הבלוג של Ya'arit Trabelsi

מג'נגלת

אמא +קטן, מג'נגלת בין הדברים שחייבים לדברים שצריכים בשביל הנשמה

עדכונים:

פוסטים: 483

עוקבים: 42

החל מנובמבר 2010

שני ספרים לא קלים, מטלטלים ומעוררי מחשבה

27/08/2017

בסוף השבוע סיימתי לקרוא שני ספרים – שונים מאוד האחד מהשני, ובכל זאת בעלי מכנה משותף, שטרם החלטתי אם הוא שלילי או חיובי (אבל לבטח מטלטל משהו)…

הראשון – “ההתחייבות”, מאת אודרי מאגי, הוצאת ‘כנרת, זמורה ביתן’.

hahitchayvut_front

ספר שואה שהוא יותר ספר מלחמה שמתחרש בתקופת השואה (מתחילים להבין את המורכבות?).

אחד הקורסים שהכי אהבתי בלימודי הקולנוע שלי היה הקורס “קולנוע ומלחמה”. מעבר לעובדה שסרטי מלחמה תמיד משכו אותי, הבנתי (יותר מתמיד) בזכות הקורס הזה, שבכל מלחמה אין רק שני צדדים, יש הרבה יותר – הלוחמים, העורף, הפוליטיקה/ממשל והחיילים שנשלחו מפאת כורחם, כך שהם בעצם שילוב בין עורף ללוחמים. הבנתי גם שכל סרט מחזק (לרוב בלי שתשימו לב) את הסטיגמות הרלוונטיות ומאיר באור הנחוץ את הצד שכנגד. הסרטים החזקים והעוצמתיים אגב, הם אלו שמראים לנו את הצד של “האויב” באור אחר, חיובי לעיתים ומשכך – מטלטלים אותנו וגורמים לנו לחשוב עליהם הרבה אחר כך.

כשקראתי את הספר הזה היה בו את כל מה שנחוץ כדי לזעזע את אמות הנפש. הוא עוסק במלחמת העולם השניה (נושא טעון לכשעצמו), אבל מהצד של החיילים הגרמנים – אותם אלו שנמצאים על קו התפר ואיכשהו, הוא מצליח לעורר אמפתיה דווקא כלפי אלו שאנחנו כל כך צריכים/ רגילים/ מחונכים לשנוא.

פטר פאבר הוא חייל גרמני (כן. נאצי) שנשלח להלחם בקו החזית מול רוסיה. כדי לצאת לחופשה קצרה מגיהנום הלחימה, הוא מתחתן בשלט רחוק, באמצעות סוכנות נישואין, למישהי (קתרינה) שהוא כלל לא מכיר וראה בקטלוג הסוכנות. היא מצדה מתחתנת כדי לקבל את הקצבה שלו במידה וימות ובכך, להבטיח את עתידה. החתונה מאפשרת לו לצאת ל 10 ימי חופשה, שבהם הוא פוגש אותה ושמח לגלות שהיא דווקא מוצאת חן בעיניו. וגם הוא בעיניה. תוך כדי, הוא פוגש את אביה המקורב לצמרת הנאציזם וחוזר לקרב כשהוא מלא תקווה (קתרינה בהריון), אהבה ופטריוטיות.

הספר עוקב במקביל אחר הלחימה עקובת הדם שלו ואורח החיים הנוח בעורף שלה. לאט לאט מגלים שניהם ש”לא כל הנוצץ זהב הוא” ושלא כל מה שהבטיחו להם, אכן עומד להתקיים. וזה קשה. הם כל כך בפסגה, שהנפילה קשה. קשה מאוד. ולמרות שמבחינת נקודת המבט של הספר, הם נמצאים בצד הטוב והצודק – איכשהו אי אפשר שלא לגלות כלפיהם אמפתיה.

אי אפשר להישאר אדישים לנוח הקורבנות ששניהם נאלצים להקריב וגם לא לנוח העובדה (שבאה לידי ביטוי בעיקר בסבסטקט) ששניהם לא באמת בחרו להיות שם!

השני – “חלום אינסופי”, מאת יעקב בוצ’ן, הוצאת ‘פרדס’.

buchan_cover

ספר שונה בתחלית שמגולל את סיפורה של איילת – נערה צעירה שמתאהבת בגבר נשוי, תמהוני ומבוגר ממנה בהרבה ולא מצליחה להוציא אותו מהראש, גם כשהיא כבר מבוגרת ואם ל-3.

בדרך מנערות לבגרות היא עוברת כל מיני חוויות לא פשוטות בכלל שכוללות אונס, נישואים לגבר קנאי ואלים ואהבות כוזבות שתמיד היו שם, אבל היא לא יכלה לתת להם מקום.

מצד אחד יש בספר הזה משהו ריאליסטי מאוד לגבי דרך החיים של “נפשות פצועות” (שהולכות בו שלא במודע), שאולי קשה לנו להודות בו, אבל זה שם. מדגיש את העובדה שלכל מה שאנחנו חווים יהיו השלכות עתידיות, אם לא נפתור ונדבר על זה.

מצד שני יש משהו קצת מעצבן באובססיה שלה, ברפיסות שלה אל מול החיים ובהחלטות השגויות שהיא בוחרת פעם אחר פעם.

אני נוטה יותר להתחבר לספרים שגיבורותיהן הן נשים אמיצות וחזקות, אבל משהו בספר הזה גרם לי לחשוב שאולי לא כולן יכולות לבחור להיות כאלה ואולי, על אף שזה מצער נורא, לא כל הנשים הן אותו הדבר ולא כולן מוצאות בתוכן את האומץ והכוח הנפשי לעשות שינוי מטלטל בחייהן ולכן בוחרות להישאר במקום הרע, אך המוכר והבטוח.

ולמה מטלטלים? כי גם אחרי שסיימתי לקרוא אותם (וממש עד כתיבת שורות אלו), לא הצלחתי להבין אם הם עצבנו אותי, ריגשו אותי או האירו את עיניי.

 

 

עוד מהבלוג של Ya'arit Trabelsi

תצוגה מקדימה

ערוכים לכיפור

יודעים מה אני הכי אוהבת בחגים? שיש מלא זמן לקרוא :-) תכף כיפור, חג הספרים השני אחרי שבוע הספר העברי וזה בדיוק הזמן להמליץ לכם על ארבעה ספרים חדשים שיעבירו לכם את הצום בצ'יק (ועוד תקוו שהוא יתארך כדי שתסיימו לקרוא...

תצוגה מקדימה

ילדי מפתח

אחת השאלות המשמעותיות ביותר לקראת החזרה ללימודים, בסביבות גילאי 8-9 (שזה כיתה ב-ג) היא שאלת החזרה הביתה. מצד אחד הם כבר די גדולים ולא רוצים כבר צהרונית (ובתכל'ס- די בצדק, כבר די משעמם להם שם) ומצד שני עדיין קצת מפחיד שהם יחזרו...

תגובות

פורסם לפני 2 years
תצוגה מקדימה

מכתב לסבתא

כחלק מפרוייקט סיכום שנה, התבקשתי לכתוב על אנשי השנה שלי- אלו שהשפיעו עליי הכי הרבה, שגרמו לי להיות אדם טוב יותר ושהשאירו את החותם הגדול ביותר. הבקשה הזו גרמה לי להעלות את כל האנשים בחיי ולנסות לבחור על מי מהם לכתוב. אם נדמה...

תגובות

פורסם לפני 2 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה