לא רבים, לא מתלבטים, לא מתייסרים, לא משתעממים או סתם אוכלים ארוחה דלה של פיתה ומלפפון.

אומר לך מה לא מסתדר לי, מוסיף חי, הרי קיבלנו דיווח שהיתה שם מחאה חברתית רצינית. אמרו שאין כסף, אין פרנסה, יש קיפוח, יש עוני. אולי התבלבלנו וזה היה שם של סרט?

אולי הם התבלבלו עונה זר.

אולי בעצם הם מאד מתוחכמים וזה סוג של הדחקה?, שואל חי שמחזיק בתואר פסיכולוג עם התמחות בבני ארץ.

תראה זה גם יכול להיות מזימה של השלטונות, אומר זר, להרחיק אותם מהרחובות. נתנו כדורגל לאהבלים, אינסטה למתוחכמים ויש שקט לשלטון.

כמה אתה חכם, מפרגן לו חי. בוא נצטלם כשאני מצדיע לך ונשלח לחברה בחללית הסיור.

אתה רואה?, מסכם זר, אין מה לעבור לארץ. תמונה אחת יכולה לסדר לך את החיים.

.

2. נימפומניה

נימפומניה. לארס פון טרייר

הסרט “נימפומניה” של במאי לארס פון טרייר יהיה הדבר הכי מדובר כאן לכשיגיע. זהו סרט שהרובד החיצוני שלו הוא אובססיה לסקס על שלל צורותיו, תוך שימוש באלמנטים חזותיים עוצמתיים כולל סאדו מזוכיסטים, ואילו הרובד הפנימי מעלה סוגיות על מיניות נפש האדם, עצמת חשיבות הסקס, אמנות, דת, מורכבות יחסים, הגבול בין לגיטימי לאסור ועוד.

זהו סרט ארוך בכל קנה מידה. האורך הוא המסר: מדובר בחיים ולא בסרט. הפרמיירה היתה בקאן לפני שבועיים וחצי. כל מבקרי הקולנוע הנחשבים העניקו לסרט את הציון 100. מדהים. העולם בכלל, ועולם הקולנוע והאמנות הבין מזמן שסקס הוא הרבה מעבר לסקס. הוא שיקוף הנפש. עוצמתה כוחה חולשתה ויסוריה.

קשה לי שלא לחוש מועקה כשאני נזכר ומשווה לנורמות ולמתרחש אצלנו. שמרנות צביעות התחסדות. בערוץ 2, שהוא בעצם שיקוף עצמנו, עדיין יש סעיפים אומללים כמו “רמיזות מיניות” ובשילוט החוצות בישראל שולטות נורמות של המאה ה-18. חוקי האינקוויזיציה גולשים מירושלים האומללה (מיד) עד סמל החילוניות הנאורה – שדרות רוטשילד תל אביב.

האם ידעת שחל איסור לשים בפוסטר מדיה (בתל אביב) גבר ואישה ואף ילד וילדה מחזיקים ידיים?

לא ידעת ואת גם לא מאמינה. ברור. איך אפשר להאמין לאיוולת מקוממת כל כך? אז אסור. טראסט מי.

ורק לידיעתך: עומדת לקום – מגובה בחוק – משטרת כשרות עם סמכויות מפחידות כולל תיחקור אזרחים.

נימפומניה תואר על ידי אחד המבקרים: “50 גוונים של אפור על סטרואידים”. המצב אצלנו הוא 50 גוונים של שמרנות עטופים בצדקנות ומוסריות חלולה. הגיע הזמן למרד.

.

3. ירושלים

ירושלים

ירושלים. כן, פרה קדושה. הכי בעולם. וכבר נדרשתי לעניין, אבל לא די. הפער בין הפרה לקדושה לא נותן לי מנוח. עשרה קבין של יופי ירדו על העולם. תשעה נטלה ירושלים… ממש. כיעור נשקף מכל עבר ואתה נאלץ להרחיק מבטך אל החומות, הרכסים והשמיים כדי ליהנות מאותם קבי יופי.

וביננו, התושבים הדתיים אינם מחשיבים אסתטיקה, טעם טוב ואדריכלות נאורה כצו תורה. וראה מושבותיהם – חבלי כביסה ושקיות ניילון. ובעיר זחלת, סחבת ופקקים, ומעל מנצח גשר מיתרים הזוי במקום הזוי ומכוער.

אני אף פעם לא מסתדר בעיר הזאת. מרגיש נורא. קר לי וזר לי. חש במצוקה. אישיות פוליטית ביקשה כמה פגישות חשיבה איתי. הסכמתי, אבל בתנאי שלא בירושלים. העדפתי לוותר על הכבוד והממון.

לא אסע כל יום ראשון לירושלים. הרי הכביש יחסם לתנועה. פעם כבוד נשיא זר פעם כבוד נתניהו, פעם חפץ חשוד פעם לוויית רב רב מעללים ופעם שרה בדרך למניקור בתל אביב.

איך הם חיים שם הירושלמים? כנראה כל אחד מסוגר בחדרו. דתיים עטויים בגלימות שחורות ממהרים, אפשר לחשוב לאיפה, נשים דוחפות עגלותיהן ובטנן, וילדים זבי חוטם נגררים.

מדרכות צרות, דרכים עקלקלות ותחושת גולה מצמררת. שלא לדבר על כך ששעת כניסת השבת הופכת אותך לגיבור שמסתכן בחירוף נפש. די להביט בפשקווילים המודבקים בכל קיר כדי לחוש צמרמורת. רק איומים. אין מילה טובה. פחד. אני מעדיף כניעה מאשר קרב מול צמאי האדם.

נכון שיש בירושלים מספר מערות מקלט מועטות שמכניסות אורחים אובדים כמוני, אבל הן רק ממחישות את הרוח הרעה בחוץ.

בקיצור, לולא מיכל שמדי פעם מפתה אותי לחומוס לינה בעיר העתיקה, לא הייתי עולה לעולם על כביש מס 1. דרך המלך… הוא עירום.

שנים חשבתי שאני מגזים. שמא דור שני לשואה מרגיש חרדה ונרדפות מוגזמת. הסופה האחרונה הוכיחה לי שאני לא הוזה. עיר מנותקת. מכל הבחינות. העיר מהמדינה, העיר מתושביה. המלך מנתיניו, הראש מהגוף. החשמל מהבתים.

בדמיוני ירושלים היתה תמיד כעין מצודה מוגבהת ומרוחקת כשציר אחד מוביל אליה. בהחסם הציר אין יוצא ואין בא. הסתבר שדמיוני הפך למציאות. משפחות נתקעו ברכבן לילה שלם והבעל הנועז יצא למסע אל תחנת הדלק הקרובה להביא דלק לרכב לחמם את היושבים. נזכרתי בפרויד המטלטל בכירכרתו בין ליפציג לווינה להגיע לחולה מבודד, נתקע בשלג ועושה דרכו רגלית. אכן המאה ה-19. והחשמל לא חודש. יום, יומיים, שבוע! ירושלים שלנו! עיר בירתנו! וקר ומנותק.

ובנימין שלנו – ירושלים השלמה שלנו לעולמי עד – בהצגת חנוכה בעיריית ירושלים בחסות ערוץ 2 מתחזק את מנדטיו ובעיקר את אשליית ירושלים.

לי הוא רק הזכיר שהעיר ירושלים לא שקטה לעולם. כחוט השני בדפי ההיסטוריה – עיר ריב ומדון, קנוניות ותככים, צור ומצור, קנאות ובדלנות. חורבן ובלגן. ורק לפני יומיים כמעט ונפלה בידי מחרבים חדשים. ותופר החליפות מוקדם מדי נעצר איתן במכס.

וכל מה שנשאר לי זה להודות לתושבי עירי תל אביב, העיר הכי מופלאה בעולם, על מה שהינכם ועל מה שאינכם.

עוד מהבלוג של אודי פרידן

תצוגה מקדימה

תשמרי על הכוֹס שלך: ביזיון השנה

אלף קלפים של רגישות ותבונה מונחים שנים קלף אחרי קלף, זה על גבי זה. מנסים לבנות  גשר שפיות בין התשוקה הלגיטימית לבין "עד כאן מותק". אני אפתה אותך, אתה תיעתר. אני אכבוש אותך,...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

נתניהו, מה יגידו עליך?

אדוני ראש הממשלה, היום לווית אריק שרון. כולם עסוקים בו. האיש שמת פעמיים, האיש ששינה דרכו. דווקא ביום הזה אני פונה אליך. מבקש מאד שתקרא את דבריי. אין בהם עט רעילה, אין בהם ציניות, אין לעג ואין היתפסות לזוטות. לא אדבר בך...

תצוגה מקדימה

בוגי יעלון, במה בדיוק אתה מתעסק?

אדוני שר הביטחון, כמו רבים, גם אני יושב לעיתים עם חברים ודנים בסוגיות פוליטיות. אחת מהן היא כמובן מי עשוי או עלול להיות ראש הממשלה הבא. מבחינת ההיתכנות שמך עלה. הערכנו שזה אפשרי אם כי לא בעתיד הקרוב. דיברנו על כך שיש לך...

תגובות

פורסם לפני 6 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה