הבלוג של צילה שנהר - מומחית לייעוץ זוגי ואישי

זוגי אישי ומה שביניהם

היי. אני צילה ואני יחידת קומנדו לחילוץ זוגות ויחידים ממצבי משבר. אני מומחית בייעוץ זוגי ואישי ומאוד אוהבת את מה שאני עושה פונים אלי: רווקים ורווקות שמחפשים לממש זוגיות. זוגות לפני חתונה כשהמתח בעיצומו וגם... +עוד

היי. אני צילה ואני יחידת קומנדו לחילוץ זוגות ויחידים ממצבי משבר. אני מומחית בייעוץ זוגי ואישי ומאוד אוהבת את מה שאני עושה פונים אלי: רווקים ורווקות שמחפשים לממש זוגיות. זוגות לפני חתונה כשהמתח בעיצומו וגם המשפחתולוגיה. זוגות צעירים שהחיים משתנים להם אחרי הולדת ילד ראשון. זוגות שחוקים ובמשבר. גרושים / גרושות שרוצים להפיק לקחים מהפרק שלא הצליח כדי לא לחזור על אותה הטעות שוב. כמו כן אני מטפלת פרטנית בקליניקה שלי וכן בישראלים בכל הארץ ובחו"ל באמצעות האינטרנט. אשמח לעזור, פגישה ראשונה חינם. צילה שנהר

עדכונים:

פוסטים: 5

החל מאוגוסט 2010

מחנכים אותנו להיות נשים טובות מדי. האם אסור לנו להגיד “לא”? מה קורה כשאנו עושים משהו שמתאים לנו אבל לא מוצא חן בעיניי הסביבה שלנו? מדוע אנו סובלות בגלל הפער הזה ומה אפשר לעשות? בפוסט הבא…

08/08/2010

ההורים שלי חינכו אותי להיות טובה מדי

הערה: כל הפרטים שונו למניעת זיהוי וכל קשר בינם לבין המציאות מקרי בהחלט באישורה של הלקוחה.

 

היא התיישבה מולי, משחקת בידיה בעצבנות גלויה ומבטה כבוש ברצפה, ממוקד במרצפת אחת במרכז הקליניקה.

“מה קרה”? שאלתי אותה והיא השיבה לי בעצבות “נמאס לי מהכל, נמאס לי לרצות את כל העולם, נמאס לי להיות בסדר עם כולם, פשוט נמאס לי. אני משתדלת להיות אמא טובה, אשת קריירה טובה, אדם טוב, עקרת בית טובה. לימדו אותי לעשות את מה שאני אמורה לעשות. להיות בסדר עם כולם, לא לריב עם אף אחד, לא להכעיס, לא למשוך חס וחלילה תשומת לב שהיא לא חיובית. חינכו אותי שזה בכלל לא בסדר אם אני רוצה משהו לעצמי כי זה אגואיסטי ובכלל, המילה “אני” לא צריכה להיות קיימת כי כל תפקידי מסתכם בלשרת אנשים אחרים בחיי”.

 

רע לי בעבודה ורע לי בחיים

הבוסית שלי יורדת לחיי, כל מה שאני עושה לא מספיק טוב בשבילה. בחיים שלי לא שמעתי ממנה אפילו מילה אחת של פרגון אלא רק טענות שאני איטית, שאני לא מספיק יעילה, שאני לא מנחשת את מה שהיא רוצה ואת התסכול המצטבר שיש לה מהחיים היא מוציאה עלי.

האוירה במשרד הפכה להיות כמו קן צרעות וכשאני נכנסת אפשר לחתוך את המתח בסכין בין הבנות. כל אחת טורפת את השניה ואני רק שותקת ומבליגה. בולעת את הרוק ומנסה להוריד פרופיל כמה שיותר כדי לא להכנס לטווח האש של אף אחד.

אני מרגישה שהפכתי להיות שק אגרוף לא רק של הבוסית, אלא שק אגרוף של החיים וכל בוקר חובטים בי מחדש.

“מדוע את מבליגה”? שאלתי אותה.

כי לימדו אותי לא לריב, אני פוחדת שאם אני אפתח את הפה על הבוסית היא תכעס עלי, תשפיל אותי כמו שהיא עושה בד”כ, תנטור לי טינה ואולי אפילו תפטר אותי. עם האבטלה שיש היום קשה מאוד למצוא עבודה וכל אחד לופת את הכסא שלו כאחוז היסטריה. יש לי הוצאות, משכנתא, וילדים ואני לא יכולה להרשות לעצמי שלא תהיה לי הכנסה כי המשכורת של בעלי לא מספיקה.

חוץ מזה אני פוחדת שאם אני רק אתחיל לפתוח את הפה אני אתפוצץ בלי שליטה כי גם ככה העצבים שלי רעועים ומתוחים. אני כמו חבית של חומר נפץ ולא בא לי לקרב אליה גפרור.

 

מחיר ההבלגה

“איזה מחיר את משלמת על ההבלגה הזאת, על כך שאת מחזיקה בבטן כדי לא להתפוצץ”?

מחיר יקר, היא ענתה לי. יקר מאוד!!!

אני מאוד מתוסכלת, איבדתי את שמחת החיים שלי, אני מתנהלת על אוטומט כמו רובוט כדי לא לחשוב וכדי לא להרגיש. לא זוכרת מתי צחקתי בפעם האחרונה. אני כל הזמן עייפה ואת התסכול שלי אני מוציאה על בעלי והילדים  אפילו שהם ממש לא אשמים במצב. זה משפיע לרעה על הזוגיות שלי והילדים שלי מתחילים להיות כמוני כי הם הולכים על קצות האצבעות רק כדי לא להרגיז אותי, הם מורידים פרופיל ואני רואה איך הם הופכים להיות אני וזה כואב לי מאוד.

רק הבת הקטנה שלי לא דופקת לי חשבון ומתעמתת איתי, מצד אחד אני כועסת עליה כי אני מותשת אך מצד שני הלוואי והיה לי האומץ להיות כמוה. במקום כלשהוא אני ממש מקנאה בה.

בעלי בזמן האחרון מבלה יותר מדי זמן בעבודה, הוא אומר שיש לו עומס, אבל אני בתחושה שפשוט לא נעים לו להיות איתי יותר והאמת… הוא צודק, גם לי לא נעים להיות עם עצמי.

אני מוצאת נחמה במקרר ולא מפסיקה לאכול ג’אנק רק כדי להרגיש יותר טוב. עליתי 20 ק”ג במשקל והעור שלי מלא פצעים וגם זה משפיע על ההרגשה שלי.

זה מין מעגל אכזרי כזה שדבר אחד מזין את הדבר האחר ונוצר איכס אחד גדול.

 

ילדה טובה ירושלים

חינכו אותי להיות טובה מדי. לימדו אותי שהמילה “לא” היא מילה מגונה ושווה לאגואיסטיות. אולפתי שזה לא בסדר לעמוד על שלי, להתעקש, לריב, לא להיות תמיד נחמדה, שזה לא בסדר שגם לי יש דרישות, שאיפות, רצונות.

היום אני כבר מתחילה להרגיש שכל הבוץ הזה לא מתאים לי יותר אבל אני לא יודעת מאיפה לעשות את השינוי, לא יודעת מאיפה להתחיל, פוחדת מעצמי ומהתגובות של הסביבה ופוחדת לשנות את המוכר והידוע. אני פוחדת לאבד שליטה ולאבד את הוודאות שלי. אני לכודה כמו חיה פצועה בתוך עצמי ופוחדת פחד מוות מהעוצמות שבי כי אני מתחילה להרגיש כמו לביאה טורפת ומטורפת. אני פוחדת להתפוצץ ולהשתגע בגלל כל הכעס והתסכול שדחוסים בי כבר שנים ומעולם לא העזתי להתמודד איתם.

 

אני מול הם? או שזה יכול גם ללכת ביחד?

חשבתי לעצמי שיש משהו בדבריה, שבאמת מחנכים אותנו להיות טובים מדי, להיות יצורים קונפורמיים, שמבטלים את עצמם לטובת הכלל. ומי זה “הכלל” הזה? הכלל הוא שאר האנשים שגם אותם חינכו לעשות את מה שאומרים להם האחרים לעשות.

מערכות החינוך השונות, כולל האקדמיות, מכריחות אותנו להכנס לשבלונה מסוימת שכל אחד מאיתנו צריך להתאים את עצמו אליה ולבטל את הייחודיות, החדשנות, ההעזה והיצירתיות שלנו. ביטוי עצמי ועוצמה אישית לרוב לא מתקבלים בברכה ע”י ההמון המתוסכל והקונפורמי שמתנהל ע”י אוטומטים שמישהו אחר הציב עבורם.

הדבר גרוע שבעתיים אצל המין הנשי שמצופה ממנו להיות רך, מכיל, חמים, מרצה וטוב לב בכל מחיר כמעט.

להמשך הפוסט הקליקו כאן

עוד מהבלוג של צילה שנהר - מומחית לייעוץ זוגי ואישי

מה אתם חושבים על בן / בת הזוג שלכם?

אם עברתם את שלב ירח הדבש ויש לכם ילדים משותפים ומשכנתא, סביר להניח שיש לכם טענות וביקורת עליו מעכשיו ועד מחרתיים. הנשים יגידו: הוא לא מוריד את הזבל, הוא לא יוזם לבד לנקות את השיש במטבח, הוא משאיר אחריו טיפות של פיפי...

תגובות

פורסם לפני 9 years

טיפים לשיפור הזוגיות

מנסיוני המקצועי כמומחית לייעוץ זוגי ואישי וכבעלת עסק בינלאומי לשיפור זוגיות בזמן קצר ובכלים המבטיחים תוצאות, אני מעוניינת לתת לכם כמה כללים פשוטים לשיפור הזוגיות שלכם. 1. לכבד, לדבר יפה, מה ששנוא עליך אל תעשה לבן...

תגובות

פורסם לפני 8 years

יעוץ זוגי לרווקים ורווקות?! יש דבר כזה!!!

אני רוצה במאמר זה לנפץ את המיתוס שיעוץ זוגי הוא רק לזוגות במשבר ולספר לכם שיש עוד קבוצות אוכלוסיה בהם אני מטפלת המתאימים לייעוץ זוגי. אני מבטיחה לכם שאפילו לא חשבתם עליהם בהקשר של יעוץ זוגי, רוצים לשמוע???     יעוץ זוגי...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה