הבלוג של Ya'arit Trabelsi

מג'נגלת

אמא + לא כל כך קטן, בעלת עסק לניהול תוכן וייעוץ שיווקי, מג'נגלת בין הדברים שחייבים לדברים שצריכים בשביל הנשמה

עדכונים:

פוסטים: 545

החל מנובמבר 2010

הספר שערער לי קצת את הבועה התל אביבית…

13/12/2015

כשהייתי קטנה הספר “הביצה שהתחפשה” הצחיק אותי. ביצה קצת מטורללת, שבשל צורתה המוזרה לא מצליחה למצוא את עצמה בעולם ומחליטה לאמץ לה זהות אחרת.
היום אני כבר רואה את הדברים קצת אחרת ומבינה שבכל אחד מאיתנו יש קצת מהביצה הזו, שכולנו משנים קצת את הזהות שלנו כדי להרגיש “כמו כולם”. אבל איפה הגבול בין קצת לייפות את המציאות לבין לאבד אותה לגמרי?
הספר “למה היא לא עפה”, מאת אושרית נברה (הוצאת קוראים) גרם לי להרהר שוב בשאלה הזו ולתהות ביני לבין עצמי- כמה ליזי יש בי.

Oshrit-Navara-cover-rev8

גיבורת הספר היא ליזי חלפון- ילידת באר שבע, בצד הסטיגמטי של העיר. היא נולדה להורים צעירים מאוד וגדלה בצל חסותה של ליזט, סבתה היקרה. אביה שמעון עבד כנגר ולא חסך ממנה את שבטו. אמה מרים, היתה אישה חלשה ובוכיה שהחיים כנראה, היו כבדים עליה. והיו גם דודה סמי הספר, שמספרתו היתה צמודה לבית סבתה ודודתה מזל, בעלת מכון קוסמטי.
בתוך המשפחה הזו היא גדלה- סופגת מצד אחד את החמימות המשפחתית שטבולה בהמון דברים שילדים לא צריכים לראות ובמילים שילדים לא צריכים לשמוע. הכל על השולחן- גם המאכלים וגם החיים.
ובתוך כל זה, ליזי היא תלמידה חרוצה וכשרונית שמצטיינת בלימודים ומשננת את שירי אלתרמן. כשהיא גדלה ומתגייסת לצבא, היא נפגשת לראשונה עם “העולם האמיתי”. זה שיש בו אנשים שגדלים להורים מתורבתים ונעימים. היא מתביישת בזהותה, בהוריה ההמוניים ובמקורותיה ולאט לאט מתרחקת מהם- מבפנים ומבחוץ.
בטקס קבלת חיילת מצטיינת, ניגש אליה אחד הטייסים (יאיר) ומציע לה לבוא לעבוד בחברת הפרסום שלו בתל אביב. לאחר לבטים רבים היא יוצרת איתו קשר, עוברת לתל אביב הגדולה ומעלימה לחלוטין את ליזי, תוך שהיא מאמצת לה זהות בדויה וסיפור חיים קלאסי ואלגנטי.

אבל כמו בחיים, אתה כנראה לא יכול לברוח מעצמך יותר מידי וכשאין לך שורשים האדמה תחתיך מתערערת. זה מה שקורה גם לליזי עד שהיא מוצאת את עצמה מאושפזת במחלקה פסיכיאטרית סגורה.

אני מודה שבהתחלה היה לי קצת קשה עם הספר. הסטיגמטיות הבולטת קצת הציקה לי, אבל ככל שהמשכתי לקרוא נסחפתי אל נבכי נפשה של הילדה המסכנה הזו והבנתי שחוסר הנעימות בהתחלה נבע מהמראה שהספר הזה שם אל מול הפנים. מראה עצמית, אבל גם מראה חברתית מובהקת, שצריך להביט בה בייחוד כל מי שעבר לגור בתל אביב. מראה שמציפה את השאלה עד כמה כל הסטיגמות על תל אביב נכונות- האם אנחנו באמת חיים כאן בבועה? האם כל מי שגר בתל אביב אכן “חי בסרט”?

כמי שעברה לתל אביב אחרי הצבא ועובדת כאן בתחום השיווק, הפרסום ויחסי הציבור, מצאתי בספר המון נקודות ממשק. ונכון- הוא אולי מוקצן ורובנו לא מאבדים לחלוטין את זהותנו, אבל זהו בהחלט ספר מטלטל ומעורר מחשבה.

עוד מהבלוג של Ya'arit Trabelsi

תצוגה מקדימה

ערוכים לכיפור

יודעים מה אני הכי אוהבת בחגים? שיש מלא זמן לקרוא :-) תכף כיפור, חג הספרים השני אחרי שבוע הספר העברי וזה בדיוק הזמן להמליץ לכם על ארבעה ספרים חדשים שיעבירו לכם את הצום בצ'יק (ועוד תקוו שהוא יתארך כדי שתסיימו לקרוא...

תצוגה מקדימה

ילדי מפתח

אחת השאלות המשמעותיות ביותר לקראת החזרה ללימודים, בסביבות גילאי 8-9 (שזה כיתה ב-ג) היא שאלת החזרה הביתה. מצד אחד הם כבר די גדולים ולא רוצים כבר צהרונית (ובתכל'ס- די בצדק, כבר די משעמם להם שם) ומצד שני עדיין קצת מפחיד שהם יחזרו...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

מכתב לסבתא

כחלק מפרוייקט סיכום שנה, התבקשתי לכתוב על אנשי השנה שלי- אלו שהשפיעו עליי הכי הרבה, שגרמו לי להיות אדם טוב יותר ושהשאירו את החותם הגדול ביותר. הבקשה הזו גרמה לי להעלות את כל האנשים בחיי ולנסות לבחור על מי מהם לכתוב. אם נדמה...

תגובות

פורסם לפני 3 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה