הבלוג של צאלה

tzeela

יוצרת בנשמתי,שחקנית,זמרת ורקדנית,אמא לשניים ו...כותבת בלוג על סיפורים מהחיים אשר נוגעים בכל אחד מאיתנו. הבלוג של צאלה. סיפורים ושירים שיגרמו לכל לב לפעום. קריאה מהנה!

עדכונים:

פוסטים: 19

עוקבים: 1

החל מיוני 2014

תמנון אדום

עצמתי את עיניי…הקשבתי לפעימות ליבה.

 

העלטה ירדה ואור הירח חדר מבעד לחלון,האיר את פניה הצחורות,פניה חרושות הקמטים כשכל קמט סיפר לי סיפור מחייה.

אחזתי בידה,החום שלה הקרין לתוך גופי,הרגשתי את דמי זורם בגופה ודמה זורם בגופי,הרגשתי שאנחנו גוף אחד.

 

התמנון בעל שמונת הזרועות התהלך במצולות גופה ובעזרת הכריות שבזרועותיו ,הוא נאחז בכל איבר ואיבר.

גופו נטול השלד איפשר לו בגמישות יתרה,להגיע למקומות הצרים,הפתלתלים וגם הגדולים בין אם קטנים מדי לגופו.

שלושת הלבבות שבגופו פעמו כמו הלב שלנו,הלב שלי והלב שלה.

התמנון התאים את עצמו לגופה,הוא צבע את גופו בצבע אדום ולא לשם הסוואה אלא לשם הישרדות.

הנה הוא כאן,נראה במלוא הדרו,פורץ כל גבול בדרכו האינטליגנטית,מודע ליכולותיו בזכות כל זרוע וזרוע שלו,הוא זוחל…הוא שוחה… והיא נשאבת יחד איתו.

 

פקחתי את עיניי והבטתי בכוכבים,כולם מנצנצים ומחייכים אליי ואליה.

היא הביטה בי עם חיוכה השובה שטוף שיניים לבנות,חיוך מלא אור כאורו של הירח, חיוך שנסך בי בטחון.

חייכתי בחזרה,עדיין אוחזת בידה,המבטים בעינינו הצטלבו,מבט ללא מילים,ללא קול.

 

היא אחזה בי בחוזקה…הרגשתי את דמה מתפרץ לדמי כמו סכר שנשבר ומי הנהר פורצים לגופי פורצים לגופה.

הבטתי בה שוב אך פניה נותרו כמות שהן שלוות מתמיד,עיניה היפות בגוון חום אפרפר חייכו אליי במבטן,חיוכה נותר תמידי על שפתיה,היא לא אמרה דבר, קמטי הצחוק הוסיפו לאור שקרן מפניה.

חום ידה הרגיע את הסערה שהתחוללה בגופי,שהתחוללה בליבי.

נזכרתי ברגעים היפים יחדיו,בילדות,בבחרות,בבגרות,בכל רגע בו הייתי רחוקה מהעין אך כל כך קרובה ללב.

נזכרתי בחיבור הקוסמי שקיים ביני ובינה ואשר קיים בין מעט אנשים בעולם.

 

התמנון…התמנון נועז מתמיד,המשיך בדרכו והחזיר אותי למציאות,לרגע האמת.

הוא הגיח לעולם לפני 5 שנים וזו שנתו האחרונה,היום הוא גדול יותר,חזק יותר וזרועותיו ארוכות יותר.

הוא זוכר לטווח ארוך הוא זוכר את הדרך שעשה בצבעו האדום כדמי,כדמה.

 

נשימתי נעתקה…

התמנון פלט עננה שחורה,לא היה ניתן לראות דבר,איבדתי את דרכי,האדמה נשמטה מרגליי.

חשתי בתוך מערבולת ללא אפשרות להינצל.

התמנון המשיך את דרכו על ידי יורשיו האדומים כצבעו, שיגדלו ויוכלו להגיע למחוז חפצם בזכות זרועותיהם הארוכות.

הוא ניתק את איבריו ושלושת לבבותיו הפסיקו את פעימתם.

השמש התחילה את מסע הזריחה שלה,צהובה,קורנת וכל כך יפה שהעיניים נעצמות מעוצמתה.

משב רוח קרירה עם ריח של התחדשות,נכנס מבעד לחלון,נשמתי עמוק וחשתי איך כל איבריי חוזרים לסדרם.

מקהלת הציפורים ניגנה לי בקצב מסחרר,כל אחת והצליל הייחודי שלה.מנגינה ערבה לאוזן,לנשמה.

 

אחזתי בידה,דמי זורם בדמה.

 

עצמתי את עיניי….הקשבתי רק לפעימות ליבי.   

צאלה וייס (c)

עוד מהבלוג של צאלה

תצוגה מקדימה

המסע אל החופש

קרני השמש צרבו את עורי הדמעות זלגו מעצמן והתמזגו יחדיו עם אגלי הזיעה ששטפו את גופי,טעמתי את טעמן של הדמעות המלוחות כל כך ,החום שבחוץ עם החום שבלב,רעש גלי הים עם הרעש בתוך...

תגובות

פורסם לפני 3 years
תצוגה מקדימה

אוקסימורון

  שבת בבוקר,גפן ושני ילדיה דקל ותמר החליטו לנסוע לים,מאז גירושיה של גפן מדן,היא המשיכה את מסורת השבתות כסדרה עם ילדיה כמשפחה לכל דבר, גם אם הייתה חוליה חסרה. היא ידעה למלא...

תגובות

פורסם לפני 3 years
תצוגה מקדימה

אפקט הדומינו

הנודניק נדנד לי בלי הרף ,לחצתי על הנודניק שוב,עוד 10 דקות יעשו פלאים,הכול יחכה ממילא גם בעוד חצי שעה וגם בכלל... התעוררתי לצלצול הצווחני של הנודניק שרצה לרמוז לי ש10 דקות...

תגובות

פורסם לפני 3 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה