הבלוג של צאלה

tzeela

יוצרת בנשמתי,שחקנית,זמרת ורקדנית,אמא לשניים ו...כותבת בלוג על סיפורים מהחיים אשר נוגעים בכל אחד מאיתנו. הבלוג של צאלה. סיפורים ושירים שיגרמו לכל לב לפעום. קריאה מהנה!

עדכונים:

פוסטים: 19

עוקבים: 1

החל מיוני 2014

תמונה של ידלדים קוראים ספר 

שבת בבוקר,גפן ושני ילדיה דקל ותמר החליטו לנסוע לים,מאז גירושיה של גפן מדן,היא המשיכה את מסורת השבתות כסדרה עם ילדיה כמשפחה לכל דבר, גם אם הייתה חוליה חסרה.

היא ידעה למלא את החוליה מבלי שדקל ותמר חשו בחסרונה.

הם ארגנו את הציוד בדרכם לים,אחד ממקומות הבילוי המועדפים עליהם,והתחילו בנסיעה לחוף הצוק בתל אביב,בכל פעם בחרו חוף אחר.

גפן אהבה מאוד להאזין למוזיקה בעיקר למוזיקת קאנטרי ,אליה נחשפה בשהותה בארה”ב בזמן שטיילה אחרי הצבא.,היא העריצה במיוחד את הזמרת הגדולה “ריבה מקנטייר”,הקול שלה ריגש את גפן והציף בה רגשות כבויים וגלויים.

דקל ותמר האזינו גם הם לשיריה של הזמרת האהובה תוך שהם שרו את מילות השירים מבלי שהבינו את משמעותן..

הם העריצו את אמם על היותה אם שאהבה לחבק,לנשק ובעיקר להצחיק אותם עד כאב בטן כדבריהם,היא עטפה אותם בחום בדיוק באותה המידה שהיא הגנה עליהם מכל משמר בפרט לאחר הפרידה והגירושים.

הם אהבו את הרגעים היפים והשמחים עם אמם אך תמיד היה בהם חשש שרגעים אלו יתחלפו בן רגע, ברגע בו אמם תכעס על אחד מהם או שעל שניהם ברגע של ויכוח,וכשהיא כועסת הפנים שלה זעופות והיא נרגעת אט אט בקצב שלה וחוזרת לעצמה.

גפן חששה לא פחות ,היא ביקשה ערב לפני בהדלקת נרות שבת ,שהיא תלמד לשלוט בכעסה.

אוקסימורון לאישיות המתפרצת שלה עם הטמפרמנט והאנרגטיות,פרדוקס מוחלט.

היא תמיד הציבה לעצמה מטרות וכשלא עמדה בהן,משהו בתוכה נשבר ובכל זאת ,היא לא ויתרה וסימנה וי בכל פעם שהצליחה לעבור עוד מכשול.

הפעם היא ידעה שהיא תעבור את המכשול הזה ותגלה את הכוח בתוכה.

שמש,ים,אנשים שרועים בכל מקום ולא נותר מקום אפילו למגבת קטנה ,הם מצאו נחלה קטנה בצפיפות האוכלוסין ששרתה שם ,כדי שיוכלו להיות בקרבת הים ושאמם תוכל להשגיח עליהם בשתי עיניה.

הם פרשו את המחצלת הגדולה והתיישבו לאכול את ארוחת הבוקר,ריח הג’חנון העיר את הקולות בקיבתם כבר בתחילת הנסיעה.

הם סיימו לאכול ונכנסו לטבול במים,דקל ותמר השפריצו מים האחד על השנייה כשקולות שמחה נשמעים ברקע.השמחה שלהם תמיד ריגשה את גפן, היה בהם משהו טהור ותמים ויחד עם זאת ,הם היו פיקחים ורגישים מאוד.

גפן הביטה מהצד ונרגעה ממי הים ומהגלים השקטים יחסית,לפתע נשמע קול בכייה של תמר,דקל השפריץ על פניה מים שצרבו את עיניה.

גפן החליטה לא להגיב וטבלה את ראשה בתוך המים,השקט מילא אותה,מילא את המצברים שלה להמשיך ולהתמודד.

היא הרימה את ראשה מעל פני המים ותמונה אחרת נגלתה לעיניה,דקל ותמר צחקו בלי סוף כשראו אישה מבוגרת עם כובע על ראשה ואף מרוח בקרם לבן, כמו ליצן עם אף עגול לבן ולא אדום כצפוי.

 חיוך עלה על שפתיה,היא עברה גם את המכשול הזה….

צפרדעי הקיבה קרקרו שוב,הגיע הזמן לצאת מהמים.

“ארטיק,ארטיק,ארטיק”,איש הארטיקים כדבריהם נשמע מרחוק,גפן הכירה את אנשי הארטיקים מילדותה שלה.

איש הארטיקים חייך אל הילדים,חילק לכל אחד ארטיק ונתן לגפן ארטיק ללא תשלום עם חצי חיוך על פניו,גפן חייכה בחזרה.

ארטיק ושמש קופחת על הראש היו שילוב מנצח בצינון הגוף והנפש.

דקל ותמר פסעו לכיוון שפת הים כשהארטיק בידם והחלו יוצרים בריכה משלהם,חופרים בידיהם במרץ ושמחים בכל פעם שנפער חור גדול יותר ואשר לשם המים נכנסים בכל פעם כשגל מגיע.

גפן צפתה בהם ,כמה קטנים ומתוקים הם,כמה הם זקוקים לה בחייהם,באהבתה,בתשומת ליבה,בחום ,בהקשבה ובסבלנות.

היא חשבה על השגת מטרותיה בעתיד ובעיקר על מטרה חשובה לא פחות ,על פרק ב’ בחייה.

גפן זכרה שבצעירותה היא רצתה לקרוא לילדיה באחד משמות שבעת המינים כפי שבחרו הוריה,חיוך עלה על שפתיה כשהיא חשבה על השמות חיטה,שעורה,תאנה,רימון או זית ונותר רק תמר מבחינתה.

היא שמרה את השם תמר לבת שתיוולד לה והנה בן בכור נולד לה, היא החליטה לקרוא לו דקל שכן,אחד מיני הדקל הוא התמר.

שלוש שנים לאחר הולדת דקל ,נולדה לה בת והיא קראה לה תמר,היא הגשימה את חלומה.

שני אחים הקשורים האחד לשני בדם ובכל זאת שונים באישיותם,בחשיבתם ובהתנהגותם.

משחר ילדותה גפן ידעה שמספר המזל שלה הוא 7 כשבעת המינים ,כשלימים המספר הפך משמעותי בחייה.שבע שנות נישואין ופרידה כואבת.

היא ברכה על ילדיה ,הפירות שהיא השתבחה בהם כפי שנשתבחה ארץ ישראל בפירות שבעת המינים ואשר היא תקצור בעתיד.

הגיע הזמן לארוז ולצאת לדרך,להאזין שוב לשיריה של ריבה מקנטייר וליהנות מהאנרגיות שהים,השמש ובעיקר ילדיה מילאו את ליבה ונפשה.

בדרכם חזרה כשקולה של הזמרת האהובה נשמע ברקע,תמר ביקשה מאמה שדקל יקריא לה סיפור לפני השינה כששמיכה מעל ראשם כמו שהם אוהבים,גפן כמובן הסכימה.

דקל ותמר שיחקו “אבן,נייר ומספריים” במושב האחורי ולאחר מספר דקות ,קולותיהם נשמעו בקול צווחה ושאגה,גפן הגבירה את המוזיקה .

הודעת סמס בנייד של גפן הסיחה את דעתה ומבלי משים לב,צעקה יצאה מגרונה עם פנים זעופות לכיוונו של דקל…

דיייייייייי!

גפן חשה איך החולשה מציפה את שרירי גופה,איך האכזבה התפשטה בליבה ,היא המשיכה לנהוג בדממה.

שקט שרר מאחור,קול בכיו של דקל נשמע חרישי וללא הכנה מוקדמת,הוא הרים את קולו וברצף דיבורו הוא צעק את כל מה שחש בליבו.

גפן הקשיבה הפעם ממקום בוגר ורגוע ,מביטה לדרך ומדי פעם מביטה למראה ,להביט בעיניו הדומעות של דקל כדי ליצור קשר עין.

גפן עצרה את הרכב בצידי הכביש,היא חיבקה אותו חזק ונשקה על ראשו, היא הביטה בעיניו ואמרה שהיא מבינה לליבו ושגם לה מותר לטעות.

דקל הנהן בראשו,קול בכיו פסק ושלווה עטפה אותו.

גפן מצאה את הכוח בתוכה,הכוח להאמין בעצמה,הכוח למצוא את השמחה והאושר בתוכה בזכות ילדיה ובזכותה שלה.

הרגע הזה ,הוא הרגע בו גפן הבינה שהיא מפסיקה לכעוס….בעיקר על עצמה.

צאלה וייס (c)

עוד מהבלוג של צאלה

תצוגה מקדימה

המסע אל החופש

קרני השמש צרבו את עורי הדמעות זלגו מעצמן והתמזגו יחדיו עם אגלי הזיעה ששטפו את גופי,טעמתי את טעמן של הדמעות המלוחות כל כך ,החום שבחוץ עם החום שבלב,רעש גלי הים עם הרעש בתוך...

תגובות

פורסם לפני 3 years
תצוגה מקדימה

אפקט הדומינו

הנודניק נדנד לי בלי הרף ,לחצתי על הנודניק שוב,עוד 10 דקות יעשו פלאים,הכול יחכה ממילא גם בעוד חצי שעה וגם בכלל... התעוררתי לצלצול הצווחני של הנודניק שרצה לרמוז לי ש10 דקות...

תגובות

פורסם לפני 3 years
תצוגה מקדימה

התמנון האדום

עצמתי את עיניי...הקשבתי לפעימות ליבה.   העלטה ירדה ואור הירח חדר מבעד לחלון,האיר את פניה הצחורות,פניה חרושות הקמטים כשכל קמט סיפר לי סיפור מחייה. אחזתי בידה,החום שלה הקרין...

תגובות

תגיות:

פורסם לפני 3 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה