הבלוג של מיכל אדר

trendit

סורקת את הרשת כל הזמן ומחפשת את הדברים היפים בכל התחומים. כבר מזמן כמעט לא קונה בחנויות. אוהבת לעשות שופינג בלילה כשהחנויות סגורות והרשת גועשת אז אני כאן לספר לכם על הדברים היפים שאני פוגשת בדרך.

עדכונים:

פוסטים: 11

החל מיולי 2013

שבוע האופנה גינדי החזיר לנו את הכבוד האופנתי שאבד לנו אי שם בתחילת שנות השמונים ולא באשמתנו.

בפוסט הזה לא תמצאו את הסיפורים הרגילים של מי לבשה מה או רשימת סלבים רודפי מצלמות ואורות בוהקים. כאן אני חוזרת אחורה לשנות השבעים, לתקופה של שבועות אופנה מרגשים  שאורגנו על ידי מכון היצוא ואשר הציגו את האופנה הישראלית בפני מאות קניינים מכל העולם  שלא הפסיקו לקנות  עבור הרשתות הגדולות בארה”ב הברית ואירופה.
וידוי קטן, באותה תקופה נמניתי עם הדוגמניות אשר הופיעו ללא לאות על מסלולי התצוגות .

כשמיס סולומון הקניינית הראשית של סקס פיפס אווניו הייתה פוסעת בלובי של הילטון ת”א, שם נערך שבוע האופנה מידי שנה, היא הייתה שולפת  פנקס מעור שחור תואם שמלה אופנתית שחורה  ובהינף יד  הייתה רושמת הזמנות במיליוני דולארים.
כולם רצו להכנס לפנקס השחור של מיס סלומון  ולהתלבש על המיתלים של מחלקות היוקרה של סקס פיפס אווניו ברחבי ארה”ב.
לא רק מיס סולומון הסתובבה במסדרונות ההילטון, היו שם הקניינים הגדולים של בלומינגדיילס, מייסיס, לורד אנד טיילור ועוד.

היה משהו באוויר באותו שבוע,  מין שילוב של התרגשות,  גאוות האופנה  הישראלית והרבה זיעה,  עבודה קשה ומכירות.

התצוגות הגדולות לא צולמו בוידאו,  לא הוקרנו על מסכי ענק,  ללא אינסטגראם שמתיז תמונות בריל טיים  לרשתות החברתיות , רק התרגשות וחוויות של בדים, צבעים ואורות מסלול בוהקים עם מוסיקה קיצבית וחזרות אין סופיות לתצוגה הגדולה.

התדמית של ישראל הייתה במיטבה בדיוק כמו מעילי המדבר של משכית בעיצובה של פיני לייטרסדורף, השמלות הצבעוניות של רקמה בעיצובה של רוז’י בן יוסף ז”ל ובגדי הים של גוטקס בעיצובה של לאה גוטליב ז”ל שהפכו למותג הישראלי המדובר ביותר בעולם בדיוק כמו וויז וויקס של היום.
לא דיברו אז על חרמות והסכמי שלום כי אם על ישראל הקטנה שהכתיבה אופנה אותנטית מקומית.
לא היו אז אתרי וידאו, יו טיוב או העברה ישירה של התצוגות לאינטרנט ולכן המלחמה על הכרטיסים לתצוגה הייתה נואשת וניתן היה לחתוך את האויר בסכין ברגע שנדלקו אורות המסלול.

אני זוכרת את ההשקעה בתפאורה, בבימוי ובחזרות המפרכות לקראת התצוגה הגדולה . עם הרמת המסך הכל נמחק בשנייה  וכולנו,  דוגמניות ישראליות גאות, צעדנו כמו חיילות על המסלול בהתרגשות אדירה.
כל אלה התנקזו לאווירה חדה ומתומצתת של עשייה בעלת משמעות אמיתית.  היינו חלק מהמאמץ הלאומי של אופנה ישראלית עם הפנים ליצוא.
האירוע המכובד ביותר בעיר, שבוע האופנה של ישראל, נערך פעם  בשנה ולצעוד על המסלול אז היה כבוד גדול.

עם פרוץ מהפכת הטקסטיל הסינית וההודית , עבר מרכז הכובד של הקניינים למזרח הרחוק וענף הטכסטיל  בארץ הלך ודעך.
לאורך השנים קמו לנו מעצבים צעירים ומוכשרים שחיכו לזמנים טובים יותר אבל אף אחד לא חשב שניתן לשווק אופנה ישראלית  לחו”ל או בכלל לזרוק עליה איזה פלאש כדי שתקפוץ לתודעה הבינלאומית.
עד לשבוע האופנה האחרון בגינדי ת”א .  מוטי רייף לקח את הפרוייקט והאחריות הזאת לידיים סחט את עצמו, תמצת את כל היכולות שיש לו והחזיר לאופנה הישראלית את הכבוד המגיע לה.

כשנכנסנו  השבוע למתחם  גינדי הרגשנו  באוויר את המתח של “פעם” . העיצוב המסוגנן של המקום, אוהל ענקי מעוצב בדיוק כמו  בשבועות האופנה בפאריז, קהל אופנתי מוקפד עם יוצאים מן הכלל, הזויים אך יצירתיים, מוסיקה אנרגטית, משחקי תאורה, כל אלה הציפו את האווירה של שבועות האופנה של שנות ה70 .

 

שבוע אופנה עגול

הפעם נוספו מספר עזרים טכנולוגיים  אשר הוסיפו לחשמל באוויר, ראיונות ישירים של גיא פינס , צינור לילה ומערכות החדשות, מסכי ענק מלאים בדינאמיקה של תצוגות אופנה, סליבריטאים, מפורסמים וסתם אנשים יפים. הקפה היה מצויין, העיצוב היה מושלם ואולם התצוגה היה מרהיב.

בדיוק אותה הרגשה של פעם,  השילוב המדהים של אווירה מהממת, מוסיקה קיצבית,  בגדים מרחפים על המסלול והרבה התרגשות.  הפעם יכולתי לשבת בנחת וצפות בכל הלונה פארק האופנתי הזה מהקהל.

למרות כל התקלות,  למרות שאמרו שאין טעם לשבוע אופנה ישראלי, מוטי רייף האיש שמגשים חלומות, הרים את שבוע האופנה גינדי תל אביב 2014, בחוכמה, בתבונה ועבודה קשה מהולים בהתרגשות ובגאווה של פעם.
מוטי הוא ביצועיסט שרץ קדימה ומדלג על מיכשולים עם יכולות טכניות קיצוניות מהולות ברגש והרבה אמפטיה .
הוא לא ישן שבוע כדי שלא תהיינה פשלות או כל דבר שיעכב אותו מלהגשים חלום של שנים.
כשגיל ריבה ריאיין אותו לאולפן שישי בערוץ 10 ושאל אותו איך הוא מרגיש , התמקדה המצלמה בפניו של רייף שהביעו מתח, התרגשות והרבה רגש. מוטי בקושי ענה על השאלה אבל הקלוז אפ הביע הכל.
מגיעה לרייף תודה גדולה על כך שהצליח להרים פרוייקט מופלא מלא גאוות יצירה ישראלית וגרם לנו להתרגש כמו פעם.

מוטי רייףצילום איל יצהר

התצוגה של לי גרבנאו  בשבוע האופנה גינדי תל אביב מחזירה אותי לשנות השבעים כשדיגמנתי עם אמה, יפה כפיר גרבנאו אשר בתחילת שנות השבעים הייתה דוגמנית מבוקשת ומצליחה בלונדון, הדוגמנית הישראלית הראשונה שפרצה מחוץ לגבולות ישראל.

 

מימין יפה כפיר גרבנאו משמאל מיכל אדר, לקראת שבוע האופנה 1978. צילום סמי בן גד

לי גרבנאו היא ללא ספק סיפור הצלחה עם קבלות. היא גדלה בבית נושם אופנה. אביה, אורי גרבנאו ז”ל היה הבעלים של משרד קניות  ויבואן בדים גדול. אימה, יפה כפיר גרבנאו הייתה דוגמנית מצליחה בלונדון ובארץ ולימים ניהלה את המשרד המשפחתי בתל אביב.

אבל זה לא הסיפור, לי גרבנאו גיבשה מהר מאד לעצמה סגנון צעיר וייחודי. בתצוגה היא בהחלט הפגינה בגרות ואיכות. התצוגה שואבת רעיונות מהרומנטיקה הויקטוריאנית  והיא הולכת יפה על הגשר הצר בין דגמים רומנטיים מרשימים ויצירתים לדגמים בהחלט לבישים.

צלמים, נמרו סונדרס ואלון ראובני

צלמים, נמרו סונדרס ואלון ראובני

הקולקציה של גרבנאו נעה בין צבעי הכסף ללבן בוהק עד בייז’ בהיר. הבדים שקופים רוויי תחרות וטקסטורות בד  בוואריציות שונות ונצנצים עדינים שרקדו על המסלול בעידון מהודר ממש כמו רקדניות בלט של פעם.

משם המשכתי לתצוגה של דורין פרנקפורט,מעצבת ישראלית אותנטית שיוצרת בתל אביב כבר עשרות שנים ושומרת על מקומה כמעצבת מובילה.

אצל פרנקורט יש תמיד נושא, מין פלטפורמה שנותנת בסיס לקולקציה חכמה ולבישה לנשים בכל הגילאים.
הפעם הפלטפורמה התבססה על אדמה מים אוויר ושמש, מהות החיים, שקיבלה משמעות בצבעים ובגזרות עם קריצה לסגפנות טיבטית.
הבדים טבעיים וזורמים והגזרות מחמיאות לגוף כמו תמיד אצל דורין.

צילום עמית גושר לדורין פרנקפורט

צילום עמית גושר לדורין פרנקפורט

צילום עמית גושר

צילום עמית גושר

אי אפשר לסגור את הפוסט הזה בלי לספר על “ההתעלפות” שלי מהתצוגה של ירון מינקובסקי שהייתה בעיני אחת התצוגות המרשימות של השבוע.
מינקובסקי, מוקפד, יצירתי וורסטילי החסיר לנו פעימות בלב והקהל אהב אותו עם מחיאות כפיים  לכל דגם שיצא למסלול.

בחירת הבדים ועיבודם, המשחק בין שקיפות לחומריות, העיגולים ובדי הגפיור היקרים היוו בסיס לקולקציה יציבה של שמלות ערב, רובן ארוכות אך גם קצרות. ירון משחק עם גוף האישה בשקיפות המדגישה קוי גוף כמו מותן וגב חשוף לפריטי תחרה , פאייטים ושושנים מחוברות המכסות את מה שצריך. ורטואוז אמיתי שמשחק עם צבעים המחמיאים לכל אישה.

הסתיים שבוע של התרגשויות, בדים, צבעים ואופנה ישראלית של מעצבים צעירים ובוגרים שמביאים לנו הרבה כבוד.
מצפים לשבוע האופנה 2015

 

עוד מהבלוג של מיכל אדר

תצוגה מקדימה

סורגים עם הנשמה

טרנד הסריגה הבינלאומי תופס מקום נכבד גם אצלנו. החורף כנראה באמת בדרך אלינו והמסרגות יוצאות לפעולה. היום הסריגה הפכה לטרנד המעסיק אומנים ומעצבים והיא הפכה לטכניקה...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

התכשיטים שישדרגו אתכן בסתיו בחגים ומתי לא?

תמיד כשמסדרים ארונות בין העונות זו הזדמנות להתחדש בתכשיטים חדשים. במיוחד עכשיו בחגים אשר נותנים לנו הזדמנות פז לצאת להתלבש ולהראות. השנה החדשה גם היא תורמת לאווירת ההתחדשות והבגדים הלבנים אותם אני מרבים ללבוש בחגים הם...

תצוגה מקדימה

שונא מתנות יחיה?

הקטע של לקנות מתנות הוא די מבאס כי בחנויות יש תמיד אותו דבר וכולם קונים לכולם על פי ההחלטות של הקניינים בחנויות השונות. חוץ מזה נגמר הסיפור של למחזר מתנות מה שפעם אהבנו לעשות. קיבלת מתנה ממישהי שאת לא סובלת? את מרגישה...

תגובות

פורסם לפני 6 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה